השבוע שהיה
במהלך השבוע נפרדנו מ-2013, בה הבנו שהפרטיות אבדה וראינו שהאיומים הקיברנטיים הולכים ומתגברים ● לקראת 2014, נוכחנו השבוע לדעת שההתאוששות בפתח, כי ה-IT מוטמע בליבת ארגונים במגזרים רבים במשק
השנה שבה הבנו שאין לנו יותר פרטיות
השבוע עמד בסימן סיכום 2013. בתחום הטכנולוגי הייתה זו שנה מעניינת משני היבטים עיקריים: מצד אחד זכינו לגל נוסף של הכרזות והמצאות בעולם הסמארטפונים ולהתחזקות של השוק הסיני, שגם הוא הביא לנו השנה מוצרים בתחום. בצד השני זו הייתה שנה עמוסה באירועי אבטחה שגרמו למבוכות בינלאומיות לא פשוטות.
אין ספק שפרס המביך הבינלאומי הראשי מגיע לעובד קבלן אלמוני עד לפני חצי שנה של ה-NSA האמריקני, אדוארד סנואודן, ששוהה בימים אלה ברוסיה, ממנה קיבל מקלט מדיני. סנואודן הדליף השנה לאמצעי תקשורת מכובדים ומרכזיים בעולם ים של מידע רגיש ובעיקר מביך. הוא האיש שגרם למבוכה הכי גדולה אי פעם לנשיא ארצות הברית כאשר חשף כיצד שירותי המודיעין האמריקניים האזינו לשיחות הפרטיות של מנהיגי עולם וביניהם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, וראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו. מעבר למבוכה החלו אזרחי ארצות הברית ואזרחים במדינות חופשיות אחרות להבין כי המאבק בטרור הקיברנטי דורש מחיר כבד של אובדן הפרטיות והאנונימיות, אבן היסוד של עולם האינטרנט. אף אחד לא מוכן להשלים עם זה אבל לכולם ברור שצריכה להימצא הדרך לחיות לצד זה. האזנות לאלה שצריך להאזין להם באמת ואפס סובלנות כלפי אלה שמפרים את הפרטיות שלא לצורך הם דבר נצרך. ושוב, תודה לסנואודן.
זו גם לא הייתה השנה הכי טובה לאדובי (Adobe), שסבלה מחדירה לשרתיה, ושנה גרועה לבבילון (Babylon), בעקבות ביטול הסכם שיתוף פעולה עם גוגל (Google).
בסך הכול, אנחנו נפרדים מ-2013 עם תחושה שהאיומים הקיברנטיים הולכים ומתגברים, וחלקם מתחברים לאיומים הפיזיים. התחושה הזאת קיימת דווקא על רקע קולות הפיוס שנשמעים ממסדרונות האו"ם בז'נבה, שם האיראנים והמערב משגרים מסרים אופטימיים לגבי סיכויי הסכם ביניהם לגבי הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. גם בישראל דיברו השנה על נושא זה, אם כי קצת פחות מבשנים קודמות. המטות הקיברנטיים למיניהם ממשיכים בעבודתם. אנשי האבטחה בממשל זמין, ששומרים על אתרי הממשלה, עבדו שעות נוספות במהלך השנה, וגם הפעם הדפו את רוב המתקפות.
השנה דיברו הרבה על DR ועל המשכיות בעקבות אסון, לאו דווקא בגלל סייבר או מלחמה. הוכחה כואבת וחותכת לכך קיבלנו בתחילת דצמבר עם גל השלג והחורף הגדול, ששיתק חצי מדינה – בלי חשמל, בלי יכולת תעבורה ועם הרבה מאוד נזקים כספיים ופיזיים. לכולם ברור עכשיו שאין למדינת ישראל DR לאומי וכי צריך לעשות זאת בדחיפות. יש להניח שנחזור לעסוק בזה מיד לאחר פרסום דו"ח המבקר על הסערה, בתחילת 2014.
נערכים להתאוששות כלכלית
השבוע שמענו תחזיות מעט אופטימיות מחברות האינטגרציה המעניקות שירותים לשוק הארגוני. אחרי חצי שנה קשה יש האומרים שההתאוששות בפתח והיא נובעת לא משיפור בכלכלה אלא מהעובדה שה-IT מוטמע עמוק מאוד בכל מערכות התפעול והליבה של מגזרים רבים במשק. המסקנה מכך היא שאי אפשר לבטל את הפרויקטים שתוכננו. אפשר לדחות אותם, אבל לא בלי גבול. על זה מבוססת האופטימיות של מנכ"לים כמו מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, ושי אוזון, מנכ"ל One1.
השיפור בא במקביל להתאמות כוח אדם והתאמות ארגוניות שמבצעות כל החברות, בהתאם לצרכי השוק והמגמות הצפויות: מעבר חד וחזק יותר לענן, כניסה חזקה של ה-BYOD ושילוב הדיגיטל בכל מערכי העבודה בארגון. ארגונים שלא נערכו לזה, בצד של הלקוחות, מתחילים לשלם את המחיר.
סנונית ראשונה קיבלנו כאשר דיווחנו בלעדית בשבועיים האחרונים על מנמ"רים בכירים ו-ותיקים שמסיימים את תפקידיהם, בין היתר מפני שהם לא מוכנים מנטלית לעידן הדיגיטלי, שמדבר הרבה יותר לדור הצעיר. הסמן הימני הוא ללא ספק בנק לאומי, שם התחלפו השנה המשמרות באגף הטכנולוגיה. אחרי עידן איציק מלאך הכול יכול, שהוביל מהפכות של ממש, התגבר ב-2013 עידן דן ירושלמי, איש אמדוקס, שמנצל את תוכניות עידוד הפרישה שהנהלת הבנק הכריזה עליהן ומרענן את השורות. תוך כדי כך הוא מייעל פה ושם. אירועים דומים צפויים להתחרש גם בבנקים אחרים ובמגזרים בולטים אחרים והם למעשה תוצאה טבעית של שינויים בין דוריים.
הצווארון הכחול מול דור הטי-שירטים
2013 הייתה ללא ספק השנה שבה התחזק העימות הדרמטי בין שני כוחות שוק שחשובים לישראל אבל טומנים בחובם סכנות. מצד אחד נהנינו ומחאנו כפיים על כל אקזיט שחברה ישראלית הייתה מעורבת בו. שוב הוכחנו לעצמנו שאנחנו אומת הסטארט-אפים. דור הטי-שירטים והג'ינס המשיך להמציא לנו פטנטים, לעשות רילוקיישן לברלין ולמקומות אחרים ולהתגעגע מרחוק. אבל מולו התייצבו התעשיינים, אלה עם הצווארון הכחול והידיים שעדיין מלוכלכות מעבודה פיזית. הם הזכירו לעם ישראל שאקזיט – כשמו כן הוא, היה ונעלם, ואילו הם, יצרני האלקטרוניקה, התוכנה ושאר התעשיות, נשארים פה ומעסיקים עשרות אלפי עובדים ומאות אלפי משפחות שמתפרנסות. הם מפרגנים לצעירים אבל מזהירים ומזכירים לממשלה שאם היא לא תפעל להעלאת שער הדולר ולא תעשה פעולות שייתנו העדפה לתעשיות המסורתיות, לא תהיה פה תעשייה בתוך כמה שנים.
ברב שיח שערכנו במערכת לקראת סוף השנה השמיע שלמה וקס, מנכ"ל התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, איום חמור: "אם הממשלה לא תטפל בהיי-טק – הוא יקרוס ב-2014". איום כל כך חמור לא שמענו עד היום ואפשר לסמוך על וקס שהוא לא משחרר סיסמאות רק כדי לאיים. ולמי ששכח: ההיי-טק מהווה 40% מסך הייצוא הישראלי. מי שיכול לדמיין את המשק בלי זה – שיקום.
כמו בשנים קודמות, גם ב-2014 נמשיך לדבר על הבעיות והאתגרים של מה שהיה פעם הקטר של המשק וכיום נלחם על חייו כדי להישאר קרון מן השורה, רגע לפני הקריסה.
תגובות
(0)