דמוקרטיה במבחן הטכנולוגיה

שבוע וחצי אחרי יריית הפתיחה למערכת הבחירות שנכפתה על אזרחי מדינת ישראל, תשומת הלב הציבורית מופנית אל הבחירות הפנימיות שיהיו במפלגות הדמוקרטיות, שבהן עדיין יש משמעות לקולות החברים. כרגע ברור שגם במערכת הבחירות הנוכחית אין סיכוי שמדינת הסטארט-אפים תממש את התדמית שמודבקת לה בכל העולם ותקיים בחירות ממוחשבות, באמצעות האינטרנט. לא יינתן הפעם החיזוק לדמוקרטיה בישראל, חיזוק שהיא זקוקה לו בימים אלה מאוד. ממשלת ישראל, שלקראת סוף ימיה הקימה את מטה ישראל דיגיטלית, עדיין שולחת את אזרחיה להצביע באמצעות פתקי נייר, בדיוק כמו בבחירות לכנסת הראשונה, לפני כ-65 שנים.

לעומת זאת, על סמך ניסיון העבר (רק לפני שנתיים), סביר להניח שהפריימריז במפלגות, לפחות בחלקן, יהיו בצורה ממוחשבת. כלומר, הליך ההצבעה בקלפי יבוצע באמצעות מסכי מגע מאובטחים שמאפשרים לבוחר להחליט בצורה ויזואלית ומדויקת יותר בעד מי להצביע. השיטה הזו אמורה למנוע מזייפנים להטות את תוצאות הבחירות.

המזל הרע גרם לכך שתקלות טכניות ולוגיסטיות שקרו במספר מערכות מחשוב בפריימריז בבחירות האחרונות גרמו לפיק ברכיים אצל ראשי המפלגות הגדולות והם מיהרו לחזור לשיטה הידנית. כך עשתה בפעם הקודמת שלי יחימוביץ', אז יו"ר מפלגת העבודה – מהלך שלא הוסיף לה נקודות זכות. יש לקוות שהפעם, יצחק (בוז'י) הרצוג, שהודיע אתמול (ד') על איחוד עם ציפי לבני והתנועה, יחזיר את הכבוד האבוד של ההיי-טק הישראלי וינהל פריימריז ממוחשבים. זה טוב לא רק ברמה הארגונית ובהיבט של השקיפות, אלא גם ברמה התדמיתית.

איחוד שמבטיח לעשות שינוי בשיח הפוליטי בישראל צריך להוכיח שהוא מאמין באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי: ההיי-טק המקומי, שמשתתף בבניית הטילים הכי חכמים בעולם, מסוגל לנהל מערכת בחירות של כמה אלפי אנשים. החברות הישראליות שעשו את הבחירות הממוחשבות בשנים הקודמות ערוכות כיום יותר מתמיד לספק את השירות הזה, לתפארת מדינת ישראל.

כלכלת האפליקציות

מאיר עמור, מנכ"ל CA ישראל, ערך השבוע מסיבת עיתונאים שבה אמר כי כלכלת האפליקציות מגדירה מחדש את הכללים העסקיים. זוהי אחת ההגדרות היותר מקוריות ששמענו עד כה בכל מה שקשור לרעידת האדמה שמתחוללת מתחת לרגליהם של המנמ"רים המובילים את ה-IT בארגונים במשק, על מגזריהם השונים.

כלכלת האפליקציות מרמזת על כך שאם עד כה שייכו את האפליקציה לעוד גימיק שמכשיר הטלפון החכם שלנו מסוגל לספק, הרי שכיום האפליקציה היא הדבר החשוב בו – ולא רק בו. אנחנו מבצעים יותר ויותר פעולות מדי יום ביומו בעזרת האפליקציה. מאחורי כל אחת מהאפליקציות יש מערכת שלמה של מערכות מידע, תשתיות ותקשורת שמאפשרת לבצע את הפעולות. התנועה ההמונית הזו חודרת אל מבעד קירות ארגוני ה-IT.

מאיר עמור, מנכ"ל CA ישראל

מנמ"רים כבר לא יכולים לשבת על הגדר, להביט מהחלון ולראות את המהפכה שקורית סמוך מאוד לכניסה לבניין שבו הם עובדים. האפליקציה הופכת להיות הנושא המרכזי בכל ארגון וארגון, והיא מעמידה בפני המנמ"ר אתגרים לא פשוטים. האתגרים הם ברמת הטכנולוגיה אבל גם ברמה התפקודית-פוליטית.

מנהלי העסקים, שקשובים לדרישות השוק, יודעים לאמץ אפליקציות לשימוש ארגוני, לעתים ללא הצורך במעבר אצל המנמ"ר. המציאות הזו היא מתכון להתנגשויות לא רצויות, שאינן מובילות אף פעם למקום טוב.

עמור נמנה על אלה שטוענים שהבכי, הכעס וההתנגדות לא תסייע פה. המנמ"ר צריך לשנות דיסקט, לשבת עם אנשי השיווק ומנהלי המחלקות העסקיות, להיות קשוב הרבה יותר לציפיות שלהם – ולבצע. מנמ"רים, אל תבלבלו להם את המוח עם אתגרים וסכנות של אבטחת מידע, קושי ביצועי ועוד. הם סומכים עליכם שתדעו יפה מאוד כיצד להתמודד עם הקשיים ולאפשר להם להוביל את כלכלת האפליקציות. מוטב שעה אחת קודם.

אל תחכו לסינים – לכו אליהם

צבי שלגו הוא שותף מנהל בקרן Synergy China Fund וייסד את PTL Group, חברת ניהול סינית בבעלות ישראלית. החברה ניהלה ב-15 השנים האחרונות פרויקטים בסין עבור חברות טכנולוגיה ישראליות, כמו מטריקס, טאואר ג'אז, אפימילק וטוטנאור. בנוסף, עד לאחרונה הוא כיהן כיו"ר לשכת המסחר הישראלית בשנגחאי.

בשיחה עם אנשים ומחשבים מבקש שלגו לנתץ כמה דעות שמקובלות בקשר לשוק הסיני, כאשר המרכזית שבהן היא: אם אתם רוצים לעבוד לסין – לכו לשם, ואל תחכו שהסינים יבואו לפה ויעשו עבורכם את העבודה.

שלגו מזהה טעות נפוצה של חברות ישראליות שלא משקיעות בחדירה לסין ומקימות סניף עצמאי, בבעלותן ובשליטתן. התפיסה המנצחת ששלגו מיישם היא שחברה חייבת להציב שם מנהל מטעמה, עדיף מקומי, שיהיה מחויב לה בלבד.

צבי שלגו, שותף מנהל בקרן Synergy China Fund ומייסד PTL Group

לדבריו, "החזון של הקרנות צריך להיות השקעה בחברות שגדלות בצורה אורגנית בסין. תנובה ומכתשים אגן מעולם לא השקיעו שם ומצאו את עצמן נקנות בידי חברות סיניות שמתפקדות טוב יותר מבחינה פיננסית. אם שתי החברות היו אקטיביות יותר לפני, הן היו מקבלות מחיר טוב יותר".

"זה מה שצריך לעשות כדי להגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח, לאחר הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה בסין", הוסיף שלגו. "חברות ישראליות צריכות להתייחס לסין כאל 'שוק בית שני', ממש כמו שהן מתייחסות לארצות הברית, ואז יהיה ביכולתן לקבל השקעות על בסיס ערכן האמיתי. מתפקידנו, הקרנות, להציג לחברות את החזון הזה".

אז איך מסבירים את העובדה שבכל שבוע נוחתות פה משלחות של משקיעים סיניים שמחפשים בישראל טכנולוגיות?
"כשממשלה פותחת דלתות זה מצוין, אך לא מספיק. האנשים שבאים מטעם הממשל הסיני לארץ אינם האנשים שהחברות הישראליות יעשו איתם עסקים בפועל. רק אם אנשי העסקים הישראליים יגיעו לסין, הם יוכלו להכיר באמת את הנפשות הפועלות ואת השוק".

לסיום, ממליץ שלגו "לא לרוץ מיד למשקיע סיני גדול, אלא דווקא לפנות למקור מימון מקומי. ישנם כיום גופים שיכולים לממן ולהוביל חברות ישראליות בסין, כך שימצבו את עצמן בשוק שם עוד לפני בחירת שותפים מקומיים".