איך להגשים את חלום היזמות ולהצליח?

אחד המקומות בהם נולדים חלומות של יזמים להקמת סטארט-אפים מצליחים, שאולי יביאו לחולמים את האקזיט המיוחל, הוא המוסדות האקדמיים. חלק גדול מהסטודנטים בתוכניות השונות בתחום חולמים "לעשות את המכה" ולהקים את ה-Waze הבא.

בשבוע שעבר נערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו כנס בו קיבלו הסטודנטים המשתתפים טיפים ועצות ממומחים אילו צעדים ראשונים עליהם לעשות בהקמה ומעורבות בסטארט-אפים. הכנס, שנקרא בפשטות "סטארט-אפ", נערך במסגרת התוכנית ללימודי מערכות מידע במכללה, בראשותה של ד"ר רותי גפני. הוא נערך בשיתוף עמותת PMI, המסמיכה מנהלי פרויקטים, ובהנחיית ד"ר טל אספיר, שמלמד במסגרת התוכנית קורס לניהול פרויקטים, שמאפשר בסיומו לגשת למבחני PMO .

לדברי ד"ר גפני, "חלק מהסטודנטים חולמים ואף מנסים להמשיך את הרעיונות אותם התחילו בזמן הלימודים באמצעות הקמת סטארט-אפים. כיוון שרבים מהסטארט-אפים לא שורדים, החלטנו להציג בכנס כללים להקמה וניהול נכון שלהם".

"אל תשמרו רעיונות במגירה"

ד"ר ורד הולצמן הציגה את עמותת ניהול הפרויקטים PMI הבינלאומית ואת פעילויותיה בארץ.

תדי נחמד, מייסד ומנכ"ל שיא קפיטל, יעץ לסטודנטים: "אם ליזם יש רעיון טוב, כדאי לפעול ולא לשמור אותו במגירה. יותר מדי פעמים שמענו על מיזם מצליח וקיבלנו תשובות בסגנון 'חשבנו על זה קודם, אך לא עשינו כלום'".

מנתונים שהציג נחמד בפני המשתתפים עולה כי היקף רכישות הסטארט-אפים הישראליים ב-11 השנים האחרונות הגיע לכ-160 מיליארד דולר. רק ב-2013 היו אקזיטים בשווי של 5.4 מיליארד דולר.

עצה נוספת שהוא נתן לסטודנטים היא לעבוד בצוותים ולא לעשות את הכול לבד. הוא המליץ שהצוות יהיה מורכב מאנשי פיתוח, טכנולוגיה, עסקים ושיווק. "עדיף להיות חלק קטן מעוגה גדולה מאשר חלק גדול משום דבר", אמר.

תדי נחמד, מייסד ומנכ"ל שיא קפיטל

עוד תובנה שהוא חלק עימם: "החדשנות צריכה להיות בתוצר ולאו דווקא במודל העסקי. כדאי להיצמד למודלים עסקיים קיימים ומוכחים". נחמד אמר ליזמים בפוטנציה כי דבר חשוב שעליהם ללמוד בבואם לגייס משאבים לרעיון שלהם הוא "נאום המעלית": "המסר שלכם צריך להיות קצר, קולע, לעניין ובעיקר מלהיב. לא פסול לגעת גם בנקודות האמוציונליות של המשקיעים הפוטנציאליים".

הוא התייחס גם למערכת היחסים בין היזם למשקיע הראשון בסטארט-אפ, ויעץ "לא להיות להוטים מדי, לא 'למכור את הנשמה', לחשוב על שווי המרה ריאלי ולדאוג לגילוי נאות ותיאום ציפיות בין שני הצדדים". "בדרך כלל, משקיעים רציניים לשלב השני לא ירצו להיכנס להשקעה בחברה בה קיים סכסוך", אמר.

כמו כן, נחמד יעץ "לערב את המשקיע לכל אורך הדרך, גם בהצלחות וגם בכישלונות, ולהראות לו שגם היזם מאמין במיזם וגם הוא מוכן לקחת סיכון".

התייחסות נוספת הייתה לשלב קבלת הכסף. "כדאי להתנהל בו בזהירות, ללא בזבוזים מיותרים, ולדאוג שהכסף יספיק עד לשלב ההשקעה הבא. לפעמים כדאי להתחבר לחברות הגדולות, שמשקיעות במיזמים ישראליים", הדגיש.

נחמד המליץ לסטודנטים להתעניין בשווקי המזרח הרחוק. "הסינים אמנם סולדים ממצבי סיכון, אך צמאים לטכנולוגיות", ציין.

ההבדל בין מנהלים ליזמים

ד"ר אייל בנימין, ראש המתחם ליזמות וראש החטיבה ליזמות במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ציין כי הסטטיסטיקה קובעת שרק 0.01% מהסטארט-אפים שורדים. לעומת זאת, נתון מעודד יותר אותו ציין מעלה ש-50% מהעסקים החדשים שורדים את שנתם החמישית.

ד"ר אייל בנימין, ראש המתחם ליזמות וראש החטיבה ליזמות במכללה האקדמית תל אביב-יפו

"ההבדל נעוץ בכך שעסקים חדשים הם לאו דווקא סטארט-אפים, שהם גופים שמשפיעים על אוכלוסיה רחבה מאוד מבחינת סוג, מיקום או כמות, ובנוסף, הם חדשניים מבחינת הטכנולוגיה או ההתנהגות, ויש בהם רמה גבוהה של חוסר וודאות", אמר ד"ר בנימין.

הוא הציג סוגים שונים של עובדים, כאשר בעיקר הבחין בין מנהלים ויזמים. לדבריו, "המנהלים צריכים להיות יעילים להשגת היעדים, ולפעול לפי מסגרת של כלים לטיפול במשאבים, זמן ותקציב בצורה אופטימלית. היזמים, לעומתם, צריכים להגדיר ולתכנן, מבלי לדעת כמה תקציב וזמן פיתוח יידרשו".