ערים חכמות: האתגר הבא של דור המנמ"רים החדשים

על פי תחזיות של אנליסטים, עד 2030 צפויה האוכלוסייה בעולם לגדול ב-3.3 מיליארד איש, כאשר חלק גדול מהם יחיו באזורים עירוניים צפופים. בישראל יש קרוב לשישה מיליון תושבים שחיים באזורים אורבניים. המציאות הזו הולידה את מגמת הערים החכמות, שמהותה ניצול אופטימלי ובר קיימא של כלל המשאבים העירוניים והלאומיים, תוך השתלבות במגמת האינטרנט של הדברים, שבה הכול יהיה מחובר להכול. המרחב הציבורי יהיה מוצף בחיישנים שיתקשרו עם חוות שרתים גדולות, שיספקו מידע וייצרו שירותים אונליין לאזרחים – כמעט בכל תחום.

חלק גדול מיישום העיר החכמה נופל לפתחם של המנמ"רים בשלטון המקומי. זהו אתגר לא פשוט עבורם. העידן החדש מהווה בנוסף הזדמנות לדור הצעיר של המנמ"רים, שיכול להשתלב בשלטון המקומי במסגרת הפרויקטים העתידיים של הערים החכמות.

זו אחת הסיבות למפגש שנערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו, במסגרת התוכנית לניהול מערכות מידע, שפועלת בבית הספר לניהול וכלכלה. נושא המפגש היה "עיר חכמה או חוכמת הערים – אתגרי מערכות המידע בשלטון המקומי".

פתחה את המפגש ד"ר רותי גפני, ראש התוכנית לניהול מערכות מידע במכללה, שאמרה כי "בשלטון המקומי, כמו בכל ארגון, נדרשים לעבוד עם מערכות מידע. לצערנו, העבודה בארגונים אלה נתפסת כאפרורית, ללא הזוהר שקיים בסטארט-אפים. אלא שהעולם משתנה והרשויות חייבות להטמיע את הטכנולוגיה החדשה. התושבים לא מוכנים יותר לבזבז את זמנם בעמידה בתור והם דורשים אמצעים טכנולוגיים".

בהמשך היא הציגה את התוכנית הייחודית למערכות מידע שקיימת במכללה וציינה שהחל מהשנה הבאה תוצע תוכנית ערב עבור סטודנטים עובדים, מה שמתאים לסטודנטים בתחום זה שרוצים להשתלב בשלטון המקומי.

ד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום המנמ"רים בשלטון המקומי ומנמ"ר עיריית גבעתיים, שהיה מיוזמי המפגש, אמר כי "מערכות המידע בשלטון המקומי מציעות מגוון אפשרויות לבוגרי התוכנית, ויש כאן הזדמנות לצבור ניסיון בטיפול במערכות מידע עירוניות, שנוגעות בכל תחום בחיי התושב: חינוך, כלכלה, רווחה ועוד. אנחנו מעוניינים בכוח אדם צעיר בעל רעיונות מקוריים, שיסייע לנו להצעיד את השלטון המקומי אל עבר הקדמה".

1,200 סטארט-אפים – רק בתל אביב

דוגמה לשילוב רעיונות של יזמים ובוגרי מגמות טכנולוגיות צעירים בפיתוח עיר ובשיפור השירות הוצגה על ידי ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו. היא ציינה שהעירייה קיבלה החלטה שכדי לשפר את השירות ולטייב את תדמיתה בקרב התושבים, היא תאמץ סטארט-אפים, תספק להם אכסניה וסביבה נוחה לעבודה. בתמורה היא תקבל מהם רעיונות לשיפור השירות והתייעלות.

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו

שכטר סיפרה כי פועלים בתל אביב לא פחות מ-1,200 (!) סטארט-אפים וכי העירייה מעבירה בימים אלה את הטיפול בתושב לדיגיטל. היא ציינה כי עיריית תל אביב-יפו עורכת האקתונים עבור יזמים, בעלי רעיונות ומפתחי פתרונות רלוונטיים לעיר, וכן מעמידה לרשות סטארט-אפים מרחבי פעולה במספר מקומות בעיר, תמורת תשלום סמלי שמקנה להם שטח עבודה, עזרים וסביבה תומכת.

"אנחנו משתפים איתם מידע על בסיס תפיסת ה-Open, כלומר – העמדת בסיסי נתונים, שעל בסיסם הם יכולים לפתח פתרונות שעשויים לסייע לנו בעתיד. כבר כיום יש לא מעט שירותים שניתנים על בסיס זה", אמרה שכטר.

משתתף נוסף במפגש היה מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים. הוא התמקד בהטמעת מערכות מחשוב מתקדמות במערכת החינוך. לייסט התעכב על פרויקט הטמעת מחשבי לוח חכמים ברחבי העיר – שבת ים היא אחת החלוצות בו. הפרויקט כבר עבר מספר שלבים והופקו ממנו לקחים. כיום הוא מהווה את גולת הכותרת בחינוך ילדי העיר במספר לא קטן של מוסדות. לייסט הדגיש כי המוקד בפרויקט זה הוא לא המחשבים. "אנחנו לא ספקי ציוד מחשוב", אמר. "השקענו לא מעט באיתור ויישום תוכניות לימוד, כדי שגם המורה וגם התלמיד יוכלו לעבוד בסביבה מתוקשבת מלאה, עם כל התשתיות הנדרשות".

מיכל דביר, מנמ"רית עיריית חיפה, הציגה את פרויקט אתר ה-GIS העירוני המחודש, שעל בסיסו פותחו יישומים שמאפשרים לתושבים לדעת מידע חשוב על תוכניות בניין ערים. הפתרונות מסייעים למקבלי ההחלטות לפעול מהר יותר, לאחר שהם מקבלים חווי ויזואלי מיידי על אזור מסוים שבו יש צורך בטיפול. הדבר הוכח, לדברי דביר, במבצע צוק איתן ובשריפה בכרמל, במהלכה נאלצו תושבים רבים משכונת דניה להתפנות מבתיהם. הדבר נעשה לא מעט בזכות מערכות ה-GIS החכמות, שמחוברות למאגרי התושבים של משרד הפנים.

"בזכות האינטגרציה בין המערכות יכולים היינו להודיע לאותם תושבים להתפנות מיידית, ובכך מנענו אסון כבד", סיפרה דביר.

"על הממשלה לרכז את נושא הערים החכמות בישראל"

הדובר האחרון במפגש היה אלי אחי-מרדכי, מנכ"ל החברה לאוטומוציה החדשה. הוא ציין כי העיר החכמה היא חלק ממגמת האינטרנט של הדברים, שמחברת בין רכיבים שונים ומאגרי מידע. בנוסף, היא מסייעת לנתח מהמידע הרב הקיים ולהפיק ממנו תועלת עסקית לטובת המשתמשים. "אני מאמץ את ההגדרה שאומרת כי מדובר במגמה שנועדה לסייע לשיפור השירות לתושב תוך התייעלות וחיסכון במשאבים, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת", אמר.

אלי אחי-מרדכי, מנכ"ל החברה לאוטומציה החדשה

אחי-מרדכי הדגיש: "חשוב שנדע ונפנים כי מערכות המידע הן רק רכיב אחד, חשוב ככל שיהיה, בנושא העיר החכמה. מסביב יש עוד הרבה מאוד תחומים, שקשורים במשאבים, ביכולת של העיר לממש פרויקטים, בקיימות של כל עיר ובאופי התושבים".

"כיום, הדברים נעשים באופן עצמאי על ידי כל רשות", ציין. "אני מצפה שהממשלה תביא את הבשורה ותרכז את נושא הערים החכמות בישראל".

השורה התחתונה: מגמות כמו הערים החכמות יכולות להוות אתגר מעניין עבור בוגרים צעירים שזה עתה סיימו את לימודי מערכות המידע שלהם. כדי שזה יקרה נדרשת פעילות גיוס יותר מסיבית של השלטון המקומי, שבמקביל יתמוך במוסדות אקדמיים שילמדו את הנושא הזה ויכשירו את הסטודנטים להיות מנמ"רים בשלטון המקומי. האופציה הזאת כמעט שלא קיימת כיום, בגלל חוסר מודעות.