תשע"ה – שנת העלייה לנגב

תשע"ד, המסתיימת מחר (ד'), תיזכר לרבים בעיקר בגלל החודשים האחרונים שלה – תקופת מלחמת צוק איתן. הפעילות בענף הראתה סימנים של מיתון עוד לפני המלחמה, אלא שזו האצה את המגמה. חברות ה-IT והאינטגרטורים מציגים תוצאות סבירות, ללא הפסדים בדרך כלל, אבל עם הכנסות ורווחים קטנים יותר, בהתאמה למציאות הכלכלית.

צוק איתן היה הקמפיין הטוב ביותר שאפשר היה לייצר לתדמית של התקשוב בצה"ל, ובכלל. בפעם הראשונה הבינו אזרחי ישראל שנמצאים מחוץ למעגל של הענף והטכנולוגיה, כי הקרב נשען יותר ויותר על מערכות המידע והמחשוב, והמלחמה היא יותר ויותר בחזית הקיברנטית.

במידה רבה זו הייתה מעבדת ניסוי בזמן אמת של הטכנולוגיות והמגמות שאנחנו מדברים עליהן כבר זמן רב. לא רק אנשי הצבא היו מרוצים מהתוצאות אלא גם חברות הטכנולוגיה האזרחיות, התעשיות הביטחוניות והחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. היה להן חלק בתרומה למאמץ התקשובי-מלחמתי, שהפך להיות מכלי מאפשר למעצב לחימה. אם מתרגמים את זה למציאות האזרחית, התקשוב הופך יותר ויותר לכלי המאפשר לארגונים במגזרים שונים לממש את היעדים העסקיים שלהם.

במלחמה האחרונה מוצתה באופן מקסימלי תורת השילוביות שמוכרת לנו מזירות אחרות. מה שלא היה בשריפה בכרמל ובאסונות לאומיים אחרים, מה שבמלחמת לבנון השנייה כינו בלעג ובביקורת "מלחמת הפלזמות", הפך להיות גיבור המלחמה הנוכחית. לא היה כמעט קצין בכיר שלא שיבח את לוחמי הטכנולוגיה, שסייעו רבות להצלחות במלחמה. בצוק איתן גם מוקסמו יכולות של שימוש ותפעול נכון של דטה סנטרים, של חיסכון שווה ערך למיליונים בתחזוקה, של אנרגיה וגם של שימוש בענן. שמי המלחמה התאפיינו לא רק בטילים שחצו את ענני ישראל אלא גם בעננים טכנולוגיים ששימשו את היחידות השונות.

אי אפשר להזכיר את הטכנולוגיה במלחמה מבלי לדבר על המודיעין ויחידותיו המעולות, שעבדו בצורה מדהימה עם זרועות הביטחון האחרות. המודיעין המדוי, מתאפשר על ידי שימוש ויישום תפיסות מתקדמות של BI.

ניסוי כלים

צוק איתן היה עבור החברות הרב לאומיות והחברות הישראליות הגדולות ניסוי כלים לדבר נוסף, המהווה פרויקט לאומי: מעבר צה"ל לנגב. בצה"ל מקפידים לקרוא לכך עלייה לנגב ולא ירידה. המעבר לדרום ישדרג בכמה קומות את הפרויקטים הכבדים שהצבא עומד ליישם בשנים הקרובות. תפיסות חדשות בתחומי הדטה סנטרים, המעבר לענן, שילוב שו"ב ויישום תפיסת צה"ל ברשת. ראשי חברות הענק שפועלות בישראל כבר מחממים מנועים.

ההיערכות לעלייה לנגב משתלבת עם התפיסה הכוללת שיש לחזק את יישובי הדרום ועוטף עזה בפרט. כמו בכל מגה פרויקט, גם כאן ייווצרו מקומות עבודה לאלפי תושבים בדרום ויהיה אתגר רציני לתעשיית ה-IT בישראל.

ההיערכות לסייבר

היבט חשוב נוסף שארגונים החלו לתת עליו את הדעת ביתר שאת בתשע"ד, וצריכים להגביר זאת עוד יותר בתשע"ה, הוא הסייבר. הכלכלה שלנו נשענת יותר ויותר על התקשוב והטכנולוגיה ויש להגן על מערכות המחשוב והמידע.

ברחבי העולם, וגם בישראל, היו השנה לא מעט מקרי תקיפות, וכעת ברור שהסייבר מגויס למלחמות הדת והטרור. גם במהלך צוק איתן ניסו גורמים עוינים לתקוף את ישראל, אם כי כמעט ללא הצלחה. אבל מי יודע מה יילד יום.

לקראת סיום השנה הודיעה הממשלה על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר. לו הייתי דירקטור בחברה ציבורית גדולה שהתשתיות שלה הן יעד ברור למתקפת סייבר, לא הייתי שם את יהבי על הרשות הזו, מתוך הנחת עבודה שמה שהיה הוא שיהיה.

המסקנות של מערכת הביטחון והתעשייה האזרחית מצוק איתן יהיו במרכז כנס C5I של אנשים ומחשבים ואגף התקשוב של צה"ל. להרשמה לכנס לחצו כאן.

המגזר הממשלתי ממשיך לדשדש

בניגוד למגזר הביטחוני, שעמד יפה במבחן האש בקיץ, התקשוב במגזר הממשלתי ממשיך לדשדש. למעשה, שום דבר מיוחד לא קרה במגזר זה, מעבר לעבודה השוטפת.

השינוי היחיד היה ארגוני: הוחלט שממשל זמין יעבור לעבוד תחת אחריות משרד ראש הממשלה, עם זיקה לפרויקט הלאומי החדש ישראל דיגיטלית. האם זה טוב או רע לישראל? על כך נוכל לשמוע בין היתר בוועידת eGov של אנשים ומחשבים, שתתקיים בנובמבר, בהשתתפות. המנמ"רים של הממשלה, בכירי האוצר ואורחים נוספים. להרשמה לוועידה לחצו כאן.

המנמ"ר בעידן הדיגיטלי

תשע"ה תהיה שנה שבה המנמ"רים יצטרכו להמשיך להתמודד עם ההשפעות של חדירת הדיגיטל לשוק הארגוני, וביתר שאת. לא עוד מובייל ורשתות חברתיות לעובדים רק כדי שיוכלו לתקשר ביניהם. תפיסת העולם המוכרת בעולם ה-IT, שמבוססת על מחשבים נייחים, רשתות וחומות אש, תצטרך ללמוד עוד יותר לחיות עם תופעות כמו ווטסאפ (WhatsApp) ופייסבוק (Facebook).

הטיפול ברכיבים אלה אינו רק טכנולוגי, הוא גם בין דורי. המנמ"רים הצעירים מסתגלים מהר יותר לעידן החדש והם גם מוצאים קידום בתפקידיהם. לעומתם, המנמ"רים הוותיקים יותר מתקשים לעכל את המציאות החדשה וחלק מהם פורשים ומפנים את מקומם לצעירים. זהו תהליך טבעי שנמשיך לראות אותו בשנים הבאות.

ברמה התפקודית, השילוב בין הדיגיטל למערכות המסורתיות משנה לחלוטין את התוכן של מעמד המנמ"ר, והוא צריך לראות את עצמו כחבר הנהלה שיש לו אחריות קריטית ביותר על הטכנולוגיה שמובילה את הארגון לעבר יעדיו. מנמ"ר לא צריך יותר להמתין לדרישות של ההנהלה למציאת פתרונות לאתגרים עסקיים. הוא צריך לאתר את האתגרים העסקיים ולהציף בפני ההנהלה את הפתרונות הקיימים – ולהיאבק על זה. הנושאים האלה יעלו לדיון במפגשים שיתקיימו במרוצת השנה של פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, C3.

במהלך השנה האחרונה קיימנו כנסים רבים ומגוונים, חלקם אירועים שמתקיימים בכל שנה וחלקם חדשים. זאת, לצד הפורומים המקצועיים ואירועי הלקוחות שאנחנו מקיימים. אחד השיאים שבהם היה ללא ספק אירוע הענקת אותות הצטיינות לארבעה מנכ"לים בכירים במשק, ממגזרים שונים. ההצטיינות באה לידי ביטוי בכך שהמנכ"לים הללו זיהו בצורה נכונה את היכולות של מערכות המידע והמחשוב בארגון שמסייעות להם לממש את יעדיהם העסקיים. השילוב בין טכנולוגיה ועסקים קיבל מעמד חדש ומשודרג.

גם בשנה הבאה נשרת אתכם באמצעות המדיות של אנשים ומחשבים: הפורטל, שלבש פנים חדשות ומרעננות, הדיילי מיילי והניוזלטרים המקצועיים. כמובן, גם האירועים הרבים והמעניינים שאנחנו מתכננים לתשע"ה, והוועידות המרכזיות. אנחנו עושים זאת כבר 33 שנים באהבה ובמסירות, ונמשיך להיות אתכם, הקוראים, בכנסים, בוועידות ובאירועים החשובים – וגם ברשת, כמובן.

שנה טובה.