מה אפשר ללמוד מ-"אישה יפה" על 2013?

השנה האזרחית הגיעה לסיום וכולם עסוקים בסיכום. רק מאחר ששכחנו כבר את השנים הקודמות, נראה לכולנו שזו הייתה השנה עם הדרמות הכי משמעותיות.

מהשבעתו בפעם השנייה של ברק אובמה דרך בחירתו של רוחאני, שאולי מביאה בשורה, או רק מסיכה שונה, ועד הכתרתו של הכוכב הבא. מנפילה עסקית של טייקון דרך הרשעתו של בן דודו ועד הופעתה של בר רפאלי באקס פקטור כמנחה. מפריצתם של האחים לפוליטיקה הישראלית דרך ההתרוצצות של ג'ון קרי שאולי תביא לסיומה של הברית ועד סאגת הנגיד שנגמרה עם נגידה. וכך עוד ועוד סיפורים, ומשום מה שמטו את פטירתם של הישראלים היפים ואת הסערה שכבר נשכחה.

כמובן שגם מכתירים את איש השנה: יש הקובעים שזה האפיפיור, יש כאלה שמציינים את ג'ורג' הקטן המיועד למלוכה ואולי זה דווקא המתרגם לשפת הסימנים בטקס האשכבה של מדיבה.

ביום שישי האחרון צפיתי בטלוויזיה, בפעם המי יודע כמה, בסרט אישה יפה. הפעם, בניגוד ל-"פעם מי יודע כמה מינוס אחד" פעמים הקודמות, ראיתי בסרט לא רק את הסיפור הקיטשי על סינדרלה. הפעם ראיתי איש עסקים שבשיא הצלחתו מחליט לשנות את אופי עסקיו מפעילות פיננסית ריקנית של רכישת חברות כושלות, פירוקן ומכירת החלקים ברווחים יפים, להשקעה ריאלית, כניסה לשותפות בחברות והבראתן מבפנים. הפעם ראיתי אישה שלמרות מעמדה החברתי הנמוך, ממצבת את עצמה מולו ללא נחיתות וניחנה בהבנה של העולם העסקי.

זה מוביל אותי בחזרה למחשבות על סיכום השנה שחלפה ובחירתו של איש השנה.

הכלכלה הישראלית המשיכה השנה להצטיין ביציבותה. בעיית הדיור היא עדיין המציקה ביותר, אם כי אני מאמין שבטווח ארוך סופה להיפתר. הפסיקות האחרונות של בית המשפט – זו שלקחה את IDB מנוחי דנקנר, זו שהרשיעה את דני דנקנר וזו שהטילה אחריות אישית על אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל – מבטיחות יותר מכל רגולציה שיהיה לנו ניהול יותר מוקפד, יותר אחראי, עם שמירה על ממשל תאגידי. הן תעודדנה אנשי עסקים ומנהלים בכירים לעסוק פחות בהרפתקנות ותרגילים פיננסיים ולהשקיע יותר בנכסים ריאליים. הפסיקות הללו מצביעות על אפשרות של כלכלה טובה עוד יותר.

כלכלה אחראית וטובה שכזו היא הכרחית כפלטפורמה ליישום הכלכלה החדשה, זו שמתבססת על האמצעים הדיגיטליים, שמייצרים מעגלי חיים ועסקים יותר קצרים, יותר מהירים, עם לקוחות יותר זמינים ויותר מתוחכמים. זה הכרחי, כי אנחנו כבר בפתחה של כלכלה המתבססת על טכנולוגיה עוד יותר חדישה, "האינטרנט של הדברים". אנשים עם שבבים, משקפיים ושעונים שהם למעשה מחשבים, ציוד ביתי עם חיישנים ורכבים מרושתים. כיום עוד אנשים מדברים – אם לא פנים מול פנים, לפחות דרך רשתות חברתיות. מחר גם זה לא יהיה, הרכיבים הדיגיטליים ידברו במקומם. אז לפחות שיהיה לנו שינוי לניהול אחראי, כמו איש העסקים שבסרט, שאפשר לסמוך עליו שינווט את הכלכלה בדרך הנכונה.

במהלך כל השנה קראנו, שמענו, כתבנו ואמרנו שהמנמ"ר צריך למצב את עצמו כאיש מפתח בהנהלה ללא נחיתות, עם הבנה ואוריינטציה עסקית רחבה. אם אותה נערה עובדת מאישה יפה יכולה, בוודאי שאנשי IT יכולים. אם אותו איש עסקים שרמנטי מהסרט יכול להשתנות ולשנות, אין סיבה שלא יעשו זאת כל המנהלים ואנשי העסקים. כמו שבסרט היא זו שגרמה לו להשתנות, במציאות, אותן פסיקות, יחד עם הטכנולוגיות המתפתחות, הן אלה שידחפו לשינוי ולהתקדמות.

זה הזמן שלנו – של המנמ"רים, הספקים והיועצים. סיכום השנה אומר שאנחנו על המפה ובכוחנו להוביל את הכלכלה לשלב הבא. בהקשר זה, אנשי השנה בעיניי הם אותם שופטים, שבפסקי הדין שלהם מבטיחים לנו הצלחה בכלכלה החדשה.