חדשנות בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית – חלק ה'

נאמר זאת בצורה ברורה ובהירה – גורלם של ארגונים שאינם מאמצים את החדשנות כאחד הערכים העיקריים שלהם הוא אחד, להיעלם, הם ירדו מהבמה העסקית ויפנו את מקומם לארגונים חדשניים יותר. זה אולי אכזרי, אבל תיאוריית החדשנות המערערת מוכיחה פעם אחר פעם שזה קורה גם בארגונים המובילים והחדשניים. יש כאלה שקוראים לכך דרוויניזם דיגיטלי (Digital Darwinism). ההאצה בקצב החדשנות, בעיקר בזכות הטכנולוגיות הדיגיטליות, מגדילה את ההזדמנויות (הפן החיובי) אבל בו זמנית גם את הסיכונים (הפן השלילי). על הארגון לנקוט בגישה יוזמת כלפי החדשנות – לחדש באופן רציף ולבחון במקביל כל הזמן איזה חדשנות מערערת מתפתחת אצל המתחרים. גישה מגיבה במקום גישה יוזמת עלולה להכניס את הארגון לסחרור בלתי נשלט ובסופו של דבר להיעלמותו. כמו שמנכ"ל אינטל (Intel) האגדי, אדני גרוב  כתב בספרו – רק הפרנואידים שורדים.

הטענה שלנו היא שהכוח וקצב החדשנות (בין אם הוא בפן החיובי או השלילי) רק הולכים וגדלים. באופן כללי, מתוך סקרים שונים ניתן ללמוד שארגונים שאינם ארגוני IT, נהגו להשקיע בין 5% ל 10% בחדשנות (למשל עפ"י מדידת מספר העובדים במו"פ והנתח התקציבי שמיועד לחדשנות), בהתאם לענף הכלכלי בו הם פועלים. כיום אין זה נדיר למצוא ארגונים בהם ההשקעה בחדשנות מגיעה ל 20% ולעיתים 30% ואף יותר. למעשה בארגונים עתירי טכנולוגיות דיגיטליות רוב ההשקעות מכוונות לחדשנות (למשל ב Google או ב Facebook חלק משמעותי מהעובדים שותפים בהיקפים משמעותיים בקידום החדשנות). החשיבות של מחלקות המו"פ גדלה כמו גם חשיבות מחלקות פיתוח העסקים וקרנות הון הסיכון. כל הנהלה צריכה לבחון כל הזמן כיצד לעלות על גל ההזדמנויות של החדשנות ולא לטבוע מהסיכונים שגלים אלה מביאים.

לחדשנות בעסקים יש קשר רב שנים עם הטכנולוגיות הדיגיטליות. בשנים הראשונות ניתן היה לאפיין קשר זה כבעל אופי של תמיכה, כלומר טכנולוגיות המידע תמכו בהיבטים עסקיים ותפעוליים שונים אבל היו בדרך כלל ברקע. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במאזן קשרים אלה – החשיבות והתרומה של הטכנולוגיות הדיגיטליותT לבידול, ליתרון התחרותי ולמודל העסקי של הארגון הולך וגדל. הצורך ליישם טכנולוגיות כגון מערכות ניהול קשרי לקוחות (CRM) מתוחכמות, לפתח יישומים אנליטיים מתקדמים, לאפשר ללקוחות לתקשר עם הארגון במגוון ערוצים וכד', הוא כבר מזמן לא nice to have אלא must. הטכנולוגיות הדיגיטליות העדכניות וביניהן אינטרנט, מחשוב ענן, סלולר, רשתות חברתיות, big data, מערכות לומדות, סנסורים וכד', הפכו לתשתית מדהימה לחדשנות וגמישות עסקית והביאו אותן לליבה העסקית. הטכנולוגיות הדיגיטליות הפכו לחלק בלתי נפרד מהיכולת של הארגון ליצור יתרון תחרותי וליכולת להגיב במהירות למהלכים של מתחרים.

ענפים עסקיים רבים וביניהן ענפי התיירות והנסיעות, הבריאות, ההוצאה לאור, השירותים הפיננסיים ואחרים משתנים הודות לשיפורים והחדשנות הבלתי פוסקת של ה IT. ניתן לומר בבירור של IT יש מקום מכובד בכל הקשור לחדשנות.

כמובן שאין זו האחריות הבלעדית של מנהל ה IT להוביל את החדשנות של הארגון – זו אחריות משותפת של המנכ"ל ושל ההנהלה הבכירה. יחד עם זאת, למנהל ה IT תפקיד מיוחד – הוא חייב לשמש כגשר המקשר בין הפוטנציאל של ה IT לחדשנות לבין היעדים העסקיים של הארגון. עליו לסייע לארגון להתמודד עם האיומים התחרותיים ולהצביע על טכנולוגיות או מתחרים פוטנציאליים שעלולים לגרום לשיבוש של המודל העסקי. המסקנה ברורה – מנהל IT שלא יסייע ויהיה שותף פעיל בתהליך החדשנות סופו להיות מוחלף, לרדת במדרג הארגוני או פשוט לאבד את הרלוונטיות הארגונית שלו.