ההיי-טק – הכי ישראלי שיש

ביום הולדתה של המדינה נוהגים רבים לשוב ולדון בסוגיה: מה הדבר הכי ישראלי שיש? דומה שכיום, אחרי יותר משלושה עשורים שבהם ההיי-טק נמצא בישראל, אפשר לומר שהוא אחד הסמלים היותר מאפיינים את הישראליות, בפסיפס הרחב של משמעויותיה. הבחירה במקסין פסברג, מנכ"לית אינטל (Intel) ישראל, להיות אחת ממדליקות המשואות היא אחד הסממנים לכך.

נתון עדכני שפרסם היום (א') מכון הייצוא מראה כי הייצוא הכולל של ישראל גדל משישה מיליון דולר ב-1948 ל-95 מיליארד ב-2013. ענפי התוכנה, טלקום והרכיבים האלקטרוניים, שהם הליבה של תעשיית ההיי-טק, כלולים ברשימת הענפים שתרמו בשיעור הגבוה ביותר לצמיחת הייצוא הישראלי.

נתון מעניין נוסף שפרסם המכון מלמד שבסיכום עשור האחרון גדל הייצוא פי 5.5 לעומת 1990, וזה לא מקרי. זהו העשור שבו ההיי-טק העצים את פריצתו לחברה ולמשק. נפחי הייצוא גדלים משנה לשנה, בקצבים מהירים. כיום מקובל להניח שסך כל הייצוא של ההיי-טק הישראלי, כולל טלקום ורכיבים, מתקרב לכחצי מכלל הייצוא שלנו (כ-21 מיליארד דולר), והיעד שתעשייה זו מציבה לעצמה ולחברה הישראלית היא הכפלת הייצוא, ואף למעלה מכך, בתוך כמה שנים – לכ-50 מיליארד.

הזהות הסמלית בין ההיי-טק לישראליות אינה רק במספרים. עובד היי-טק נחשב כמי שמצא לעצמו מסלול חיים די ברור והוא צפוי להצלחה – הן כלכלית והן מקצועית. כניסה לעולם ההיי-טק כרוכה במעבר סף כניסה, שבאופן טבעי מבדל את הנמצאים בו משאר העובדים. ראשית, יש צורך בהשכלה מתאימה, הצטיינות במקצועות מדעיים וריאליים לא קלים. בנוסף, על עובד היי-טק להיות ניחן ביצירתיות, יזמות, חשיבה מחוץ לקופסה. התכונות הללו הן בין אלה שהובילו לכך שזכינו לקבל את התואר אומת הסטארט-אפים.

התעשיות "המסורתיות" .VS האקזיטים
בתוך הענף ומחוצה לו מתנהל מאבק בין התעשיות "המסורתיות", של האלקטרוניקה והתוכנה, שאחראיות ליותר מ-90% מהייצוא של ההיי-טק, לסגידה המטורפת אחרי תרבות האקזיטים. אם תשאלו את הסובבים אתכם מה מאפיין יותר מכל את ההיי-טק, הם יענו לכם שאלה האקזיטים.

אלא שהעובדות ההיסטוריות קצת שונות. אם נבחן את רשימת החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל נמצא את מרבית הכוכבות הגדולות. הראשונות שתקעו פה יתד הן יבמ (IBM), שפתחה סניף בישראל כבר ב-1949, ואחריה מוטורולה (Motorola). מאז הצטרפו לרשימה שורה של חברות ענק: HP, מיקרוסופט (Microsoft), דל (Dell), סאן (Sun) והחברה שרכשה אותה, אורקל (Oracle), שהיא שחקן בינלאומי גדול שמשקיע רבות בישראל. סאפ (SAP) אף השיקה בישראל מרכז פיתוח ושלוחת מכירות בשיא ימי האינתיפאדה השנייה של ראשית שנות ה-2000, כאשר חברות זרות אחרות (לא מתחום ההיי-טק) נטשו אותנו.

כאן יש להזכיר גם את חברות ההיי-טק הישראליות, כחול לבן, שנחשבות למובילות עולמיות. אחת הבולטות שבהן היא מג'יק, שהוקמה ב-1983 על ידי דיוויד אסיא ויקי דוניץ, תחת חברת האחזקות משוב מחשבים, והביאה לעולם את בשורת האוטומציה של כלי הפיתוח והאינטרגציה. מג'יק נסחרת בנסאד"ק והיא נמנית על רשימה ארוכה של חברות ישראליות שמניותיהן נסחרות גם בארץ וגם בחו"ל. סאייטקס התפתחה בצלמו ובדמותו של אפי ארזי ז"ל והייתה ספינת הדגל של ההיי-טק הישראלי בראשיתו. כמובן שאי אפשר לדלג על צ'ק פוינט (Check Point) של גיל שווייד, שנחשבת לאחת מחברות האבטחה המובילות בעולם ומזוהה עם התחום.

החלוציות של שנות ה-2000
להיי-טק יש זיהוי רב עם חלוציות ויזמות. בימים שבהם מעטים האמינו בטכנולוגיות העיליות וחשבו שאפשר לעשות מזה כסף היו כמה וכמה שפעלו וקידמו אותו עד לאן שהוא כיום. ממש כמו החלוצים בימי טרום המדינה. דוגמה חיה לכך הם האחים יהודה וזהר זיסאפל, שהקימו את קבוצת רד בינת, השולטת על 15 חברות עצמאיות – רובן ככולן עובדות גם בחו"ל ותורמות לייצוא הישראלי.

ספינת דגל נוספת היא אמדוקס, שהוקמה ב-1982 כחטיבה בחברת עורק, שהייתה בבעלות איש העסקים מוריס קאהן והאחים צבי ושמואל מיתר. לחברה יש מרכזי פיתוח ברחבי העולם, כולל בארצות הברית ובקפריסין. וזו כמובן רק רשימה חלקית.

הערך המוסף של האקזיטים
לתעשיית האקזיטים יש גם פנים חיוביים רבים: היא אמנם לא תורמת לייצוא הישראלי באותה מידה כמו התעשייה היצרנית, אבל יש לה ערך מוסף מבחינת התדמית הטכנולוגית של ישראל. בכל זאת, אי אפשר לזלזל במספרים: לפי נתונים שפורסמו על ידי IVC, בעשור האחרון נערכו אקזיטים של חברות ישראליות לחברות רב לאומיות בהיקפים של 50 מיליארד דולר.

ישנה גם תעשיית ה-ICT, שהיא נגזרת מתוך פעילות הענף, ולמעשה מייצגת את הפעילות של החברות הרב לאומיות בשוק הישראלי. היא פועלת מול כל המגזרים במשק ומטמיעה את מערכות המיחשוב, שמהוות כיום חלק בלתי נפרד מכל ארגון חפץ חיים. הלקוחות של אותן חברות הם המנמ"רים, שחלקם מכהן בתפקידי ניהול בכירים בהנהלות הארגונים.

יש להעלות על נס גם את תרומתו של ענף ה-IT, שהוא חלק מההיי-טק. אם מזכירים אותו, אי אפשר שלא להזכיר את קבוצת אנשים ומחשבים, שהוקמה ב-1981 על ידי שני יזמים – פלי ודליה פלד. בדומה ליזמים אחרים בענף, הם מתמידים בזה עד היום. אחד התוצרים של התמדתם נמצאת כעת לפניכם. ראשי תעשיית ה-IT אומרים כי יש לאנשים ומחשבים תרומה רבה ליציבות הענף הזה בפרט ולהיי-טק בכלל, בהיותו כלי תקשורת שמבטא את פעילות הענף ומייצר קהילה תוססת דינמית, שאין שנייה לה במגזר העסקי בישראל.

האם ההיי-טק ימשיך להיות חלק מהזהות הישראלית? הדעות על כך חלוקות. התעשיינים, שמייצגים את התעשייה היצרנית, מזהירים חזור והזהר כי החגיגה הזו עלולה להסתיים אם הממשלה לא תנקוט בשורה של צעדים. מנגד, טוענים אלה שמתעסקים יותר בהשקעות, יזמות וסטארט-אפים שהמוח היהודי לא יפסיק לעולם להמציא לנו פטנטים ושחברות כמו יבמ, מיקרוסופט וכמובן אינטל ימשיכו להשקיע פה, בעיקר במוחות הישראליים.

השורה התחתונה: ערב יום ההולדת ה-66 של ישראל אפשר להביט אחורה בגאווה ולהאמין ש-66 השנים הבאות תהיינה לא פחות טובות ומבטיחות.

חג שמח.