הרשת שחושפת את הפרצוף האמיתי שלנו

מול קהילה של 1.23 מיליארד בני אדם שיש להם חשבון בפייסבוק (Facebook), מתוכם 3.9 מיליון ישראלים משתמשים פעילים, מתייצבת בגאון קהילה גאה שמצהירה על עצמה: "לנו אין פייסבוק ולא יהיה לנו". השיחות עם הנציגים של קהילה לא מוכרזת ולא רשמית זו תמיד מרתקות, לפחות אותי. התשובה הפופולרית שלהם, שמסבירה את היעדרותם מ-"ספר הפנים", היא הרצון לשמור על הפרטיות או, יותר נכון, על האלמוניות. אותם חסרי פייסבוק לא רוצים לקרוא הגיגים ולשמוע על החוויות של כל מיני "חברים" שהצטרפו לקיר שלהם, לא מוכנים לחלוק מידע עם מארק צוקרברג, שמגלגל על סמך זה מיליארדים. הנימוק השני הוא הפחד או הסלידה מאלה שמתמכרים לפייס, הן מהמחשב הביתי, הן מהנייד והן משניהם. הנימוק האחרון, גם הוא לא מנותק מהמציאות: "כבר מצאתי בן/בת זוג ואני לא מחפש/ת היכרויות חדשות".

אלא שאז נשאלת השאלה, אם זה כל כך נכון, איך כל כך הרבה אנשים בעולם מחוברים לרשת החברתית הענקית? הייתכן שהם טועים? התשובה היא, כמובן, לא.

פייסבוק של היום היא הזירה הכלכלית, חברתית, עסקית ואישית של מיליארדי בני אדם. היא חיה ונושמת על בסיס אחד שתמיד היה ולעולם יהיה: הרצון להיות מחוברים. האדם הוא ייצור חברתי, כפי שקבעו ראשוני הפילוסופים והסוציולוגים של העולם.

כיום ברור לכל ארגון עסקי, גדול או קטן, שאם אין לו אתר אינטרנט – הוא לא קיים. כך הולכת ומתגבשת התפיסה שאם אתה לא מקשר את האתר שלך לרשת החברתית הגדולה בעולם, קרוב לוודאי שהאתר שלך יהפוך במהרה לבית קברות אחד גדול.

התפתחות הטכנולוגיה, הגדלת רוחב הפס, הטלפונים החכמים וים המידע שמציף את המוח האנושי יוצרים מציאות שבה רק אלה שיודעים לשנע את המידע שהם רוצים להעביר, בשיטת "ההזרקה הישירה", על ידי דיוור ישיר או באמצעות פייסבוק, מצליחים לשרוד. האקו-סיסטם שהקים סביבו צוקרברג הוא ענק, ויצר שורה של מקצועות והתמחויות – החל מחברות שיודעות לעקוב אחרי הנעשה ברשת החברתית ולדלות כל בדל מידע רלוונטי לארגון כלשהו, דרך חברות שיודעות לנהל ולעצב בצורה מושכת עין את הדף של הארגון בפייסבוק ולנצל מדיות אחרות כדי להפנות אנשים ואחרים אליו. שם המשחק הוא חשיפה. כך גם נולדה תרבות ה-Like וה-Share. היא לא רק כלי שיש בידי הגולש בפייסבוק כדי להביע את דעתו על פוסט מסוים, אלא היא הופכת אט אט למדד כמעט מדויק לאפקטיביות בשיווק ופרסום.

ההתמכרות שלנו מניעה תעשייה ששווה מיליארדים. הפיתיון שצוקרברג טמן לנו, גלישה וחוויות של חברות ושיתוף ללא תשלום, מזרימה לקופתו בכל חודש מיליוני דולרים. בכך הוא הפך לאויב מספר אחת של חברה לא פחות נועזת וחזקה: גוגל (Google), שהיא סיפור מרתק בפני עצמו.

הסכנות שבפייסבוק
לצד הדברים הטובים שיש בפייסבוק, כמו כל טכנולוגיה, גם היא משמשת כלי מרכזי בפעילותם של עבריינים, רמאים ונבלים למיניהם. בעשור האחרון דיברו וכתבו על פדופילים ועברייני רשת למיניהם יותר מכל תקופה אחרת. זה לא מפני שתופעת הפדופיליה נולדה יחד עם המצאתו של צוקרברג, אלא מפני שהפלטפורמה הענקית שפייסבוק מעמידה לרשות העולם עשתה את חייהם של הפדופילים לקלים יותר. הקורבנות זמינים יותר, הם כבר לא צריכים לרדוף אחריהם בגנים ציבוריים חשוכים, אלא לפעול, ביום או בלילה, כשהילדים ערים וההורים ישנים, או לא שמים לב. בעזרת העכבר והמקלדת, הם מהווים טרף קל לסוטים ועברייני מין למיניהם. הפעילות הזו גבתה כבר את חייהם של לא מעט ילדים בארץ ובעולם. מערכות החינוך הציבוריות וגם ההורים לא מספיק מפנימים את הסכנות ומשוכנעים שזה יכול לקרות אצל השכן, עד שמגיעה המכה הכואבת, שההתאוששות ממנה היא קשה.

בעשור האחרון ייחסו לפייסבוק לא מעט כוחות מאגיים שלא בהכרח נכונים. עד היום תמצא פרשנים שמשוכנעים שללא פייסבוק, האביב הערבי לא היה מתחיל. זה נכון חלקית. התסיסה, הסיבות למהפכה, היו קיימות גם ללא הרשת החברתית. עם זאת, מארגני המהפכות ניצלו אותה, למשל במצרים, כדי להביא מיליוני אנשים לכיכר ת'חריר. ניתן לומר זאת, עם אלף אלפי הבדלות, גם על מחאת האוהלים שהייתה בארץ לפני כשנתיים וחצי. לא פייסבוק יצר אותה, אבל משם היא החלה. הרשת החברתית היוותה לדפני ליף כר נוח להעלות את ענייני הדיור שלה, ולה ולחבריה לגייס תומכים ולמסור מידע על הפגנות ומאהלים. גם המאבק הציבורי להחזרת גלעד שליט נעזר לא מעט ברשת החברתית, על ידי גיוס תומכים.

מה העתיד?
אחד החסרונות של פייסבוק הוא מגבלות יכולות החיפוש שלו. הרשת החברתית הזו נועלת את מרבית המידע בה ולא מאפשרת לסרוק אחריו באמצעות מנועי חיפוש, למשל גוגל. בשנים האחרונות דובר רבות על הקריטיות של מנועי החיפוש בחייהם של הגולשים. על אף שזה נראה לא טבעי ולא הגיוני, אחת ההשערות אומרת שפייסבוק וגוגל יצטרכו למצוא את הדרך לאפשר לגולשים לשתף מידע בין שתי הפלטפורמות, מאחר שיותר ויותר גולשים מקבלים את ההחלטות העסקיות והצרכניות שלהם על בסיס מידע שיתופי שהם רואים ברשת, הן בפייסבוק והן במנועי החיפוש. הדרך לחבר בין גוגל לפייסבוק לא כל כך מסובכת ולמי שיצליח לממש זאת צפויה ברכה ממיליארדי גולשים, שימשיכו להתאהב בכוח ההולך וגדל שלהם.

השורה התחתונה: פייסבוק מסמלת ציון דרך בחיי החברה והכלכלה העולמיים. זוהי הרשת שהצליחה לשנות כל כך הרבה דברים בדרך בה אנחנו צורכים ומעבירים מידע, והיא רק בת 10. לנסות ולחזות איפה היא תהיה בעוד 10 שנים יהיה הימור לא רציני, כי גם מארק צוקרברג עצמו לא חלם לפני עשור שהוא והבייבי שלו יגיעו לאן שהגיעו. הוא בסך הכול רצה להכיר חברה נחמדה.