הפשרה שלא דנה בעיקר
הסכם הפשרה שגובש בין המדינה לעותרים נגד מכרז בתי התוכנה, לא מתייחס כלל לשאלות המהותיות שבגינן הוגשו העתירות: איכות כוח האדם ועתידם של עובדי הקוסט פלוס ● הכלבים נבחו, אבל שיירת אנשי החשב הכללי עברה
אם וכאשר בית המשפט לעניינים מנהליים יאשר את ההסכם שגובש בין הפרקליטות לנציגי בתי התוכנה ומטריקס, יוכל כל אחד מהצדדים לרשום לעצמו ניצחון קטן, במיוחד החשב הכללי וסגניו, לאחר הררי הביקורת שהוטחה עליהם בשבועיים האחרונים – הן מטעם השופטת מוסיה ארד והן מטעם חברי ועדת הכספים. הפשרה שהם הגיעו אליה עם העותרים היא כזו שבהחלט ניתנת לעיכול. אלא שיש גבול כנראה למה שבית משפט יכול להרשות לעצמו בבואו לדון במכרז שטרם מומש, אך פורסם כחוק – גם אם בשיטת "נח בשבע שגיאות".
הפשרה שהושגה, אך כאמור טרם אושרה, לא נוגעת בטיעונים העיקריים של העותרים לגבי איכות כוח האדם שהממשלה תקבל בעקבות המכרז, בעייתם של עובדי הקוסט פלוס – שעשרות מהם עלולים להיזרק לרחוב בתוך שנה או פחות או בבלגן התהומי שייווצר בכל משרדי הממשלה בעקבות השיטה החדשה. השופטת ארד אמרה בדיונים, כי משמיעת הטענות יש לה חשש כבד שאכן יש עוד הרבה סעיפים במכרז שהם לא תקינים, והציעה למדינה לשקול אותם מחדש. נכון לעכשיו נציגי האוצר אינם מגלים סימני שקילה מחדש, ומסתפקים בפשרה שהוסגה. אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, יוכל טל הרמתי – סגן בכיר לחשב הכללי, להמשיך לצחוק כל הדרך אל המכרז. האם גם משרדי הממשלה וחברות המיחשוב יוכלו לצחוק בעוד כמה שנים? ספק רב.
וזה מראה שבאמת אין כל אמת בטענת העותרים. שהרי,אם באמת האיכות היא העומדת בראש מעייניהם,ולא יכולתם להמשיך לעשוק את עובדיהם,היו נלחמים על סעיפים אחרים ולא הסעיפים שהגיעו עמם לפשרה. באשר למשפט הסיום,האם אכן משרדי הממשלה וכו' יוכלו לצחוק בעוד כמה שנים,התשובה מורכבת הרבה יותר. אם השכר והתעריפים שיקבעו לבסוף יהיו הוגנים,הרי שאנשים טובים יגיעו,ואם השכר יהיה מצחיק ולא יעודכן מעת לעת בהתאמה למצב השוק בחוץ,התוצאות יהיו בהתאם. בנוגע למצבם של עובדי הקוסט פלוס,הרי שמצבם עד היום היה טוב לאין ערוך ממצב עובדי בתי התוכנה,גיון שהעושק של החברות היה בשיעור 1.5% וכך מרבית התשלום הלך לכיסם,ובאם המשרד היה צריך ידע מסויים הוא שלח העובד לקורס מתאים,מה שלא כל כך קורב בבתי התוכנה,שם רק ניסו לעשוק את העובד ותו לא.