2015 – שנת המבחן של התקשוב הממשלתי

כנס eGov השנתי של אנשים ומחשבים, שמפגיש את מנהלי הטכנולוגיה במגזר הממשלתי-ציבורי עם מנהלי החברות הספקיות, נערך היום (ד') זו השנה ה-15 ברציפות. בכל שנה אומרים דוברי המפתח כי השנה הבאה תהיה שנת מפנה ומבחן לתקשוב הממשלתי. אלא שבכנס היום קבלה האמרה הזאת משמעות מיוחדת.

הסיבה לכך היא שב-1 בינואר יחול שינוי מהותי והיסטורי במבנה התקשוב הממשלתי. זאת במסגרת החלטת הממשלה להעביר את מטה התקשוב הלאומי והיחידות הכפופות לו למשרד ראש הממשלה ולהכפיף אותו למיזם ישראל דיגיטלית, הבאזזז החדש של הממשלה, כחלק מהיעדים שהציב נתניהו לאחר שהוקמה הממשלה.

הדוברים המרכזיים בכנס – יוסי קטריבס, המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, וד"ר יאיר שינדל, הממונה על ישראל דיגיטלית – התאמצו מאוד להסביר מהן התועלות שיהיו לאזרחי ישראל בעקבות ההצמדה בין רשות התקשוב הממשלתית (שעד לאחרונה נקראה מטה התקשוב הממשלתי) לישראל דיגיטלית. הם הבהירו שלא מדובר בשינוי ארגוני במובן הלוגיסטי של המילה, אלא ביכולת של הרשות לממש פרויקטים שמשמעותם העברת מדינת ישראל לעידן הדיגיטלי. לדוגמה, מסחר אלקטרוני או אפשרות לקבל שירותים ממשלתיים בצורה וירטואלית. נכון שאלה באזזזים ישנים, אבל נראה שהם צפויים להתממש, גם בזכות הטכנולוגיה וגם בזכות התפיסה החדשה שעומדת מאחורי החיבור בין ישראל דיגיטלית לתקשוב הממשלתי.

בניגוד למיזמים דומים, יש לציין שהממשלה הכינה את כל התשתיות לקראת המעבר. בראש ובראשונה – תקציב. בפעם הראשונה הזרימו לתקשוב חצי מיליארד שקלים. זאת, לאחר שנתיים לא פשוטות שבהן לא ניתנו לתחום תקציבים משמעותיים. מעבר לכך, השינוי בשמו של גוף התקשוב הממשלתי ממטה לרשות אינו סמנטי אלא ביטוי של כוונת הממשלה להקים גוף מטה, שיעבוד בצמוד לכל הגורמים בממשלה, ליישם את היעדים של ישראל דיגיטלית.

מטה, או רשות, התקשוב פועל מזה יותר משנה ללא מנהל, מאז התפטרותה של כרמלה אבנר, אף על פי שהיה מכרז שניגשו אליו עשרות מועמדים. כעת, מבטיח ד"ר שינדל, בחירת מנהל לרשות תיעשה במהירות רבה יותר, המעטפות ייפתחו והן לא תהיינה מונחות כאבן שאין לה הופכין כפי שהיה עד כה, כאשר המטה היה באחריות החשבת הכללית של האוצר.

אבנר התפטרה בין היתר כאות מחאה על כך שלא קוימו ההבטחות שיאפשרו לו להיות יחידה עצמאית. לא מכבר, לאחר עזיבתה, באיחור של שנה, אימצה הממשלה את ההמלצות העיקריות של הוועדה שבראשה עמד חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

בין מטה לרשות נשאלת השאלה איפה המנמ"ר במשרדי הממשלה. בחוק שאפשר את ישראל דיגיטלית דאג מי שדאג להכניס סעיף שמוריד מיד מסדר היום של כל מנכ"ל שלא צריך יותר את תפקיד המנמ"ר בממשלה. היטיב לבטא זאת קטריבס: "המנמ"ר לא צריך לקבוע את התוכנית האסטרטגית של המשרד ברמה הטכנולוגית. הוא צריך להיות חלק מצוות של אנשי מקצוע, כמו למשל אנשי חינוך במשרד החינוך או רופאים במשרד הבריאות, שיקבע את המדיניות, והוא יהיה זה שיאפשר ויוודא ביצוע. זוהי תפיסה שלא הייתה קיימת וברמת המנמ"רים היא אתגר חשוב. המנמ"רים הם הקטר של התקשוב ועליהם לעבוד בשיתוף פעולה עם חבריהם ועם הספקים".

המצגות שהוצגו במהלך הכנס והדגימו את תוכניות הממשלה נראות מרתקות ומבטיחות. קטריבס וד"ר שינדל שידרו מקצוענות ונחישות להצליח. הם באו כדי לעבוד ולא לעסוק בפוליטיקה הפנימית. אלא שהמבחן הוא מה יקרה בעוד שנה: אילו פרויקטים בוצעו, אילו לא ואילו נמצאים בתהליך ביצוע. והעיקר, האם נזכה בעוד שנה לראות על הבמה את מנהל רשות התקשוב הממשלתית.