אל תגעו בתקשוב ובהיי-טק

האורות במשרדי הממשלה השונים יישארו דולקים בשבועות הקרובים. מיטב המוחות ישברו את הראש היכן ואיך לקצץ מהתקציב, בעקבות החלטת הממשלה מאתמול (א') על קיצוץ רוחבי בכל המשרדים. בקרוב מאוד נהיה חשופים למסעות לחצים מצד קבוצות אינטרסים שונות, שיזהירו שאצלם "לא יעלה על הדעת". מאחר שלענף ההיי-טק אין לובי ממשי, מלבד הנציגים הרשמיים שלו בהתאחדות התעשיינים ובאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מן הראוי שגם קולו יישמע – פה.

משרדי הממשלה מוזהרים בזה שלא להתפתות ולא להנחית את גרזן הקיצוצים על פרויקטים בתחום הטכנולוגיה והתקשוב. לא לבטל פרויקטים מתוכננים ולא להאט את אלה שכבר החלו. פקידי האוצר מתבקשים להתעלות על עצמם הפעם ולא למצוא כל מיני פטנטים שיוציאו את החשק מיזמים להשקיע בישראל. גם ככה מצבנו הבינלאומי לא מי יודע מה. מבצע צוק איתן טשטש בראשונה את הגבולות שהיו קיימים במשך שנים בין פוליטיקה לעסקים.

מעבר לכך, ההיי-טק אינו רק מגזר בפני עצמו ומעבר ל-200 אלף העובדים הישירים שלו הוא מעסיק עוד עשרות אלפי מפרנסים בתחומים שונים. זה דבר ידוע וחבל שיש בכלל צורך לציין את זה. חבל גם שצריך להזכיר שההיי-טק מהווה מנוע לצמיחת שאר המשק. השרים אמנם מדקלמים את זה בכנסים אליהם הם מוזמנים (וזה המקום להזכיר שאחד מהם, נפתלי בנט, בא מהתחום), אבל כאשר מתחילים לשבת על המספרים, קל מאוד לקצץ פה הטבה ליזמים, שם לבטל פרויקט טכנולוגי שיכול היה לגרום לקשישים ולחלשים לקבל שירות טוב יותר ואולי אפילו יותר כספים. קשה יותר לפגוע בטייקונים ובסעיפים בתקציבי משרדי ממשלה שמאחוריהם מתחבאים בזבוזים של מיליונים.

בקיצור, בעלי התפקידים הרלוונטיים בממשלה מתבקשים להתעשת, להסתכל קדימה ולזכור שצוק איתן הצליח לא מעט בזכות השקעות בפיתוחי טכנולוגיות שהחלו לפני עשור. כיפת ברזל לא הייתה הופכת למגן הלאומי של ישראל ללא כל אותם פיתוחים ואותם מהנדסים, שסיימו את לימודיהם במקומות הנכונים וקיבלו את החינוך המתאים.

מה שמביא לתחום השני שמועמד לקיצוץ, כי גם הוא זמין וקל: התקשוב במשרדי הממשלה, ובראש ובראשונה במשרד החינוך. הוא נמצא בסכנה הגדולה ביותר מבחינה זו. משרד זה ספג את הקיצוץ הרחב ביותר – יותר מחצי מיליארד שקלים. מזה כמה שנים מוביל משרד החינוך תוכנית לתקשוב של בתי הספר. מדובר בפעולה משולבת של השקעות בתשתיות ובתוכניות לימודים. התקציב הכולל של החינוך הטכנולוגי עומד על 300 מיליון שקלים. הוא הוקצה עוד בתקופת השר הקודם, גדעון סער, והשר הנוכחי, הרב שי פירון, לא קיצץ אותו – אבל גם לא הגדיל. מנגד, גדלו היעדים והמשימות. יש לקוות שעכשיו לא תתהפך עליו חרב הקיצוצים. כל פעולה של קיצוץ בתקציב, דחיית תוכניות או ביטולן, תביא למכה אנושה לתעשיית החממות והסטארט-אפים בישראל.

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה ומנמ"ר משרד החינוך, אמר אתמול (א') בראיון לאנשים ומחשבים כי היעד של המשרד הוא להגיע לכך שבתוך 10 שנים, מחצית מילדי בתי הספר היסודיים ילמדו במגמות טכנולוגיות. כדי להגשים את החלום נעשים צעדים שונים ואף הוקצו לכך 70 מיליון שקלים, אולם לכולם ברור שזו טיפה בים.

סוגיה נוספת היא שלימודי היי-טק, סייבר ומקצועות התקשוב השונים מבוססים על טכנולוגיות שמתחדשות בכל שנתיים-שלוש. ד"ר אלי איזנברג, סמנכ"ל אורט ישראל, ציין היום בראיון לאנשים ומחשבים שילדי כיתה א' של היום יסיימו את לימודיהם ב-2026. מישהו יכול לנחש על מה ידברו אז? התשובה היא כמובן שלא, אבל בינתיים הם בקושי זוכים ללמוד את הדברים שהתחדשו לפני שנתיים-שלוש. מערכת החינוך כולה מפגרת בצורה מפחידה אחרי קצב החיים, ועד שלא יקום שר שיכריז כי החינוך למדעים, טכנולוגיה והכשרת מהנדסים לחברה הישראלית הוא היעד החשוב שבו משקיעים, ימשיך תקציב החינוך הטכנולוגי לדשדש בצעדים שקטים ליד החינוך הפורמלי והקונבנציונלי, תוך חשש מתמיד שבכל רגע תבוא מכת הקיצוצים.

המצב בעייתי גם במשרד הכלכלה, שאחראי על לא מעט מפעילויות ההיי-טק בישראל, באמצעות תקציב המדען הראשי. דומה שכבר נאמר הכול על התקציב הדל והעלוב של לשכת המדען, שבקושי מספיקה לכסות חצי מהדרישות המוגשות לה כל שנה.

האחריות של שר האוצר

המשרד הראשי שבו מתנהלת מרבית הפעילות התקשובית של הממשלה הוא משרד האוצר, דרך ממשל זמין ומטה התקשוב הממשלתי. מזה זמן רב התקשוב הממשלתי תלוי באוויר, ללא תקציבים, כמעט ללא פעילות יזומה וללא מנהל קבוע (אם כי ממלא המקום, רז הייפרמן, עושה עבודה מדהימה). לשר האוצר לא בוער למנות מנהל לתקשוב, והוא גם לא ממהר לתקצב בצורה הגיונית את התקשוב הממשלתי. גם כאן לא דווח על פגיעה ממשית בתקציבים אבל גם לא על תוספות או שדרוגים. פרויקט המרכבה שהחל לפני עשור עדיין לא הסתיים ויש עוד שלושה משרדים שטרם התחברו אליו מ-1,001 סיבות, רובן לא מוצדקות בעליל.

כעת מדברים על שינוי ארגוני לפיו התקשוב יעבור למשרד ראש הממשלה, לצד מיזם ישראל דיגיטלית. המהלך נעשה בתיאום עם שר האוצר, אבל בשבוע שעבר כבר נשמעו קולות של התחרטות וטענות מפי פקידים באוצר כי מיזם ישראל דיגיטלית "מיותר". המיזם הזה נועד להאיץ את כניסת ישראל לעידן הדיגיטלי, הן ברמת השירותים שהאזרחים יכולים לקבל והן ברמת האפשרויות השונות על ידי ניצול טכנולוגיות שיהפכו את המפגש עם פקידי הממשלה לחוויה וירטואלית בלתי נשכחת.

כאשר ממשלה קובעת תקציב, היא מצהירה על סדרי עדיפויות שמטרתם, בסופו של דבר, לשרת טוב יותר את האזרח. התקשוב הוא האמצעי, או המנהרה, אם תרצו, שדרכה מיישמים את כל הדברים הטובים שכולנו חולמים עליהם. אם נשפוט את השר יאיר לפיד וצוותו על פי יחסם מאז שנכנסו לתפקיד לתקשוב, סביר להניח שגרזן הקיצוצים תהיה גם על התקשוב הממשלתי, ושוב נחזור אחורה לימים אפורים ומעצבנים. מדברים הרבה על תקציב הביטחון. ספק אם יקצצו בתקשוב הצה"לי, לאור האתגרים הרבים שעומדים כיום בפני צה"ל: המעבר לנגב, ההיערכות הביטחונית בגבולות הדרום והצפון, שקיבלה משמעויות חדשות בעקבות צוק איתן, ועוד. זה ללא ספק בסיס לתקווה שבפעם הראשונה התקשוב הביטחוני יקבל עדיפות ברורה בתוספת התקציב לצה"ל – ובצדק.

אלא שהתקשוב חיוני גם בכל יתר המשרדים, ובמיוחד בחינוך, בבריאות, בתחבורה וברווחה. שם אפשר לסייע ליותר קשישים אם משקיעים במערכות מידע שמייעלות את העבודה וחוסכות כסף.

אלה הם ימי הדמדומים שבהם הממשלה מחליטה על קיצוצים, ויתורים והתייעלות. יש לקוות שיימצאו הנשמות הטובות בכל משרד שיבינו ויפנימו שהשקעה בטכנולוגיה ובתקשוב היא השקעה לטווח ארוך, שבסופו של דבר תכניס עוד מיליונים לקופת האוצר, שבעזרתם ניתן יהיה לכסות חלק מהוצאות צוק איתן. ימים יגידו.