כך ההיי-טק יכול לעזור לצמצום אפליית יוצאי אתיופיה
ענף ההיי-טק הוא זה שצריך להוביל את צמצום הפערים הדיגיטליים - מבלי לחכות לממשלה ● בכך הוא יסייע להקהות את התסכולים שגרמו לפריצת המחאה הנוכחית
המחאה הנוגעת ללב של אלפי יוצאי העדה האתיופית שזועקים נגד קיפוחם החלה אמנם על רקע פרשת הכאת החייל ממוצא אתיופי על ידי שוטרים, אבל ברור שזו לא הסיבה העיקרית.
בישראל חיים כיום כ-135 אלף בני העדה האתיופית, כאשר רובם ילידי אתיופיה שהועלו לארץ בשנות ה-80 וה-90 והיתר מהדור השני, שכבר נולדו בארץ.
מדובר בכישלון רוחבי של החברה הישראלית, על כל רבדיה, שלא הצליחה להפוך את בני העדה הזו לשווי זכויות ומעמד, בדומה ליוצאי ברית המועצות או בני עליות אחרות. הסיבות לגורמים אלה עמוקות ולא תלויות בגוף אחד או בהחלטה של אדם אחד.
יוצאי אתיופיה נכללים במדדים שממחישים את הפער הדיגיטלי, שהוא חלק בלתי נפרד מהפערים הכלליים בחברה – ולא לטובה. אף על פי שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014, ליותר מ-90% מהם יש טלפון סלולרי או מחשב בבית, חלקם בתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה, כמו גם במגמות שמכשירות כוח אדם טכנולוגי, שואף לאפס.
יתירה מזאת: שיעור הניגשים לבגרות מבני העדה האתיופית גבוה במעט מזה של כלל התלמידים בישראל (88% לעומת ממוצע ארצי של 82%, על פי נתוני הלשכה ל-2013), אבל מנתוני משרד החינוך עולה שמרביתם פונים ללימודי מדעי החברה. זה מסביר נתון נוסף, מעציב לא פחות: מתוך 312 אלף סטודנטים שלמדו במוסדות אקדמאיים ב-2014 רק 2,785 (אלפיים שבע מאות שמונים וחמישה) היו ממוצא אתיופי, וחלקם בפקולטות למדעי המחשב ומדעים עמד על פחות מ-1%.
הפוטנציאל רב, העשייה מעטה
המחאה הנוכחית של יוצאי אתיופיה שונה ממחאות קודמות שלהם. אלה כבר לא העולים עצמם אלא הם והילדים שלהם, שחשופים יותר לטכנולוגיה. זו שלא רק שסייעה להעלאת המחאה שלהם על סדר היום, אלא גם מסייעת להם לחלום להשתלב בתעשיית ההיי-טק. אולם, מערכת החינוך ומשרדי הממשלה האחראים על שילוב מיעוטים בחברה הישראלית כמעט שלא עושים כדי לסייע להם. מדובר בפוטנציאל אדיר של כוח אדם, שלא מנוצל מספיק.
עובדה זו משאירה את השטח לתעשייה ולעמותות. בעשור האחרון החלו לא מעט יוזמות לצמצום הפערים. אחת מהן היא עמותת טק קריירה, שהוקמה ב-2004 במטרה לתת הכשרה טכנולוגית ליוצאי העדה האתיופית. הסטודנטים שמגיעים לקיבוץ נחשון, שמארח את העמותה, לומדים בתנאי פנימייה את כל ההיבטים הקשורים לחדשנות וטכנולוגיה, והם נתמכים על ידי מנטורים בתעשייה.
על פי נתוני העמותה, מאז הקמתה היא הכשירה 400 בוגרים בתחומי התוכנה ותקשורת הנתונים, ורובם עברו תהליכי השמה מוצלחים. אלא שהקצב הוא איטי והפוטנציאל, כאמור, גדול.
בנוסף, לא מעט צעירים מוכשרים מבני העדה שמבקשים להתקבל לעבודה באחד מתחומי ההיי-טק, חשים שהם נפסלים בגלל מוצאם, חזותם החיצונית ומבחני השמה קשים, שאינם מתחשבים בצרכים המיוחדים שלהם.
המדינה, כדרכה, מטפלת בנושא בעיקר על ידי הקמת ועדות. אחת הוועדות האחרונות שדנה בו הוקמה על ידי המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה והיו שותפים בה כל נציגי הגופים בממשלה שאחראים על הכשרה מקצועית טכנולוגית. במהלך עבודת הוועדה הוצגה פעילותה של עמותת Ytek, שמפעילה את מרכזי מח"ר למדע, חלל וטכנולוגיה. מטרת הפורמט, שנבנה בשיתוף הטכניון, היא לעודד חשיבה מתמטית מגיל צעיר, תוך הדגשת הצדדים היישומיים של המקצוע, ועל ידי כך לשפר את ההישגים והמוטיבציה של תלמידים צעירים, באמצעות לימודי רובוטיקה.
העמותה מפעילה 20 מרכזי מו"פ ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים בישראל, ובימים אלה היא מקימה, בשיתוף משרד הקליטה, 16 מרכזים עבור אוכלוסיית עולי אתיופיה. התקציב הנדרש לפעילות זו נאמד ב-17 מיליון שקלים. המרכזים המתוכננים צפויים לעסוק בלימודי רובוטיקה, סייבר, אלקטרוניקה ועוד, ולכלול מעבדות בעלות יכולות יצור מתקדמות, שיאפשרו למשתתפים לבצע במקום תהליך של תכנון וייצור מוצר.
הפעולות האלה ראויות לשבח, אבל הן לא יצליחו לכבות את התבערה שפרצה בקרב בני הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה – זו שתישאר בפנים גם כשהרוחות יירגעו. לצד המדינה, נדרשת מנהיגות גם מתוך העדה, שתיאבק על כך שיותר ויותר תלמידים מחטיבות הביניים והתיכונים יפנו ללימודי מדעים. רשויות החינוך, הממשלה והגופים המוסמכים צריכים להתאים את תנאי הקבלה וההכשרה לצרכים של בני העדה הזו ובהחלט לבצע אפליה מתקנת. ככל שיגדל אחוז הצעירים יוצאי אתיופיה שישתלבו בענף, יפנו ליזמות טכנולוגית ואולי אף יעשו את האקזיט הראשון שלהם, כך יצטמצמו הפערים ואיתם התסכולים.
ענף ההיי-טק נחשב לקטר שמוביל את המשק. הוא זה שצריך להוביל גם את הצמצום בפערים החברתיים והדיגיטליים, ואל לו להמתין לאור ירוק מהממשלה, אלא לגרום לה ללכת אחריו.
תגובות
(0)