שער לעולם החדשנות והיזמות

יבמ (IBM) הכריזה לאחרונה על תוכנית האצה חדשה לחברות סטארט-אפ ישראליות, שנמצאות בשלבי הפיתוח המתקדמים שלהן.

הפעילות תהיה במסגרת חטיבת ה-GTU של יבמ. חטיבה זו הוקמה כפיילוט בשנת 2001, והפכה לאחת ההצלחות היותר גדולות של החברה. מאוחר יותר, הלכו חברות בינלאומיות בעקבות יבמ והן מפעילות חטיבות דומות.

הרעיון הבסיסי דומה: איתור מיזמים ישראלים, שיש להם פוטנציאל בשוק העולמי. החברות הנבחרות מקבלות ליווי מקצועי מאנשי מקצוע של יבמ שפותח להן דלתות ושווקים חדשים, דרך השלוחות של יבמ בכל העולם.

הערך הממשי של החיבור לענק הכחול, אינו נמדד רק בערכים כספיים ואין זה פלא שה-GTU נחשבת לאחת החטיבות היותר מוצלחות ומוערכות ביבמ, עם דגש על ההערכה המיוחדת לה זוכה השלוחה הישראלית. במהלך 13 השנים האחרונות, נצבר לא מעט ניסיון על ידי חברות שהחלו את דרכן בפעילות זו ונחשבות כיום למצליחות בעולם.

אבל הזמנים השתנו. התחרות על חברות חדשניות שמפתחות את הטכנולוגיה של העתיד הולכת ונעשית קשה. ענקיות כמו יבמ מבינות שעליהן לרוץ בקצב מהיר יותר ממה שהן רגילות, מאחר ואותם סטאראטפים מייצגים דור חדש של חברות ואנשים שהגמישות הטכנולוגית שלהם גדולה יותר, הם קטנים יותר ומסוגלים לעבור מפלטפורמה לפלטפורמה במהירות רבה יותר.

מצד שני כמו כל יזם ישראלי, הסטארט-אפים זקוקים לזרועות בינלאומיות כמו אוויר לנשימה, שיפרצו דרך למוצרים שלהם בעולם – לעיתים זוהי המשוכה המרכזית האחרונה בטרם הם פורצים קדימה, הולכים לאקזיט או הופכים לחברה רב לאומית.

כעת יצאה החברה עם רעיון חדש, המבוסס על מיזם משותף חדש עם ZionTech Blue Initiatives. זוהי חברה אמריקאית שבבעלות איש העסקים והמשקיע הסדרתי נתן לואו, יהודי ציוני שמבקש לממש את אהבתו לישראל באמצעות סיוע לחברות ישראליות שרוצות לפרוץ החוצה.

דרור פרל, מנהל יחידת ה-GTU מסביר כי,"חברות ומיזמים טכנולוגיים שייבחרו על ידי יבמ להשתתף בתוכנית, שזכתה לשם Alpha Zone, ייהנו מסל של שירותים ביניהם מסגרת של 24 שבועות פעילות במהלכה ניתן שימוש חופשי וללא תשלום בכלי הפיתוח של יבמ, תשתיות ענן ומיחשוב על גבי פלטפורמת SoftLayer של יבמ, בשווי של עד 24 אלף דולר וגישה לשירותי הייעוץ והידע של מאות אנשי טכנולוגיה, חוקרים, מפתחים ומומחי תעשייה המועסקים על ידי יבמ בישראל ובעולם".

לדבריו "התוכנית החדשה מרחיבה את פעילות יבמ בעולם הטכנולוגיה הישראלי ומהווה ערוץ נוסף לאיתור ולטיפוח חברות צעירות, שאיתן, לאחר מכן, בוחרת יבמ לפתח מודלים עסקיים ולגשת לשוק.

פעילות עסקית זו מרוכזת במסגרת היחידה לטכנולוגיות גלובאליות של יבמ (GTU). פרל מדגיש כי מדיניות יבמ היא סיוע נטו לחברות, מבלי לקבל אחוזי בעלות או שותפות, כך שכל זכויות הקניין הרוחני של החברות האלו נשארות אצלן.

פרל עובד ביבמ ב-19 השנים האחרונות, ולתפקידו הנוכחי נכנס לפני שנה, כמחליף של המנהל הקודם וובה סורוקה. הוא מספר כי חלק מהסיוע לחברות הסטארט-אפ הוא חשיפתן בפני משקיעי הון סיכון, וליווי בהגשת תכניות למדען הראשי.

בטרם מונה לתפקידו הנוכחי, מילא פרל שורה ארוכה של תפקידים בכירים ביבמ בישראל ובאירופה. אחד התפקידים האחרונים שלו היה COO , תפקיד אותו מילא בצמוד לעבודה עם המנכ"ל הקודם של יבמ, מאיר ניסנסון.

"לצורך המיזם החדש רתמנו שותפים מובילים מהתעשייה כמו בנק הפועלים, המדען הראשי במשרד הכלכלה וגופים נוספים כדוגמת חברת M3, שאף תשמש כאתר בטא לחברות", הוא מסביר.

פרל מעודד מאוד מהרמה הגבוהה של החברות הטכנולוגיות הישראליות וחולק על אלה הטוענים כי עתיד ההיי-טק הישראלי בסכנה: "סטארט-אפים באים אלינו כל הזמן עם בקשות לשיתופי פעולה. לחלקן יש טכנולוגיות מעניינות ותפקידנו לבחור את אלו המתאימות לנו ביותר. יש בשוק כ-4600 חברות הזנק, אנו מצליחים לטפל ב-100 בו זמנית.

על אילו חברות וטכנולוגיות אתם מסתכלים?
אנו מחפשים טכנולוגיות שעוסקות בתחומים החמים היום כמו Big Data ואנליטיקס. יבמ רואה בתחום זה את המגמה של העתיד, ואף השקיעה 17 מיליארד דולר ברכישה של יותר מ-30 חברות העוסקות בתחום. מרכזי הפיתוח שלנו מייצרים 500 פטנטים כל שנה, רק עבור Big Data. אנו לא מתעלמים כמובן מהענן, בו ישנה השקעה מצידנו של 7 מיליארד דולר. יבמ רכשה 15 חברות ענן, כולל חברת סופטלייר שנרכשה ביולי אשתקד.

שורה תחתונה: החיבור בין חברות הזנק ישראליות העושות את ראשית דרכן מעבר לגבולות ישראל לבין ענקית כמו יבמ, מסמל סוג של Win-Win Situation. יבמ מגדילה את קהל לקוחותיה והמשתמשים במערכות שלהן וחברות ההזנק זוכות להזדמנות נדירה להיכנס לשווקים מבוקשים דרך השלוחות של יבמ בכל העולם.

זהו ערך מוסף נוסף מפעילות חברות רב לאומיות בישראל, ובפעם הבאה כאשר אחת מהן מבקשת להרחיב את פעילותה בישראל ולבנות מפעל, לדוגמה, כדאי מאוד לקחת בחשבון את התרומה שלהן בהיבט הזה.