איפה לוותר – ואיפה לא

יום ראשון, שעת ערב מאוחרת. אני מנסה להתאושש מסוף השבוע ולנוח אחרי שלא עשיתי בו כלום, מתנפץ מול הלילה הלבן שאני הולך לעבור.

אני כותב את הטור תוך כדי ליווי של תרגיל DRP בארגון פיננסי מוביל. מי אמר שגברים לא יכולים לעשות שני דברים במקביל? במסגרת התרגיל, מדלגים הלילה את כל המערכות לעבודה מאתר הגיבוי, עליו תתבסס עבודת החברה באופן מבצעי מלא למשך כל השבוע, וביום חמישי יבוצע הדילוג חזרה. כשהתבקשתי על ידי המשנה למנכ״ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות ללוות ולשמש כבקר של המהלך – נעניתי מיד, כיוון שאני מעריך מאוד את ההחלטה לבצע מהלך מסוג כזה. כמו שכתבתי כאן לא פעם, מדובר במהלך הכרחי כדי לוודא שה-IT מוכן ותומך בהמשכיות עסקית בתרחישי חירום כמו השבתת הדטה סנטר הראשי של הארגון.

לא הרבה ארגונים עושים מהלך מלא ונועז מהסוג הזה. למעשה, זה הרבה יותר מ-״תרגיל״, זה ״דילוג״ אמיתי ומלא, לכל דבר ועניין. השתתפתי במהלך כזה בעבר בבזק, אני עושה את המהלך הנוכחי כבר בפעם השנייה וחשוב שכל הארגונים יעשו זאת.

שלא יקל הדבר בעיניכם שאני כאן הלילה. ויתרתי על משחק של מכבי תל אביב נגד הפועל ירושלים בהיכל נוקיה (Nokia), וגם את הסופר קלאסיקו הספרדי אני עומד להקריב על מזבח התרגיל. עד כדי כך אני מאמין בחשיבות העניין. אבל, גם לי יש גבולות. ביום חמישי יש משחק בית של מכבי תל אביב נגד ריאל מדריד ואין מצב שאני מוותר עליו. בכל זאת, יש סדרי עדיפויות בחיים וחשוב להקפיד עליהם.

סיכום – או שלא
האמת היא שאני יכול לסכם את הטור של השבוע כבר כאן, עם שלושה מסרים: חשוב לתרגל DR, צריך לדעת לוותר על סיפוקים אישיים למען מטרות חשובות, אבל אסור לוותר על דברים מאוד חשובים.

ובכל זאת, תישארו איתי עוד קצת. קרו השבוע עוד כמה דברים שיש מה ללמוד מהם. דבר אחד היה ניסיונו הפתטי של רג'פ טייפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, להשתיק את הביקורת נגדו באמצעות סגירת טוויטר (Twitter) במדינה. כל גולש טורקי שרצה מצא בקלות את הדרך לעקוף את החסימה הזו וטוויטר עצמה עזרה למצייצים במדינה זו. מסתבר שארדואן לא כזה חכם וגם יועצים טובים אין לו. המקרה הזה מוכיח שוב שצריך לזרום עם הטכנולוגיה, לא לנהל נגדה קרב שמיועד להיות אבוד מראש. זאת יש לדעת ולהניח בכל קבלת החלטה: הטכנולוגיה רצה קדימה, היא תמיד לפנינו, אנחנו רודפים אחריה ותמיד נרדוף, אבל אסור לשרך רגליים. זאת ועוד, מידע רב נמצא אצל אנשים רבים וניסיון לחסום אותו משול לסגירת סכר עם אצבע.

גם אצלנו למדו בשבוע שעבר כמה אנשים שאי אפשר לשמור על מידע ״אינטימי״. אין יותר כזה דבר. הכול פרוץ וידוע, ותחת זה צריך להתנהל ולנהל. הצבא האמריקני הבין את זה לפני שנים רבות והעלה לרשת דברים מהסוג שאצלנו עדיין סווגו כסודי ביותר. אלא שאז בא אדוארד סנואודן והעביר לאמריקנים ולעולם כולו קורס מתקדם בנושא. בסיכומו של דבר, ברור שצריך לשמור על נכסים ומידע הוא נכס חשוב. לזה נועדו אמצעי אבטחת המידע ומנגנוני בטחון הסייבר למיניהם.

הגיגי הלילה שלי מובילים לעוד מסר: הטכנולוגיה מייצרת הזדמנויות, אבל גם איומים. שפע המידע מאפשר לטייב החלטות ותפקוד, אבל גם לבלבל ולהזיק. ארגונים, מנהיגים ומנהלים נבחנים ביכולת לתמרן, גם בהתמודדות מול טכנולוגיה שפונה נגדם, וכמובן ביכולת להבטיח המשכיות מבצעית או עסקית בזמן משברים.

בינתיים, הדילוג כאן, בארגון הפיננסי, מתנהל לפי התכנון, דיווחים על ההתקדמות זורמים יפה, הפיצה והסושי בדרך, האווירה נחמדה ואני מקווה שכך ימשיך עמוק לתוך הלילה.