על שימור ידע, מכרזים ותלושי השכר של עובדי המדינה

הבוקר (ג') נחשפו מאזיני רשת ב' ל-"תחקיר" שעסק במכרז להפקת תלושי השכר של עובדי המדינה או, יותר נכון, בהעדרו. באותו אייטם צוינה העובדה שהמדינה קונה במשך 22 שנים את שירותי הפקת התלושים ממלם מערכות תמורת 45 מיליון שקלים לשנה, מבלי שנערכו מכרזים חדשים. עוד צוין בו כי המטרה העיקרית בהפרטה בתחום זה הייתה שימור ידע, אולם הממשלה לא דאגה לשמר ידע בתחום אצלה. לכן, אם היה מתקיים מכרז, אף חברה לא יכולה הייתה לשחזר את חוקת השכר שקיימת אצל מלם.  בחברה דוחים את הטענות הללו מכל וכל ואומרים כי מעולם לא נתבקשו להעביר את חוקת השכר לגורם כלשהו.

מדובר בפרשה ישנה למדי, שסוקרה באתר זה ובכלי תקשורת אחרים פעמים רבות בשנים האחרונות. מסיבות שאינן ברורות דיין, המדינה מעניקה באופן קבוע פטור ממכרז בנושא זה. זאת, לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים לקיים מכרז נכשלו.

ב-2011 הגיש משרד האוצר בקשה לוועדת המכרזים הממשלתית למתן פטור ממכרז להפקת תלושי השכר עבור מלם. הנימוק היה: "ב-1993 נחתם חוזה ההתקשרות עם מלם למשך שלוש שנים. עם סיום התקופה יצא החשב למכרז חדש, שבו זכתה חילן, אולם זו לא הצליחה לממש את המכרז ומאז הוארך החוזה עם מלם על בסיס ההצעה הראשונית שלה".

חילן ויתרה על פנייה לערכאות, אף על פי שידעה כי סיכוייה טובים. ראייה כללית ורצון לשמור על מערכת יחסים תקינה עם הממשלה הם אלה שהניעו אותה לעשות זאת. מאז משרד האוצר ממשיך בשיטת הפטור ולא נראה שמישהו מתרגש מזה.

מלם היא לא "הילד הרע" בסיפור – אלא האוצר. למה לא יצא עד היום מכרז חדש להנפקת תלושי השכר של עובדי המדינה? התשובה היא: רשלנות, חוסר רצון להתמודד עם סוגיה שאפשר היה להתגבר עליה בקלות.

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, אמר כי התנהגות המשרד בפרשה זו עד כה היא "טיפשות וטמטום". הוא סיפר כי כאשר הופרטה הנפקת תלושי השכר למורים לקח לאנשי האוצר שנתיים כדי לשחזר את כל הנתונים. כלומר, השחזור אפשרי, אולי קשה, אבל לא בלתי ניתן לעשייה. לדבריו, הפעם זה לא נעשה מאחר ש-"פקידים אוהבים שקט. כל עוד הפקת התלושים מתנהלת כסדרה, אין להם שום מניע לחולל שינויים. הם לא מתוגמלים על חסכון כספי ציבור".

גם אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, ציין כי עד היום יש במקרה זה גרירת רגליים. מסיבות לא מובנות, המשרד לא חושף את כל הנתונים על הפקת התלושים והפטור ממכרז מופיע בדו"ח יומי שכולל את כל ההודעות על פטור ממכרזים, בכל התחומים. הנימוקים לפטורים אלה הם לקוניים ומי שירצה לדעת את הסיבות האמיתיות להם – יתקשה לקבל.

הלאמה אינה הפתרון

"סדר יום", התוכנית שבה שודרה הכתבה, מרבה לעסוק בענייני חברה וכלכלה, ויש לה אג'נדה ידועה של מאבק בהפרטה. הבוקר בתוכנית נשאלו מומחים מדוע הממשלה לא לוקחת עליה את האחריות על הפקת התלושים ומפקיעה זאת מידי מלם. אין שטות גדולה מזו ומהלך כזה הוא מתכון לשיבושים חמורים בהפקת התלושים של מאות אלפי עובדי המדינה. ממשלה לא צריכה להפיק תלושים אבל היא יכולה לתת לפקידים שלה כלים, כגון בחירה בין כמה חברות שיתמודדו במכרז על הפקתם. עצם התיחור יוזיל משמעותית את המחיר שהמדינה משלמת עבור הפקת כל תלוש ואגב, לא מן הנמנע שבמכרז כזה מלם עצמה תתמודד, בזכות הידע הרב שצברה, ותציע מחירים אחרים מאלה שהיא גובה כיום. דבר נוסף שהממשלה צריכה לעשות הוא לדעת לשמור את הקניין הרוחני אצלה. היא אמנם לא מכרה אותו למלם, אבל המצב הוא שהידע מצוי אצל מלם, באופן חוקי לחלוטין.

שימור ידע הוא אחד הנושאים היותר כואבים שקיימים בגופים גדולים, ובמיוחד בגופים ציבוריים. תחלופת עובדים, העדר מודעות לתיעוד ושימור מידע יוצרים מצבים אבסורדיים, שכתוצאה מהם נאלצים להשקיע עוד ועוד משאבים כדי לשחזר ידע שאילו ידעו לשמר אותו היה חוסך את כל אותם כספים. שימור הידע בתחום הטכנולוגי הוא קריטי ביותר וחסרונו מורגש במיוחד בכל פעילות התקשוב הממשלתית. פעילות זו מבוססת בחלקה הגדול על מיקור-חוץ והעובדים, פעמים רבות עובדי קבלן, לא מחויבים לאף אחד. ביום שתקופת עבודתם במשרד מסתיימת, הם עוזבים אותו יחד עם הידע היקר מפז.

יצוין כי שימור ידע מבוסס על כלים ותהליכים ממוחשבים שקיימים כבר שנים, וכל מה שצריך זה ליישם אותם. העובדה שידע על העובדים של הגוף הגדול ביותר בשוק מופקד בידי גורם חיצוני, יהיה מקצועי וטוב ככל שיהיה, מדאיגה וצריכה להדליק נורה אדומה הן אצל הנהלת האוצר והן אצל מנהלי רשות התקשוב הממשלתית. ויפה שעה אחת קודם.