ההיי-טק – הקטר שמוביל את התרומה לקהילה

ההיי-טק, קובעת האמרה הידועה, הוא הקטר שמוביל את המשק. זה כמובן נכון, אלא שההיי-טק לא מוביל רק את המשק, כי אם גם את התרומה לקהילה – כך עולה מהדו"ח השנתי של ארגון מעלה, שפורסם היום (ג'), יום האחריות החברתית.

הדו"ח מדרג את החברות במשק על פי הפעילות שלהן בתחום האחריות החברתית – בין היתר גיוון בתעסוקה, פערי שכר בין גברים לנשים והתנדבות של העובדים.

האחריות החברתית, שקרויה גם אחריות תאגידית, הפכה לאחד הפרמטרים המשפיעים על תדמיתה של חברה ובאופן עקיף על שווייה בשוק. זו הסיבה שיותר ויותר חברות וארגונים עוסקים בתחום ומבליטים אותו, גם אם אין רגולציה המחייבת אותם. אולם, למרות העלייה במודעות ובאופן לא מפתיע, נתוני הגיוון בתעסוקה, ובכלל זה העסקת נשים ומיעוטים, דורשים שיפור.

לעומת זאת, נתון אחר בדו"ח העלה כי שיעור עובדי ההיי-טק שמתנדבים למען הקהילה הוא הגבוה ביותר במשק – 57%, הרבה לפני מגזר הבנקים והביטוח, שנמצא במקום השני עם 30%. זהו נתון בהחלט מעודד, שמשקף מציאות שכבר קיימת שנים רבות: עובדים בדרגים שונים של חברות היי-טק עוסקים באופן קבוע במשימות של תרומה לקהילה, למשל בתחום החינוך, בין אם זה על ידי שיעורי עזר לתלמידי תיכון, שיעורים פרונטאליים בבתי הספר וחוגים במתנ"סים, למשל.

אינטל למען הקהילה

דוגמה בולטת לחברת היי-טק ששמה דגש על האחריות התאגידית היא אינטל (Intel), שפרסמה אתמול את הדו"ח שלה בתחום ל-2014.

הדו"ח סוקר היבטים שונים של פעילות למען הקהילה בה עוסקים החברה ועובדיה – יוזמות חינוך, הגברת הגיוון התעסוקתי, התנדבות וקשרי קהילה, השפעה על ספקים ופעילות לשמירת הסביבה.

אחד התחומים שהחברה משקיעה בו הוא קידום החינוך הטכנולוגי-מדעי, באמצעות מגוון תוכניות ומסלולים ובשיתוף עם משרדי הממשלה. אנשי אינטל הגישו את הדו"ח לשר החינוך החדש, נפתלי בנט, שמאז כניסתו לתפקיד מרבה לדבר על החשיבות של החינוך הטכנולוגי והגדלת מספר תלמידי התיכון שעושים בגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות. אינטל פועלת בנושא זה: היא שותפה בקואליציית החברות הטכנולוגיות בישראל המקדמות תוכניות כמו "5 פי 2", להכפלת מספר תלמידי התיכון שלומדים חמש יחידות במתמטיקה, ו-500 עובדים של החברה התנדבו אשתקד במגוון פעילויות בתחום.

הפעילות החינוכית של אינטל וחברות דומות בשוק נוגעת גם בהיבט של צמצום הפער הדיגיטלי, שהוא חלק בלתי נפרד מהפער הכלכלי-חברתי שכה מרבים לדבר עליו בתקופה האחרונה. על פי הנתונים שנמסרו לשר החינוך עולה שב-2014 שווי התרומה של אינטל לקידום החינוך הטכנולוגי נאמד ב-30 מיליון שקלים, מתוכם חמישה מיליון לתוכניות לימודים. כמו כן, תרמה החברה אשתקד ציוד בשווי של 12 מיליון שקלים.

אינטל כמובן אינה היחידה מבין החברות בישראל שפועלת למען הקהילה. מיזם נוסף שמקשר את ההיי-טק והמחשוב לחינוך הוא קרן אתנה, בראשות אורי בן ארי, שיזמה את פרויקט מחשב לכל מורה עוד ב-2008. קבוצת אנשים ומחשבים מאמצת בשנים האחרונות את עמותת אשנב, שמורכבת ממנהלים במגזר ההיי-טק והאקדמיה, ומטרתה לקדם שימוש נבון ברשת. בין היתר, מקיימת העמותה פעילויות הסברה לקידום שיח תרבותי ולא אלים ברשת. כמו כן, יש את הפעילות של עמותת תפוח, בראשותו של ליאון רקנטי, ועוד פרויקטים שונים ומגוונים שהיריעה קצרה מלהכיל את כולם.

איפה הממשלה?

הגורמים הללו מקפידים לציין שהפעילות שלהם לא באה במקום המגזר הציבורי, ובמיוחד הממשלה והרשויות המקומיות. המדיניות הנכונה הזו יוצרת אתגר מורכב ביותר עבור הממשלה, שבמידה רבה מוצאת את עצמה נגררת אחרי המגזר העסקי. חברות כמו אינטל יכולות לשפר את שיעור התלמידים שפונים לחמש יחידות לימוד במתמטיקה במידה מסוימת בלבד, כולל קידום תלמידים מהפריפריה, אבל על הממשלה ליישם מדיניות ברורה של העדפה בולטת, מגובה בתקציבים, של השקעה בחינוך. הכוונה היא לא רק לתגבור סייעות בגני ילדים, כפי שהכריזו השר בנט ושר האוצר, משה כחלון, אתמול, אלא גם לאיכות המורים ולהשקעה בתשתיות. פרויקטים רבים שיזמו משרדי החינוך והכלכלה, ונועדו לקדם את בתי הספר מבחינה תקשובית, נעצרו מאחר שהרשות המקומית לא מוכנה או לא יכולה לממן את חלקה, כי משרד הפנים לא מכיר בהוצאות אלה.

המציאות הזו היא יומיומית ובמקום מדיניות סדורה ננקטים פתרונות מאולתרים או כאלה שמבוססים על גיוס תרומות מהמגזר העסקי. הדברים תלויים במידה רבה ביכולת וברצון של מנהלי בתי הספר להלחם על נושאים אלה, ושל החברות.

השורה התחתונה: החברה הישראלית לא רעה בתרומה לקהילה. השאלה הגדולה היא איפה האחריות של הממשלה, מי בודק אותה ומי אחראי לכך שהיא לא תפגר אחרי האנשים הטובים בהיי-טק ובמגזרים אחרים שתורמים מכל הלב.