על שקיפות, ביורוקרטיה וטכנולוגיה

בית המשפט העליון יתחיל בשבוע הבא לשדר בשידור חי חלקים מדיונים מסוימים שנערכים בתוך אולמות המשפט. מעבר לחידוש שיש בנושא זה, מאחר שעד כה נאסרה הכנסת מצלמות לאולמות הדיונים (למעט במקרים אחדים ומיוחדים), יש כאן אמירה מאוד חשובה בכל מה שקשור לשקיפות, שהיא התרופה העיקרית למלחמה בשחיתות.

פתיחת האולמות לדיונים תעודד גורמים נוספים שהיו מזמן צריכים לפתוח את דלתותיהם לשידורים חיים: החל מרשויות מקומיות, שמקיימות ישיבות מועצת עיר, שם מתקבלות החלטות חשובות לגבי האזרחים הגרים בעיר, וכלה בחברות ממשלתיות ציבוריות שעוסקות בנושאים שקשורים לחיי היום יום שלנו.

המצלמה באולם הדיונים היא רק סמל, כלי אחד מתוך שורה של כלים שניתן לספק לציבור. הם קיימים בכל הארגונים. הדבר הבסיסי הוא הנגשת האתרים שאליהם מתנקז כל המידע. המושג ממשל זמין עדיין לא ממלא במאת האחוזים את משמעות שתי המילים שלו: זמינות מידע ושירותים שהאזרח יכול לקבל באמצעות האינטרנט. אמנם, בשני העשורים האחרונים נעשו דברים מופלאים, הושקעו משאבים רבים בחשיפת מידע ושירותים, אבל עדיין, קבלת מידע אישי או שירות ממשרד כלשהו באמצעות האינטרנט היא לא דבר מובן מאליו.

העובדה שאותם אתרים שמספקים שירות כזה לציבור סובלים מרייטינג נמוך יחסית מלמדת על כך שרמת האמון של הציבור בנכונותה של הממשלה והמדינה ללכת לקראת האזרח נמוכה. לפעמים הורדת טופס מהווה סיוט ודורשת מהאזרח הפשוט מיומנויות שמעולם לא למד אותן.

הממשלה השקיעה מאות מיליוני שקלים בפרויקטי תשתית מחשוביים כמו מרכבה וממשל זמין. מה שלא נעשה הוא שדרוג דרסטי של התכנים, שניתן לבצע בכל אתר ממשלתי. הסיבה לכך איננה הטכנולוגיה אלא העומדים בראש הארגון. יש מנהלים ערניים לנושא, שמנצלים את כל מה שניתן, ויש משרדים שאילו הממשלה הייתה גוף עסקי, ראש הממשלה בתור מנכ"ל היה שולח את אותם עובדים הביתה מזמן.

אמון הציבור הוא הדבר המרכזי כאן. בפנל בנושא שילוביות בתחבורה הציבורית בישראל שנערך לקראת כנס eGov של אנשים ומחשבים אמרו המשתתפים כי חוסר תכנון נכון של לוחות זמנים מבריח את הציבור מהרכבת והאוטובוסים, והתוצאה היא ערים מרכזיות פקוקות עם חניונים מלאים עד אפס מקום. הציבור מצביע ברגליים גם כשהוא מנסה לקבל שירות מאחד הגופים שצריכים לשרת אותו, ומתייאש מהר מאוד. ככל שיהיו יותר מיזמים בתחום השקיפות של המידע, הן זה המצוי במשרדים הציבוריים והן אירועים שיש להם משמעות לציבור וכל אחד יוכל לצפות בהם, כך יגבר האמון של הציבור במערכות שמשרתות אותו ובטכנולוגיה. כדי ליישם את חזון ממשל זמין לא די בטכנולוגיה זמינה אלא יש צורך בממשל שנהנה מאמון הציבור ומממש את זכויותיו. אנחנו עוד לא שם.

המנכ"לים שמבינים IT

ביום ה' הקרוב יתקיים במלון שרתון בתל אביב הכנס החצי שנתי של המנמ"רים, חברי קהילת אנשים ומחשבים. זהו אירוע שנערך באופן מסורתי בסוף הקיץ ודנים בו בדרך כלל בתוכניות העבודה של הארגונים לחצי השנה הקרובה, ולקראת התקציב. השנה יהיה לאירוע אופי ייחודי. במהלכו יוענקו ארבעה אותות הצטיינות לארבעה מנהלים בכירים במשק, על שימוש מושכל ויעיל במערכות מידע, שסייע ישירות למימוש הליבה העסקית של הארגונים אותם הם מנהלים.

הארבעה הם: דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, ועוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס-נשואה. כל אחד מהמנכ"לים האלה עבד יחד עם המנמ"ר שלו, סייע לו לממש תוכניות תוך הפניית משאבים ותרם לבידול ולייחוד של ארגונו מול המתחרים. ועדה של ארבעה שופטים, מנכ"לים בכירים לשעבר בעלי עמדות מפתח במשק הישראלי, ובראשם אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה.

הוועדה עברה על שורה ארוכה של מועמדים משדרת הניהול המובילה של ישראל, התייעצה עם המנמ"רים של אותם ארגונים ולבסוף בחרה בארבעה הללו. אחד מהם הוא נציג של הממשלה: משרד התחבורה, שבמשך שנים סבל מתדמית שלילית כמי שמתעלל בנהגים ובשאר האזרחים הצורכים את שירותיו בגלל ביורוקרטיה איומה, הצליח במשך פחות מעשור להפוך את הקערה על פיה ולמצב את עצמו כאחד המשרדים שמספק את שירותי ממשל זמין הטובים ביותר. בעיקר הוא זוכה למחיאות כפיים בשל הפטור שקיבלו מאות אלפי נהגים בארץ מלרוץ בכל פעם למשרד הרישוי ולעמוד שם בתורים האינסופיים. משרד התחבורה יכול להוות דוגמה להרבה משרדים וגופים ציבוריים.

בסופו של יום, הכול מתנקז לשקיפות, ליעילות ולשירות הטוב יותר שכולנו יכולים וצריכים לקבל בכל מקום.