קורבן הפיליבסטר

הכנסת יצאה בסוף השבוע לפגרה הרשמית, מבלי שחוק הביומטריה עלה להצבעה. זאת, על אף שהכול היה מוכן: החוק נוסח מחדש, המחלוקות יושבו ואפילו השר מיכאל איתן הצליח לחיות עם הפשרה לפיה יוקמו שני מאגרי מידע. אבל ההצבעה על החוק? נדחתה.

במהלך השבוע עשו חברי הכנסת השונים מאמצים אדירים כדי לטפל בחוק. המתנגדים ניסו לטרפד בזמן שהתומכים הזיעו כדי לשנות את הסעיפים הבעייתיים. אפילו הממשלה דנה בנושא פעמיים. ביום ג' הודיע חבר הכנסת מאיר שטרית, כי הוא סיים את עבודתו על החוק, וכי מרגע זה והלאה ההחלטה על מועד הגשתו באחריותה המלאה של הממשלה. ואכן, ההחלטה שהתגבשה הייתה להעלות את הנושא לדיון אתמול – יום הדיונים האחרון של הכנסת. אבל הצעת החוק לא הגיעה כלל לדיון, כי חברי הכנסת היו עסוקים במשחקי פיליבסטר, כדי להתיש את הממשלה בעקבות "חוק מופז" והרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.

כולם כנראה היו עסוקים מדי, כי אף אחד לא קם לזעוק מדוע חוק הביומטריה נפל קורבן לחוסר האחריות הזו. להזכירם, אחת הסיבות לחוק היא הצורך הדחוף של מדינת ישראל לעבור לשיטת זיהוי ביומטרית במעברי הגבול, כדי שאזרחי המדינה יוכלו לנוע בעולם כאזרחי מדינה מתוקנת. אם אכן הממשלה לא תתעשת ולא תמצא לנכון להתכנס לדיון מיוחד כדי לאשר את החוק, תמשיך ישראל להיות מדינה שתעודת הזהות שלה אינה שווה את הנייר שהיא מודפסת עליו – מדינה שמשקיעה מיליונים במאבק בשוהים בלתי חוקיים, אבל לא מצליחה לאתר אותם כשהם מסתובבים באופן חופשי עם תעודות זהות מזויפות.

האירוניה היא שדווקא קדימה, סיעתו של חבר הכנסת שטרית, היא זו שיזמה את הפיליבסטר הזה. היא היתה זו שמשכה את הדיונים עד אין קץ וסיכלה במו ידיה הצעת חוק שהוגשה על ידי הממשלה הקודמת (שהיתה, אגב, ממשלת קדימה). נכון הוא שכללי המשחק הפרלמנטריים מאפשרים משחקים שכאלו, אבל מחברי כנסת מצופה לגלות אחריות מינימלית כלפי חוקים שיש להם משמעות לגבי כלל האזרחים. אלא שאת האחריות הזו רוב חברי הבית בירושלים כבר הסירו מעצמם מזמן. חוק שמאפשר פילוגים תוך-מפלגתיים הרבה יותר חשוב, כנראה, כי הוא יסייע לח"כים מסוימים להמשיך גם לקדנציה הבאה. חוק הביומטריה לא ממש יעזור להם במשימה הזו, ולכן אין להם שום בעיה להקריב אותו על המזבח.