בית המשפט לתובע: גם אם אתה צודק – אל תהיה חמדן!

תביעה צריכה לשקף את הנזק האמיתי והסביר של התובע. מקום בו תובע בוחר להגיש תביעה בסכום מופרז אשר לא רק שאיננו ניתן להוכחה כי גם איננו סביר בנסיבות המקרה, רואה בכך בית המשפט כהגשת תביעה בחוסר תם לב הגם שלתובע עילת תביעה מוצקה.

בתב"א 27007-10-13 יהונתן זנדברג טובלי נ' שידורי קשת בע"מ התובע הנו צלם אשר עוסק בצילומים למדורי רכילות והוא מוכר צילומיו למדיות שונות כגון אתרי רכילויות, מגזינים וכד'.

על פי כתב התביעה הפרה הנתבעת את זכויותיו של התובע בשני צילומים (של הדוגמנית רותם סלע ושל הזמרת נינט טייב), שפורסמו באתר "מאקו" שבבעלות של קשת.

קשת עומת זאת טענה כי קיבלה את התמונות ממשרד יחסי ציבור ולא הייתה לה סיבה לחשוב כי הצילומים אינם שייכים לאותו משרד. לטענתה, הסירה את הצילומים מהאתר מיד שנודע לה על טענות התובע וזאת על פי שיטת "הודעה והסרה" שהנה פרקטיקה מקובלת כיום בעולם ובישראל במקרים שהם מדווח על הפרת זכויות יוצרים. כמו כן, קשת טענה כי התביעה על סך 200 אלף שקלים גבוהה מאוד ואיננה פרופורציונאלית למחיר השוק בגין רכישת תמונות שאלה וכי במידה והנתבעת היתה צריכה לשלם לתובע על השימוש בתצלומים היא הייתה משלמת כ-300 שקלים בלבד עבור תצלום. כמו כן טענה קשת כי מדובר בתמונות רכילות המשוללות כל ערך היסטורי, חדשותי או אומנותי.

בית המשפט קבע כי בקביעת גובה הפיצוי עבור הפרת זכויותיו של התובע בתמונות יש לשקול את  חשיבות התמונות, התנהגות הנתבעת לאחר שנודע לה על ההפרה, השתהות התובע בהגשת התביעה (שלוש וחצי שנים לאחר הפרסום) והערך הכלכלי של התמונות.

כל כן, משנודע לנתבעת על ההפרה, היא הסירה מיד את התמונות מהאתר ובכך גילתה רצון טוב ותום לב.

יתר על כן, קבע השופט כי התובע לא הביא גרסה סותרת לטענת קשת לפיה ערכה של תמונה איננו עולה על 300 שקלים. בעניין זה יבהיר הכותב כי על פי סעיף 56 חוק זכות יוצרים רשאי התובע לתבוע סך של עד 100 אלף שקלים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויותיו בכל הפרה אולם בקביעת הפיצוי בפועל על בית המשפט לשקול מגוון של שיקולים כגון היקף ההפרה; משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; מאפייני פעילותו של הנתבע; טיב היחסים שבין הנתבע לתובע ותום לבו של הנתבע.

בסופו של דבר קבע השופט כי על קשת לשלם לתובע סך של 7,500 שקלים עבור הפרת זכויותיו. אולם יחד עם זאת, נאמרה אמירה ברורה של בית המשפט ביחס להיקף וסכום התביעה וזאת על אף שלכאורה רשאי התובע לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק "התובע הפריז מאוד בסכום התביעה, דבר שחייב את הנתבעת להיערך בצורה שונה ממקרה בו סכום התביעה היה ריאלי מלכתחילה", משכך נמנע בית הדין מלחייב את הנתבעת בהוצאות התובע ובשכר טרחה עורך דין.

בכך למעשה אמר ביה המשפט לתובעים בתחום דיני זכויות יוצרים: אל נא עשו שימוש עיוור בהוראות סעיף 56 לחוק ואל נא תתבעו בהכרח את הסכום המקסימאלי הניתן לתביעה ללא הוכחת נזק. ערכו בדק בית כן ואמיתי והעריכו בכנות את הנזק שנגרם לכם שאם לא כן בית המשפט יבצע הערכה זו ואז עלול התובע למצוא עצמו צודק אבל ללא פיצוי אמיתי.

הכותב הנו עורך דין המומחה בדיני טכנולוגיה ומשפט, פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים. לשאלות והתייעצות פרטנית ניתן לפנות לכותב בדוא"ל [email protected].

אין באמור משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור בשום צורה ודרך. בכל בעיה משפטית מומלץ להיוועץ עם עו"ד מוסמך.