הקצב המטורף של החיים

עניין הפונדקאות, שעלה ביתר שאת בשבועות האחרונים, יהיה לא רלוונטי בעוד כמה שנים. מכונה תחליף את הצורך ברחם טבעית של אישה. מכשיר הפקס ייכנס בתוך זמן קצר לספרי ההיסטוריה לצידה של הטלגרמה. עוד בדור הזה, אנשים "ידפיסו" לעצמם בבית חפצים, מכשירים, בגדים, ובדור הבא אולי גם מאכלים.

בעוד מספר שנים לא רבות, לא יהיה צריך ללכת לבדיקות רפואיות. נהיה תחת ניטור מתמיד מרחוק באמצעות שבב שיושתל לנו מתחת לעור וכשמשהו יהיה לא תקין, נקבל חיווי בדמות רטט או הבזק אור. או אז, מיד יגיע מסר בטכנולוגיה שתחליף את המיילים והסמסים, עם הנחיות מה לעשות.

בנוסף, לא נצטרך לנהוג, המכונית תסע לבד. מה תסע? תעוף! בהתחלה עוד נגיד בממשק קולי לווייז (Waze) לאן, אחרי זה רק נחשוב והמכונית כבר תבין ותגיע ליעד, רחוק או קרוב.

הנכדים של נכדינו כבר לא יצייצו בטוויטר (Twitter), לא ילהגו בפייסבוק (Facebook) ולא ישתפו בווטסאפ (WhatsApp). האמצעים הדיגיטליים שיהיו להם בתוך הראש יתקשרו זה עם זה בעצמם. את המצלמה בטלפון תחליף זו שתהיה שתולה בתוך העין. לא תהיה בעיית זכרון לאחסון – המוח הרי יכול להכיל ג'יגות של שטויות.

בעתיד הממש קרוב, לא יהיה צורך במוקדי שירות עם הניווט הבלתי אפשרי במענה הקולי האינסופי. הכול יבוצע עצמאית דרך אפליקציות והאינטרנט. גם זה זמני. בהמשך יגיע משהו חדש, שכרגע עוד לא ניתן לדמיין, אבל בהחלט ניתן להניח שיהיה.

אפשר להפליג בדמיון ולהביא אינסוף דוגמאות לחיים העתידיים. האמת שהגיע הזמן לוותר על המושג "מדע בידיוני". כל מה שאסימוב וז'ול ורן בדו כאילו מדימיונם – התממש. גם תסריטאי הוליווד של היום מתווים את הכיוונים הטכנולוגיים. היכולות שראינו, למשל, בסדרה "24" מגיעות לפושעים, לבלשים ולשוטרים בחיים האמיתיים. אפשר לשנות את שם הז'אנר ל-"מציאות עתידנית".

תינוקות שנולדים כיום הם בעלי תוחלת חיים של 150, כך אומרים עתידנים. אחרי גיל הזהב יגיע גיל הפלטינה. מדובר באתגר לרופאים וכלכלנים, אבל גם לזוגות נשואים.

והקצב המטורף של החיים. כשמישהו שולח לך מייל ואתה לא מגיב בתוך חמש דקות, הוא שולח לך SMS: "שלחתי לך מייל, תראה בבקשה ותגיב". ואם עוברת דקה ולא הגבת ל-SMS, הוא מתקשר אליך ואומר: "תראה בבקשה את ה-SMS". כשאתה שולח הודעה בווטסאפ, אתה רואה את ה-"וי" הראשון, מתחרפן שה-"וי" השני לא מופיע תוך שנייה והמילה "מקליד" לא מופיעה תוך שתי שניות, ושולח עוד מסר: "היי, אתה חי?". אתה מקבל תשובה אחרי כמה דקות: "מתנצל, הייתי בשירותים". גם על זה כבר צריך להתנצל. "אז מה?", אתה עונה. פעם המלך היה הולך לשם לבד, עכשיו כל העולם נמצא איתך שם. הלו? מה נהיה? תרגיעו.

תחשבו בהקשר הזה על הבאאז של הסייבר. התקיפות בעתיד לא רק יגרמו להשבתת אתרי אינטרנט או שירותי בנקים, הן ינתקו את האנשים מערוצי החיים. מרגש לראות את כל החברות ושדרת הסטארט-אפים הרבים שצומחים כאן בתחום, ואת כל נציגי הלקוחות והמשקיעים מחו"ל שבאים להתעניין ולראות בכנסים בארץ, מה אפשר לאמץ כדי ליישם או כדי להשקיע וליהנות מהפירות. התחום הזה כל כך רחב שזו בהחלט משימה אתגרית להחליט איפה לשים את הקשב והכסף. כשרואים לאן העולם הולך, ברור שהתחום עוד ימשיך ויתרחב. צריך לשים לב שהפתרונות שמייצרים היום לא יהיו לבעיות של אתמול, אלא כאלה שנותנים מענה למציאות העתידנית. חברה שמתקשה לעשות זאת בעצמה יכולה ללכת להוליווד ולקבל משם השראה.