להחזיר את ההיי-טק לישראל

יש לענף ההיי-טק בישראל כמה מאפיינים בולטים: הוא מנוע הייצוא החזק של המשק המקומי, בסך 30 מיליארד דולר בשנה; הוא מורכב מחברות ישראליות ורב לאומיות, שתורמות את התרומה המשמעותית לייצוא; בנוסף, יש בו מרכיב הולך וגדל של חברות קטנות, סטארט-אפים, שמוכרים לציבור הרחב בזכות האקזיטים הנאים שהם עושים – 3.5 מיליארד דולר בשנה שעברה.

הבורסה בתל אביב לא היוותה עד היום חלופה נאותה להשקעות בחברות אלה, בעיקר בשל העובדה שהשחקנים המרכזיים בשוק ההון – הגופים המוסדיים, סירבו להשקיע בהיי-טק, כי "זה מסוכן".

הסטארט-אפים מהווים מוקד המשיכה העיקרי של מרבית הצעירים שמסיימים את הלימודים שלהם במדעי המחשב וההנדסה. גם כאן, האקזיטים הנאים משחקים תפקיד. הבעיה המרכזית עם מציאות זו היא ש-95% מהחברות שעושות את האקזיטים הללו עוברות לחו"ל. כלומר, הכספים שמשולמים ליזמים מניעים כלכלות אחרות ובורסות זרות. במקרה הטוב משאירים פה מרכז פיתוח.

איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה והעומד בראשו, אלישע ינאי, מתריעים על מצב לא ראוי זה כבר שנים. לא מפני שעיני התעשיינים צרה, חלילה, בצעירים המצליחים, אלא מפני שהם סבורים שאם לא יינקטו צעדים בתחום, בעיקר על ידי הממשלה והגופים הרגולטוריים, ההיי-טק כבר לא יהיה הקטר של המשק והכול יעבור לחו"ל.

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים

במשך שנים ישבו ועדות ומומחים שונים וניסו לשבור את תקרת הזכוכית, כך שיתאפשר גם לחברות קטנות ובינוניות להיכנס למגרש המשחקים של שוק ההון, באמצעות הבורסה. יצוין כי הבורסה עצמה מתמודדת זה כמה שנים עם מציאות של סטגנציה בהיקף המחזורים שלה והיא לא מהווה אפיק השקעה אולטימטיבי לישראלי הממוצע.

והנה, מסתבר שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. הרשות לניירות ערך והבורסה עצמה הקימו כבר ב-2012 ועדה מקצועית בראשות מומחים מהשורה הראשונה, כדי לבחון את קידום ההשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ, משמע – חברות ההיי-טק והטכנולוגיה. הוועדה הגישה את המלצותיה הסופיות לפרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, והן הונחו על שולחן הממשלה האחרונה זמן קצר לפני סיום כהונתה. המסקנות שלה היו דומות לדו"ח ביניים אותו הגישה הוועדה עוד ב-2013, שנה לאחר כינונה, אבל איש לא עשה את הפעולות הנדרשות כדי להוציא אותן לפועל.

הוועדה, שבין חבריה נמנה יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה, מיפתה בצורה שקופה ונכונה את ענף ההיי-טק הישראלי. היא עמדה על הסיבות האמיתיות מדוע הענף איננו שחקן בשוק ההון. לאחר המיפוי, היא פרסמה שורה של המלצות, שעיקרן מהלכים שעל משרדי האוצר והכלכלה ועל הכנסת לבצע כדי לשחרר את החסמים שמונעים מגופים מוסדיים להשקיע בהיי-טק הישראלי.

חברי הוועדה הבינו שכדי לאפשר כניסה לשוק ההון של החברות הקטנות, הסטארט-אפים, נדרשת פעולה של ניתוח, משמע – שאנליסטים יבחנו את הסטארט-אפים הללו. יש בישראל כ-5,000 חברות כאלה וגם אם רק חלק קטן מהן יחליט שהוא רוצה להיכנס לבורסה – אין בנמצא כל כך הרבה אנליסטים שיוכלו לנתח אותן: עלות האנליסטים היא מעל ומעבר ליכולות של החברות הקטנות.

כאן מצאה הוועדה את הנישה שבה הממשלה יכולה – וחייבת – לסייע: המדען הראשי הוא זה שיגייס את האנליסטים – ישירות או באמצעות חברות בינלאומיות מוכרות – והם ינתחו את החברות הקטנות, הפוטנציאליות להיסחר בבורסה של תל אביב.

המשקיעים הישראליים קיימים ולא צריך להמציא אותם. לפי נתונים שבידי אלישע ינאי, הגופים המוסדיים מחזיקים ב-1.6 טריליון שקלים מכספי הפנסיה והגמל שלנו. כל מה שהתעשייה מבקשת הוא שהליך הכניסה לבורסה של החברות הקטנות, באמצעות השקעה של המוסדיים, יעמוד על שני מיליארד שקלים. לכל הדעות, זה סכום צנוע יחסית למיליארדים הרבים שאותם גופים מגלגלים.

הוועדה מודעת לכך שאותם שני מיליארד שקלים יכולים להכפיל בקלות את הייצוא השנתי של ההיי-טק הישראלי: מ-30 ל-60 מיליארד דולר, לפחות. המשק הישראלי יקבל בחזרה בכל שנה 40 מיליארד שקלים – ממיסים, תגמולים ועוד הכנסות שנובעות מהגדלת התעסוקה בענף. עם 40 מיליארד שקלים נוספים שיוזרמו לקופת המדינה מדי שנה יודע כל ילד שאפשר לפתור לא מעט מהבעיות הבוערות של החברה והכלכלה הישראליות.

ינאי שמח שהוועדה הגישה המלצות מעשיות, שמשמעותן הקלות במס ופישוט הליכים – המלצות ששוות הרבה כסף לכל משקיע פוטנציאלי. זו גם הסיבה שהוא מרשה לעצמו להיות אופטימי עם כינונה של הממשלה החדשה. הוא משוכנע שהשרים משה כחלון ואריה דרעי לא יחמיצו הזדמנות להיות חתומים על מהפכה של ממש בשוק ההון: הגופים המוסדיים הפיננסים מכירים סוף סוף בהיי-טק הישראלי ומשקיעים בו, במקום להבריח הון אנושי ומשאבים לחו"ל. נכון, אי אפשר למנוע את האקזיטים, אבל אפשר להקטין את מימדי הזליגה.

אם וכאשר זה יקרה, הרי לפנינו דוגמה של Win-Win: ההיי-טק הישראלי ישאיר נתחים גדולים יותר ממנו בישראל, אקזיט כבר לא יהיה אפיק הגיוס היחיד והבורסה בתל אביב תציע למשקיעים, סוף סוף, אלטרנטיבות מקוריות ומאתגרות. האלטרנטיבות הללו ישכללו את המסחר ויחזירו את הבורסה לימים הטובים בהם היא הייתה הברומטר של המדינה.