ה-ERP הצה"לי: הבזבוז המשווע והשאלות הקשות
ההחלטה של הצבא לצאת שוב ל-ERP כלל-צה"לי וההוצאה של מאות מיליונים עקב כך מעצבנות ומעלות סוגיות מטרידות: איך הצבא מעיז להעיף מאות אלפי שקלים? איך המפקדים יכולים לדבר על מחסור בתקציב כשהם עצמם תורמים לבזבוז הזה? ומי ערב שהפרויקט לא ייתקע גם הפעם?
עלות בנייה של מערכת כיפת ברזל אחת, לפי פרסומים והערכות שונות, עומדת על כ-350 מיליון שקלים. בימים של לחימה על כל שקל, בהחלט מדובר בעלות גבוהה מאוד לצבא שנאבק על התקציב שלו, למרות החשיבות המוכחת שוב ושוב, לצערנו הרב. ואני שב ואומר, מדובר רק על יחידה אחת.
זוהי אחת הסיבות שגרמה לי אתמול (ד'), בעת שקראתי כאן, באנשים ומחשבים, את הידיעה הבלעדית של יוסי הטוני על יציאת הצבא ל-ERP כלל-צה"לי מבוסס סאפ (SAP) במאות מיליוני שקלים להזדעזע, להתעצבן ולכעוס – כאזרח וגם כאחד שמסקר את תחום ה-IT.
בחישוב קל, מרגע ההחלטה הראשונית על הפרויקט ב-2006 ועד ההחלטה החוזרת הנוכחית, בזבז הצבא מאות על מאות של מיליוני שקלים רק בגין הנעת הפרויקט, הפסקתו, הנעתו שוב והפסקתו שוב, ובנייה של מערכות ERP עצמאיות עבור הזרועות השונות.
איך צה"ל, שנזעק בכל פעם שיש דיוני תקציב להגן על החלק שלו בעוגה, ואולי מצליח לקצץ בקיצוץ המתוכנן אבל לא להשיג את התקציב המלא שהוא מבקש, מעיז בכלל להגיע למצב כזה? איך הוא מעיז להעיף מאות מיליוני שקלים לכל רוחות השמיים, לזרוק אותם לפח? איך יכולים מפקדיו, הרמטכ"לים לדורותיהם (היו מ-2006 שלושה), לשבת בדיונים השונים ולדבר על תקציב צה"ל כשהם עצמם תורמים לחגיגת הבזבוז הזאת?
בעולם העסקי, בעלי המניות של חברה שהייתה נוהגת בצורה כזאת כבר היו עולים על בריקאדות ומבקשים את ראשו של המנכ"ל. אבל בכל מה שקשור לצבא, בעלי המניות – אנחנו, האזרחים הפשוטים – בכלל לא היינו מודעים לבזבוז המטורף הזה.
אז עכשיו יוצאים עוד פעם לדרך, וטוב שכך, אבל הפרויקט מיועד להסתיים רק ב-2018. מי בכלל שם הבטחה בידינו שהפרויקט אכן יגיע לסיומו ולא ייתקע שוב כשיתחלף הרמטכ"ל בשנה הבאה? מי יכול להבטיח ששינוי במצבת ראשי הזרועות לא תגרום לכך שראש מצפ"ן הבא יחליט שלא צריך את הפרויקט? מי מטעם הציבור יישב ויבדוק שאכן זה יקרה? שאחרי בזבוז של מאות מיליוני שקלים ולאור הוצאה קרובה של עוד מאות מיליונים, עלות של מערכת כיפת ברזל אחת או שתיים, הפרויקט אמנם יגיע לסיומו?
אם נצרף לתמונת ההוצאה את החזר ההשקעה, וכשנגלה שהוא יושג באופן איטי למדי, אחרי שההערכות לפיהן האחדת ה-ERP הצה"לי תוביל לחסכון של "עשרות מיליוני שקלים בשנה", נגלה שהתמונה אפילו קשה יותר. זהו קצב החזר איטי לעומת ההשקעה הראשונית וכדי לשפר אותו צריכים ראשי הצבא לשבת על הזנב של מי שיבצע את הפרויקט, על מנת לדאוג שיעשה זאת כמה שיותר מהר. אנחנו, כאזרחים שכאמור עד עכשיו לא היו מודעים בכלל לבזבוז הכספים המשווע הזה, לא נוכל לעקוב אחרי הביצוע באופן שוטף, מסיבות מובנות.
היבט נוסף שהדהים אותי הוא ש-"בצה"ל יש שמונה מערכות ERP. אלא שבניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב מערכות ה-IT המנהלתיות בצה"ל, אינן יושבות על מערכות ה-ERP, אלא הן בחלקן ישנות, וברובן פרי פיתוח עצמי אשר יושבות על מערכות מורשת (Legacy)". איך צבא מתקדם בכלל מרשה לעצמו להגיע למצב כזה? איך בכלל הצבא היה מסוגל לעקוב אחרי כל מה שקורה מנקודת מבט אחת? האם מישהו יכול להבטיח לנו שכספים לא אבדו בצורה כזו?
הפער בהקשר זה בין הצבא למה שמתרחש באזרחות פשוט לא מובן לי. בעוד שבשוק העסקי דואגים שלמנהלים יהיה כל המידע בקצות האצבעות, באופן אחוד, עם לוחות עבודה מתקדמים ומדויקים לכל רגע, בצבא צריכים לחכות שהמערכות בכלל יסכימו לדבר זו עם זו. בעוד שבשוק העסקי דואגים להנגשת המידע גם לעובדים זוטרים יותר, כדי שיהיו חלק מהמארג הארגוני ויעזרו להתייעלות, בצבא אפילו ראש הראשים כנראה לא מצליח להבין מה הולך בדיוק ואיך מוצא הכסף.
זה רק מגביר את הזעם על כך שהפרויקט עד היום תקוע ועל בזבוז הכספים שהתרחש עד עתה. נקווה שלפחות הפעם הוא באמת יתממש.
לדין, צר לי, אבל ממש לא הבנת כנראה מה שכתבתי. אני בהחלט מסכים שצריך פרויקט ERP שיאחד את כל המערכות, מה שחורה לי שמדובר בפרויקט שיוצאים אליו כבר בפעם השלישית מאז 2006 ולא עושים אותו, ובדרך בזבזו כבר מאות מיליוני שקלים. תקרא שוב. וד"א, זו בהחלט דעתי.
בתור חייל לשעבר מנהלת הERP הראשונה אני יכול להגיד לכם שזה הבזבוז הכי גדול שהיה אי פעם בצה"ל. זה לא באמת עבד. זה לא באמת עשה את החיים יותר קלים. תוך חודש של העובדים/רוכשים/מנהלים הכירו את "הקומבינות" החדשות לכסת"ח וזה לא נותן מידע נכון למפקדים כי הנתונים לא נכונים עכשיו רוצים לעשות מערכת אחד מרכזית בהצלחה להם
בלי קשר לביקורת שיש לי האופן בו מטמיעים ERP בצה"ל, אני חושב שהכתבה הזו נכתבה בצורה לא ממוקדת, לא מבוססת על מספיק על עובדות ובעיקר מכילה את דעת הכותב. אין מקום להשוואה בין צה"ל לבין גופים אחרים בשוק הישראלי מהסיבה הפשוטה שהגודל והמורכבות שונים לגמרי. אני כן מסכים שבשביל להכניס מוצר כמו ה ERP יש לבצע שינויים ארגוניים קשים מאוד שבד"כ לא מצליחים כל כך לעשות בצה"ל. בכל מקרה אני בטוח שמקבלי ההחלטות עשו את החושבין של העלות מול תועלת והגיעו למסקנה שיש לצאת לתוכנית מהסוג הזה... אתה חושב אחרת? תבסס את דעתך על עובדות, מדוע לתחזק שרתים של מערכות מורשת או לפתח מערכות חדשות בתשתית וטכנולוגיות שונות יעלה פחות.
ERP זו מערכת זוועה, שהפיתוח שלה זוועה (הצבא בלאו הכי צריך לקסטם ולפתח הרבה כדי להתאים אותו לצבא), המראה שלה זוועה, הממשקים שלה מוגבלים והמחיר רישיון שלה פשוט בזבוז כסף. יש היום מערכות open source מעולות גם של ERP שמפותחות בשפות מודרניות ופיתוח מהיר ושיש להם יכולות גבוהות להתממשק עם מערכות open source אחרות בניגוד ל SAP המוגבל בכוונה בשביל רווחים. הצבא יכול לחסוך ככה מאות מיליונים אבל החשיבה הצרה מובילה לבחור במערכות הגדולות הכבדות והמיותרות כי זה מרגיש יותר בטוח, ככה זה שמי שמחליט זה אנשים שגדלו על דוס ולא מבינים את המציאות, אנשים שבשוק הייטק עכשיו היו בפנסיה ואנשים שלא מבינים בטכנולוגיות של הדור. לא סתם החברות הגדולות בעולם גוגל פייסבוק טוויטר משתמשות כולם בכלי אופן סורס בלבד, ומדובר בחברות ענקיות שמשרתות את כל העולם, אצלהם מבינים שהמערכות שהכי קל לתחזק ולתמוך בהם זה אופן סורס בניגוד למה שקורה אצלנו, פשוט בזיון.
לדעתי כתבה זו צריכה להתפרסם לקהל הרחב, ולא רק לרשימת התפוצה של Daily Maily.