מה עשיתם למען שוויון לנשים?

מצבן של הנשים בארץ בכלל ובמשק הישראלי בפרט ידוע: גם ב-2015, הן עדיין סובלות מאפליה, חברתית וכלכלית, זכויותיהן לא תמיד מתקיימות וגם ההזדמנויות שעומדות בפניהן לא שוות בכל ענפי המשק. רשימת שיאני השכר בהיי-טק הישראלי מראה עד כמה המצב בענף עגום והנשים לא מגיעות בו לשיאים: רק שלוש מבין 150 המשתכרים הבכירים בו הן נשים. 2% בלבד. ועוד נתון מקומם: רק בעשירית מבין החברות הללו נכללת אישה ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר.

העובדה שהמצב עגום מקבלת משנה תוקף לנוכח הקורלציה שקיימת בין מקבלי השכר הגבוה ביותר לבעלי התפקידים הבכירים ביותר. אפילו תומך גדול בשוויון בין בני אדם כמוני לא מעלה על דעתו שפקיד זוטר, או אפילו מנהל בדרגה גבוהה, ישתכר יותר מאשר המנכ"ל או מי מסגניו. אלה עוד נתונים שמראים עד כמה קשה לנשים להתקבל לתפקידים הללו, איזו תקרת זכוכית גבוהה ניפצו אלה שכבר הגיעו לשם.

מי שירצה להסתכל על חציה המלא של הכוס יאמר: יש נשים מנכ"ליות בולטות בתעשייה ובמגזרים המשיקים לה. הוא ודאי יביא כדוגמה את סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק – הראשונה מבין הנשים בעלות השכר הגבוה ביותר בהיי-טק, מנכ"ליות בנק לאומי ובנק דיסקונט ועוד כמה. אלא שהחצי הזה בכלל לא מלא: לצערי, הנשים האלה הן היוצא מן הכלל שממש לא מעיד על הכלל.

הנתונים האלה מלמדים על הסגירות והשמרנות של הענף, עד כמה מדובר בקליקה סגורה – וגברית. מאוד גברית. אגב, גם בני אוכלוסיות אחרות, שמודרות בחלקים אחרים של החברה והמשק – מודרים גם בהיי-טק. אין בצמרת התעשייה הרבה ערבים, דתיים או להט"בים (מחוץ לארון).

יהיו ודאי כאלה שיאמרו: הנשים אשמות במצב, או לפחות יש להן חלק נכבד בו. זה מאוד קל, כי כך ניתן לגלגל את האשמה הלאה ולא לעשות את חשבון הנפש המתבקש. אני מאמין גדול בכך שאדם ינסה לקדם את עצמו, להגיע להישגים. אלא שכאן זה לא המקרה – גם האישה הכי אמביציוזית ופושרית עלולה להיתקל ברבים מאוד מהמקרים בתקרת זכוכית שקשה מאוד לנפץ, והנתונים מדברים בעד עצמם.

מה עושים?

יש כמה וכמה דרכים שבאמצעותן ניתן לשפר את המצב: אחת מהן היא דרך השלטון. הגיע הזמן שהרשויות והרגולטורים השונים יעשו כל מה שהם יכולים כדי לוודא שהחוק המורה לתת שכר שווה לגברים ולנשים ולא להפלות נשים בעבודה אמנם יקוים. הממשלה – וגם חברות וגופים שונים – אף יכולה לחזק את פעולתן של תוכניות לקידום נשים בעולם התעסוקה בכלל ובענף ההיי-טק בפרט. יש תוכניות כאלה לערבים ולחרדים, אין שום סיבה שלא יהיו גם לנשים. אני קורא גם לפוליטיקאים הרלוונטיים להירתם לעניין: כאלה שפועלים למען ההיי-טק, ח"כים פמיניסטיים, גברים ונשים, וכמובן – השרה החדשה לשוויון מגדרי, גילה גמליאל. פעולה למען שוויון בין המינים בהיי-טק תיצוק תוכן ומעשים למשרד שלה, שכרגע נראה די עמום.

אולם, במקביל לפנייה למוסדות השלטון ולפוליטיקאים, יש פעולות שעל התעשייה לבצע לבד: לקדם נשים – כמובן, בהתאם לכשרון, להתאים את סביבת העבודה כך שתהיה שוויונית ופתוחה, ובעיקר להבין שצמרת תעשיית ההיי-טק הישראלית לא חייבת להיות ממין אחד כמעט בלבד.

דבר בולט נוסף שהגיע הזמן שהחברות הישראליות יעשו הוא להוציא לפועל תוכניות לגיוון תעסוקתי. חברות רב לאומיות רבות כבר עושות זאת. כדאי ללמוד מהן ולייבא את הניסיון שלהן לשוק הישראלי (ולא רק לצרכי יחסי ציבור).

ההיי-טק הוא ענף מתקדם, שמתפאר בחדשנות, יצירתיות וראש פתוח. אלא שלפני שמעלים רעיונות חדשים, מפתחים פיתוחים פורצי דרך ויוצרים טכנולוגיות שכובשות את העולם, כדאי להביט ימינה ושמאלה ולהתייחס בשוויון לכל העוסקים במלאכה.