דיבורים לחוד ומעשים לחוד

השבוע מלאו 100 ימים לכהונתה של הממשלה הנוכחית בישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנה אז את הישגי ממשלתו במהלך חודשי המבוא. בפרק שהוקדש למשרד המשפטים, נפנפו בחניכת פרויקט של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, בשיתוף עם הנציבות האירופית של OECD.

זה האחרון הנו ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, של העולם המפותח. משביקשה ישראל להתקבל כחברה בארגון, הועמדו לה תנאים ויעדים. אחד מהם, בתחום שמירה על צנעת הפרט במערכות המידע. בעולם הנאור, בניגוד לארץ חמדת אבות, מיחסים חשיבות לנושא זה והרגישות אליו רבה. את המענה לציפיות הללו היה אמור לתת משרד המשפטים, באמצעות הזרוע הנזכרת.

בעצם הימים האלה זכה לחשיפה פומבית הדו"ח השנתי ל-2008 של הרשות האמורה. זהו גוף שאמור להתמודד עם החדרת מודעות, יישום ואכיפה של שלשה חוקים חשובים ביותר: הגנת הפרטיות, חתימה אלקטרונית ונתוני אשראי. מן הדו"ח משתקפת תמונה עגומה מאד של קנקן חסר תוכן כמעט לחלוטין. מלימוד הדו"ח, בעיקר מבין השיטין, עולה לדעתי שוועתו של מנהל הרשות, עו"ד יורם הכהן, ליכולת ביצועית. זאת שהיעדרה, מרוקנת ממשמעות את כל ההכרזות הגדולות.

מנהל הרשות התמנה לתפקידו, בתופים ובמצלתיים, לפני שלוש שנים. ההספק העיקרי מאז: איוש שלושה תפקידי ניהול בדרג שמתחתיו. גם זאת בתהליכים לא חלקים. הפעילות השוטפת דלה, או אף פחות מכך. מנהלים כבר יש, עובדים שיעשו את העבודה, כמעט ואין. אפילו תקנים שאושרו מאוישים חלקית בפיגור של שנים.

לעניות דעתי, במדינת ישראל על שבעת מיליוני תושביה, רוב מאגרי המידע המחזיקים מידע אישי, אינם רשומים כחוק. צנעת הפרט נרמסת ברגל גסה. לאזרחים אין כמעט מודעות לנושא, בהשוואה למדינות מתקדמות. בכל השנה החולפת, כך ניתן ללמוד מן הדו"ח, הוגשו וטופלו בסך הכל עשרות ספורות של תלונות בנושא. מקור רובן ככולן, בפניות מן הציבור. אין מתקפות של ממש, ביוזמת הרשות, כנגד מוקדים בעייתיים.

בימים האחרונים העלה עו"ד הכהן את הטענה, כי ישנן הרבה חריגות מהחוק. בין היתר הבליט את דליפתו המתמשכת של מרשם האוכלוסין הישראלי לרשת האינטרנט. זה כאילו שהצבא יבכה על מתקפות של החמאס, או שהמשטרה תתלונן על מעשיהם המנוגדים לחוק, של חברי משפחות הפשע. אנחנו משלמים מיסים כדי שהרשויות יפתרו בעיות ולא יסתפקו בפרוטן.

על רקע תמונת המצב האמורה, אין זה מפתיע לקרוא על אתר חדש בו ניתן לדלות בקלות פרטים ממרשם האוכלוסין. כל הגורמים המופקדים על השמירה בשער, נזעקו לכאורה לטפל בתופעה הקשה, של הפקרתו הפומבית של קובץ מרשם התושבים. דו"ח מבקר המדינה האחרון, התייחס לסוגיה זו. עוד באותו חודש קיימה גם ועדת ביקורת המדינה בכנסת, דיון בנושא. המועצה הציבורית להגנת הפרטיות הזדרזה אף היא להביע דעתה, כפי שדווח כאן לפני ימים ספורים. אולם יש סיכוי רב, שכל אלה לא ישנו ולא כלום.

כבר לפני שנתיים וחצי כתבתי על כוונות טובות ומציאות קודרת בתחום אבטחת צנעת הפרט במשרד המשפטים. גם המאמינים בכנות המאמצים, אינם מוכנים להסתפק במעט כל כך שהושג. אם חפצים במהפך אמיתי, הדרג הפוליטי חייב לשנות התייחסותו. אמנם, אין מדובר בפעולה שתשבה את לב ההמונים, או תכבוש כותרות ענק. זה לא בדיוק הנושא השובה את דמיונם של חברי מרכזי המפלגות. אולם מאידך, שר המשפטים החדש, יכול לרכוש לעצמו נקודות זכות בקלות יתרה. פעולה פשוטה, תרומה נטו לתועלתו של כל אזרח ואלה כולם בתקציב של פרוטות.