על מכשירים חכמים וצינורות טיפשים

מאת: דודי כהן

בעולם התקשורת וה-IT חלות בשנים האחרונות תמורות משמעותיות הנגזרות ממספר תהליכים בלתי תלויים לכאורה.

המשותף לתהליכים הללו הוא השפעתם על מפעילי תקשורת ועל יצרני ציוד תקשורת. השפעה הבאה לידי ביטוי באתגרים חדשים: טכנולוגיים, תפיסתיים, עסקיים ואף פרסונאליים.נדמה כי שנים רבות חלפו וסיביות רבות זרמו בעורקים מאז הימים בהם כל שירות תקשורת לצרכן היה מסופק באופן פרטני, ועל ידי רשת ייעודית, המכילה חומרה ותכנה קנייניות ומופעלת על ידי מפעיל נפרד. שירות הנצרך במכשיר קצה ייעודי ומחויב בחשבון מודפס ונפרד.

לאורך השנים ועם התרבות השירותים, נעשו מספר ניסיונות ליצור אחידות בין השירותים השונים, בין אם באופן צריכתם או בתשתיות המספקת אותם (ATM – Asynchronous Transfer Mode).ניסיונות אלו נחלו, על פי רוב, הצלחה חלקית בלבד ועד לאחרונה סיפקו המפעילים מספר רב של שירותים (שיחות, מסרים, תכני וידאו, ניידות) במגוון מכשירי קצה ובמגוון פלטפורמות רשת.

מגמת ההאחדה של פלטפורמות הרשת הלכה וגברה עם הדומיננטיות העולה של רשתות ה-IP. בזאת, התקבלה הגשמה מסוימת של חזון ה-IMS (ר"ת IP Multimedia Subsystem) לפיצול ולהאחדה של פונקציות הרשת – לכאלו המיישמות גישה לרשת ולאלו המייצרות שירותים לצרכן.

תהליכים אלו היוו אבולוציה טבעית וקלה יחסית לעיכול: מפעילי שירותי התקשורת, שסיפקו שירותים רבים ומחוללי הכנסה צפויה מראש, התפתחו ארגונית וטכנולוגית – רשתית בהתאם למגמה אבולוציונית זו. גם יצרני ציוד, שנאלצו אמנם, מפעם לפעם, "להמציא עצמם מחדש" בכדי לעקוב אחר האבולוציה הטכנולוגית – לא עמדו (בדרך כלל) בפני שוקת שבורה.

בשנים האחרונות, לעומת זאת, מתרחשים מספר תהליכים מואצים בעולם זה, המשנים באופן משמעותי את חוקי המשחק. המאיץ העיקרי לתהליכים אלו הינו ההתפוצצות בשוק מכשירי הקצה החכמים: טלפונים חכמים, טאבלטים ובעתיד הקרוב, על פי חזון האינטרנט של הדברים: כמעט כל מכשיר חשמלי. תהליך זה מוביל להגירה מאסיבית של השירותים הנצרכים מכאלו המסופקים על ידי ספקי שירותי התקשורת לכאלו המסופקים על ידי כל ספק שירות באשר הוא, על בסיס קישוריות IP.

שירותים המסופקים באופן זה (OTT – Over the Top, SaaS – Software as a Service ובכלל, שירותי ענן) שינו ומשנים את מודל ההכנסות של ספקי התקשורת. בעולם הסלולרי לדוגמה – פוחתת באופן משמעותי ההכנסה משירותי מסרים לטובת שירותים חינמיים כמעט ועדיפים כגון ווטסאפ (Whatsapp). אותם תהליכים מצריכים את ספקי התקשורת להקצות משאבים גדלים (במונחי רוחב פס ותקציב) לתשתיות הליבה שלהם. זאת, עקב העלייה המשמעותית בצריכת הנתונים על ידי הלקוחות.

גם שירותי שיחות הקול, שבאופן מסורתי פיגרו טכנולוגית אחר יתר השירותים משום מרכזיותם וחשיבותם לזרם ההכנסות של המפעיל, הולכים ומהגרים לעולם החדש והאחוד. לדוגמה – המעבר הצפוי של וריזון (Verizon Wireless) לטכנולוגיית Voice over LTE.
כל אלו מסמנים מגמה מדאיגה מצד המפעילים: הפיכת הרשתות שלהם ל"צינורות טיפשים" וניוון סל השירותים העשיר והמכניס שלהם לשירות בודד: גישה לאינטרנט.

אז מה עושים?
תפיסות וארכיטקטורות כגון SDN (ר"ת Software Defined Networking) ובעיקר NFV Network) Function Virtualization) נולדו על ידי מפעילי התקשורת הגדולים בעולם כתוצאה מצורך שלהם לצמצם באופן משמעותי את מספר אלמנטי הרשת הקנייניים, לשפר את נצילות הרשת, לקצר את הזמן לשיווק ולעבור לרכיבים סטנדרטיים.

התפיסות הללו מייצרות מפץ, בו כובד המשקל עובר מיצרנים המתמחים בציוד תקשורת ייעודי וקנייני לשני כיוונים מנוגדים – מיקרואלקטרוניקה: יצרנים כמו קוואלקום (Qualcomm), ברואדקום (Broadcom) ו-מלאנוקס (Mellanox) מייצרים שבבים חכמים המיישמים את רוב שכבות ויישומי התקשורת הבסיסיים ובכך מייתרים את הצורך באינטגרציה של רכיבים דיסקרטיים לטובת SoC – System on Chip. בתחום התכנה, ענקיות כמו אורקל (Oracle) ושחקנים חדשים המנצלים את מדרגת הכניסה הנמוכה לתחום התכנה מיישמים את כל השירותים הקיימים ושירותים רבים חדשים – בתוכנה.

שכבת האמצע הוותיקה והמבוססת של ציוד התקשורת הייעודי מצטמצמת באופן משמעותי (למעט בתחומים כגון Access ואופטיקה) ונותרת בשליטה של שחקנים גדולים וענקים סיניים המתחרים בחברות המסורתיות בכל הגזרות. כאמור, תהליכים אלו מציבים בפני השחקנים הוותיקים אתגרים משמעותיים ורב תחומיים. מפעילי התקשורת נאלצים להתמודד עם שינויים בסל המוצרים, בתמהיל ההכנסות ובטכנולוגיית הרשת.

הם עושים זאת באמצעות פיתוח שירותי OTT משלהם, פישוט השירותים ללקוחות (לעיתים באמצעות מותג מוזל המסתפק בשירותים הבסיסיים – לדוגמה 012Mobile של פרטנר), מציאת עולמות חדשים בהם יש יתרון למומחיותם (Mobile payments, מכירת ציוד קצה ועוד) ושינוי תמהיל כח האדם שלהם – בהתאם למבנה הפעילות החדש.

יצרני הציוד, גם הם, מחפשים בידול והישרדות ופונים לכיוונים שונים:

לעולם המיקרואלקטרוניקה. כך לדוגמה-Network Processor העצמאי של אלקטל-לוסנט (Alcatel-Lucent) בפלטפורמת ה-XRS או ה-ASIC של Infinera.לעולם התוכנה. כך לדוגמה רכישותיה של אורקל – דוגמת Tekelec וAcme Packet.

לעולם השרתים והענן  – לדוגמה סיסקו (Cisco). להתמקדות בעסקי ליבה בתחום ה-Wireless (כך NSN) או האופטיקה. להתמקדות בעולם השירותים (כך, במידה מסוימת, אריקסון [Ericson] ) או להצטמצמות לנישה. בכל אחד מהמקרים הללו, כמובן, נדרשת התאמה של תמהיל כוח האדם (הן בתחום ה-R&D והן בתחום השיווק והמכירות) לתחומי הפעילות החדשים.

מנגד, גם בתחום ציוד התקשורת וגם בתחום השירותים צצות הזדמנויות חדשות לשחקנים מעולמות אחרים (בעיקר מעולם ה-IT) ולשחקנים חדשים. הזדמנויות אלו נובעות מפריחה בתחומים הניזונים מהתהליכים הללו – כגון Security וכן מהנמכת מדרגות הכניסה ומהיכולת לצמצם באופן משמעותי את ה-Time to Market עבור שירותים חדשים.

לסיכום, הסביבה משתנה באופן משמעותי. על ספקי תקשורת ויצרני ציוד החפצים חיים להתאים עצמם באופן מושכל ואמיץ.

הכותב הוא מומחה טכנולוגיה עצמאי בעל וותק של כ20 שנה בתחום הטלקום וההיי-טק