שיתוף ידע של עובדי מיקור-חוץ במשרדי הממשלה

העסקת עובדים במיקור-חוץ היא בין המאפיינים את תעשיית טכנולוגיית המידע. היא מהווה פתרון נוח להעסקת כוח אדם מיומן, בפעילות שמבוססת על פרויקטים, ולארגון שזקוק להם אין תקנים ואין משאבים להעסיקם בצורה ישירה. התופעה נפוצה במיוחד במשרדי ממשלה ומוסדות ציבור, ועם השנים התפשטה גם לארגונים גדולים במגזרים מובילים במשק. על בסיס הצורך הזה קמו בישראל חברות שמתמחות בשירותים מסוג זה, והן מוגדרות כחברות שנותנות שירותים לענף.

שילוב עובדי מיקור-חוץ עם עובדים קיימים, פנימיים, מייצר לא מעט אתגרים פנים ארגוניים וחוץ ארגוניים. המחקר האקדמי מגדיר זאת כהון חברתי, שמתייחס למגוון הקשרים החברתיים בין העובדים, כולל קשרים של שיתוף והחלפת ידע. עבודה בצוות נחשבת תנאי חשוב לשיתוף הידע בין העובדים ותורמת לארגון כולו, ובפרט לרמת הפרודוקטיביות שלו.

השאלה היא האם עובדי מיקור-חוץ, שמטבע הדברים אינם עובדים אורגניים של הארגון, מוכנים לשתף ומשתפים ידע באותה רמת מוטיבציה שיש לעובדים של הארגון? האם הנאמנות שלהם למעסיק הישיר, שמשלם להם את השכר, לא פוגעת באופן טבעי ברמת המוטיבציה שלהם לשתף ידע, לגלות דברים חדשים ולחלוק אותם עם אחרים?

מחקר עדכני שערכו פרופ' רועי גלברד ונועם קוריאט מאוניברסיטת בר אילן דן בסוגיה זו ומגיע למסקנה שעובד שמועסק על ידי קבלן לא משתף מידע באותה רמת נכונות של עובד רגיל בארגון, וגם רמת הנאמנות שלו למקום העבודה משתנה.

המחקר פורסם בעיתון המדעי International Journal of Information Management. כותביו מציינים כי תיאוריות ניהוליות מצביעות על כך שיש להעסקת עובדים חיצוניים יתרונות רבים, כמו גמישות תעסוקתית ומיקוד בתחום מסוים, אולם יש להם גם חסרונות. אחד מהם הוא העובדה שהעובדים הללו נתפסים כגורם זר בחברה ומהווים כאב ראש למי שאחראי על אבטחת מידע, שליטה וניהול סיכונים.

גלברד וקוריאט התמקדו במגזר הממשלתי, בו קיים, לטענתם, "מצב ייחודי של מיקור-חוץ בשיעור חריג". לדבריהם, ב-2008, כ-66% מעובדי מערכות המידע בממשלה היו עובדים חיצוניים. מספרם עמד על כ-2,100 והם הועסקו בשתי שיטות: חלק במיקור-חוץ, לפי פרויקטים, וחלק בשיטת קוסט פלוס. הם גילו פערי שכר גדולים מאוד בין עובדי המדינה לבין עובדי הקוסט פלוס.

במסגרת המחקר הופצו 250 שאלונים לשמונה גופים ממשלתיים ו-99 נוספים לחברות פרטיות. מהימנות העובדים ונאמנותם לארגון נמדדו על ידי שני פרמטרים: מערכת ניהול התצורה והגרסאות המנהלות את יחידות הקוד המפותחות בפרויקט, וכן שאלות על ספריית המסמכים הציבורית של הפרויקט, שמנהלת את הגישה, העריכה והמסמכים בו.

המסקנות מניתוח השאלונים מעידות על "הבדל בין עובדים פנימיים לעובדים חיצוניים בכל מה שקשור לשיתוף הידע, נאמנות לארגון בו הם עובדים ונאמנות לארגון ששלח אותם למקום העבודה הנוכחי שלהם".

הממצאים מאששים את השערת המחקר לפיה שיתוף ידע הוא חלק ממצב רוח כללי של העובד ותפיסתו כלפי הארגון בו הוא עובד. שיתופיות היא הביטוי העליון ביותר לשגשוגו של העובד בארגון, אולם המציאות רחוקה מאוד מזה.

כתף אל כתף עם שכר שונה
מסקנות המחקר צריכות להיות מונחות לנגד עיניהם של ראשי אגפי המיחשוב בממשלה. הסוגיה הזו נדונה לא מעט פעמים, הטענות על הבדלי נאמנות ובעיקר מוטיבציה הושמעו בפורומים שונים. עכשיו בא המחקר האקדמי של פרופ' גלברד וקוריאט ומאשש את הטענות.

רבים מעובדי מיקור-החוץ עובדים במשך שנים כתף אל כתף עם עובדי המדינה אבל סובלים מאפליה בכל מה שקשור לתנאים הסוציאליים: פנסיה, תוספות שכר, קביעות וכדומה. ועדי העובדים בחלק ממשרדי הממשלה מנהלים מזה שנים מאבק נגד המדינה בנושא זה, ובאחרונה החליטו עובדי רשות המיסים מספר פעמים לנקוט עיצומים, לגרור את המדינה לדיונים בבתי דין לעבודה וכן לדיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ראש הוועדה, ח"כ חיים כץ, לא חסך את ביקורתו מהתנהלות המדינה ואף איים בחקיקה אם הצדדים לא יגיעו להסדר.

אלא ששיתוף ידע הוא לא רק עניין של יחסי עבודה. מדובר בנושא קריטי בכל הקשור להיי-טק, כולל זה הממשלתי. תחלופת כוח אדם, העדר נאמנות מוחלטת של העובד, שצריך כל הזמן לדאוג לביטחונו התעסוקתי ולעתידו, משפיעים באופן ישיר על איכות התוצרים של מערכות המידע של הממשלה ועל איכות כוח האדם של העובד שמוכן לעבוד בה. אם נצרף לזה את העובדה שמרבית עובדי מיקור-החוץ במשרדי הממשלה מועסקים דרך חברות שהתמודדו במכרזים קשים ביותר שהיא מציבה, שבהם היא בדרך כלל בוחרת בחברה שמציעה את המחיר הנמוך ביותר, נקבל את המציאות העגומה שקיימת כיום במרבית אגפי המיחשוב הממשלתיים. סטגנציה, העדר יוזמות חדשניות והתמודדות עם תקציבים מוגבלים – כל אלה מתנקזים ישירות אל האזרח, שהוא הצרכן הראשי שאמור לצרוך את שירותי הממשלה הממוחשבים. זהו מעגל סגור שכולם מודעים לבעייתיות שלו אבל מעטים מאוד, אם בכלל, רוצים לשנות אותו.