ושההיי-טק יחכה

ועדת הכספים אישרה אתמול (ב'), בשעות האחרונות לפני פיזור הכנסת, העברות של עשרות מיליוני שקלים למטרות שונות, בעיקר פוליטיות. הדיווחים בכלי התקשורת סיפרו על אווירת התפרקות כללית, אישור סיטונאי של תקציבים למטרות שמשרתות את הח"כים שמעבירים אותם, צעקות וחילופי דברים כמו בבזאר טיפוסי באחת ממדינות המזרח התיכון.

רק למגזר אחד לא התפנתה הוועדה, והחליטה שהוא יכול לחכות. זהו מגזר ההיי-טק, כמובן. שורה של רפורמות חיוביות, שהיו אמורות להיכלל בספר התקציב ונועדו לחזק את התקציבים להיי-טק, ימתינו עד לאחר הבחירות. לח"כים לא בוער. אף קול לא יאבד אם המדען הראשי, למשל, לא יקבל תוספת תקציב. למען האמת, הוא רגיל לזה – בכל שנה התקציב שלו אינו גדל, לפעמים אף קטן ריאלית, ואחרי כמה חודשים, כאשר קמה קול זעקה מהשטח, יימצא תמיד ה-"סופר טנקר" התורן ש-"יציל" את המדען ואותנו מקריסה. על הפטנט הזה, אגב, חתום בנימין נתניהו, מהתקופה שכיהן כשר אוצר. כעת, לאחר שהממשלה התפרקה, לא העביר בוועדה את הרפורמות, שמן הסתם היו יכולות לשמש אותו בקמפיין הבחירות.

בינתיים, הדברים בשטח נעצרים. ועדת הכספים כנראה לא תאשר את התיקונים החשובים שח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) עמל עליהם זמן רב, המאפשרים כניסה קלה יותר של אנג'לים להשקעות בסטארט-אפים. הרשות החדשה, שאמורה לשדרג את פעילות המדען הראשי ולהפוך אותו למעין קרן הון-סיכון, כנראה לא תקום בקרוב. אמנם הייתה עליה ביקורת קשה מצד התעשיינים, אבל לאחר שההחלטה פורסמה, כל שהיה הוא שוועדת הכספים תאשר אותה פורמלית.

הלקוחות של המדען החלו ללמוד את הנושא, מן הסתם גם עדכנו את המשקיעים שלהם. עכשיו הם יספרו להם שבשכונה שנקראת "אומת הסטארט-אפ" כל יום יש הפתעות ואם המבנה החדש של פעילות המדען יכול היה לסייע להם לקבל החלטה להשקיע בישראל- שיואילו להמתין, "יצאנו לחופשה ארוכה עד אחרי הבחירות".

נושא נוסף וכאוב, שנדון כבר כמה שנים ולא ישתפר גם הפעם, הוא יחסי העברת הידע בין חברות היי-טק מקומיות לחברות בינלאומיות וכיצד זה מתבטא מבחינת תמיכת המדען. עד כה, חברות היו מחויבות להעביר את כל הידע לחו"ל, אולם הרפורמות החדשות מציעות לאפשר להן למכור רק חלק מהידע. אלא שכאמור, גם הן יחכו עד שהפוליטיקאים יסיימו להתחרות ולהתכתש ושנראה ממשלה וכנסת חדשות.

הסכנה: ביטול פרויקטים

ללא חקיקה מסודרת, המצב יישאר כמו שהוא, מה שיגרום לנזקים עקיפים וישירים ללא מעט פרויקטים. אבל, כמו שאמרנו – למי אכפת? ועוד לא דיברנו על הנזק הישיר, המיידי, לתקציב המדען. בהעדר תקציב מדינה, גם הלשכה שלו תפעל על בסיס חודשי (1/12 מתקציב השנה הנוכחית), מה שיגרום לה לעכב עוד יותר שורה ארוכה של פרויקטים. ושאף אחד לא יתפלא אם חלק מהם פשוט יבוטלו. למשקיעים – זרים כישראלים – אין סבלנות ואין זמן למשחקים פוליטיים. בפרפראזה על אמירה ישנה של נתניהו: לא נתת (תקציב) – לא קיבלת. חלק מהמשקיעים יגידו: "צלצלו כאשר תחזרו לשפיות".

הבחירות מעמידות בסימן שאלה פרויקטים נוספים בתחום התקשוב וההיי-טק שהממשלה מעורבת בהם, כמו העברת התקשוב הממשלתי לאחריות משרד ראש הממשלה והקמת רשות תקשוב לאומית. ההחלטה הזו צמודה להחלטה אחרת שהממשלה קיבלה – האצת מיזם ישראל דיגיטלית, שהוא פרי מדיניות של נתניהו והמנכ"ל הפורש שלו, הראל לוקר. כעת לא ברור מה יהיה בגורל מיזם זה וייתכן שהמחשוב הממשלתי יהפוך לחסר בית. גם פה, למי אכפת?

הקטר של המשק, שמכניס לו ייצוא בסך 25 מיליארד דולר, נעצר בתחנה ליד הכנסת. המדינה יצאה לחופשה וח"כים שונים דאגו לקנות את הקולות שלהם על ידי העברות תקציבים "חשובים" לסקטורים שהם חפצים ביקרם. למרבה הצער, לסקטור ההיי-טק אין מספיק ח"כים חזקים שיפעלו למענו. גם הח"כים הבודדים שעושים זאת לא מסוגלים לגייס קואליציה למען הקדמה והטכנולוגיה. להתראות בשש אחרי הבחירות.