שאלה של מיקום

רשת הענק להימורים באינטרנט עליה דווח היום (א') היא אחת ממספר פרשות שנוגעות לתעשיית ההימורים המקוונים שנחשפו בשנים האחרונות על ידי המשטרה ויחידת להב של רשות המיסים.

פסיקת בתי המשפט בנושאים אלה הלכה והחמירה עם השנים, תוך שהשופטים לוקחים בחשבון בין היתר את דרגת "בכירותו" של הנאשם באותו ארגון פשיעה וירטואלי.

בשנת 2012 ניתן פסק הדין הראשון בפרשה, שנקראה "קווין מרי" – על שמה של רשת בינלאומית לניהול ועריכת הימורים באמצעות האינטרנט. במסגרת גזר הדין הורשע יוסי מיבר בעבירות של סיוע לארגון ועריכת הימורים בלתי חוקיים. עם זאת, אז גם הפרקליטות הסכימה כי מיבר היה רק דג רקק בשרשרת המזון של ארגוני ההימורים ובסופו של יום נגזרו עליו שלושה חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 שקלים – עונש מזערי ביחס לנזק הכלכלי העצום שפרשה זו עוררה.

לעומת זאת, בית משפט השלום בראשון לציון גזר עונש של 27 חודשי מאסר בפועל על הנאשם א. שאולי, שהורשע בניהול אתר הימורים אינטרנטי. בניגוד למיבר, הוא היה ראש הארגון ומנהל האתר. על פי כתב האישום, היקפי ההימורים בפרשה זו הסתכמו בעשרות מיליוני שקלים.

גישה מחמירה זו עוקבת אחר פסיקת בית המשפט העליון בע"פ 6889/11, מדינת ישראל נ' עובד ואח', במסגרתה הוחמר עונשם של שני נאשמים שהורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות של איסור הגרלות והימורים וכן הלבנת הון.

אזכיר כאן את דבריו של בית המשפט העליון בקשר להימורים מקוונים: "ההימור המקוון חמור מההימור 'המסורתי' בפרט. ראשית, הימור מקוון מאפשר לאנשים להמר בפרטיות ובנוחיות מביתם, בכל שעות היממה. שנית, ההימורים המקוונים עלולים לחשוף גם קטינים, הפגיעים במיוחד, להתמכרות להימורים. שלישית, קשה להבטיח את יושר והוגנות המשחקים המקוונים. רביעית, מאפייניו של ההימור המקוון עשויים למשוך מלביני הון להימורים באינטרנט. וחמישית, מאפייניו של ההימור המקוון מעצימים את החשש שיהמר לא רק על תכולת ארנקו, אלא על תכולת חשבון הבנק שלו ושל התלויים בו … מכאן החשיבות שבענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה וסיוע להן".

יש לשים לב כי מהפן המשפטי ישנה זהירות רבה של הפרקליטות והמשטרה בקשר עם סעיפי האישום המיוחסים לאותם חשודים, וזאת בעיקר נוכח העובדה שרבים מהם מציבים את השרתים באמצעותם נערכות ההגרלות במדינות מרוחקות. לעתים, ההימורים במדינות אלה חוקיים או שהאכיפה בהן נמוכה עד לא קיימת.

משכך, כתב אישום שנסמך על איסור החזקה או הנהלה של מקום להימורים (סעיף 228 לחוק העונשין) עשוי להוות קרקע פורייה לנאשם לטעון כי הוא לא "המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים", כלשון החוק, שכן אתר אינטרנט איננו "מקום". גם אילו היה מקום, אזי השרת בו מאוחסן האתר נמצא במדינה זרה ומכאן כי ה-"מקום" נמצא מחוץ לגבולות ישראל.

יחד עם זאת, בארגז הכלים החוקי ישנם סעיפים רבים נוספים באמצעותם ניתן לעשות שימוש (וגם נעשה) על מנת להעמיד לדין את אותם חשודים.

הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום דיני אינטרנט וטכנולוגיה ושותף במשרד עורכי הדין ארבץ, שני, פרמינגר, מור ושות', עורכי דין.