אין כסף? יש פתרון!

כשבודקים את מכירות הטלפונים בשוק הישראלי בדרך כלל מככבים במקומות הראשונים הטלפונים שנחשבים כמכשירי הדגל של החברות הגדולות: סדרת ה-Galaxy  של סמסונג (Samsung), ה-iPhone של אפל (Apple) וה-G של LG. המשותף להם ולעוד כמה חברות שמציעות מכשירי עילית הוא תג מחיר שמתחיל ב-3,500 שקלים למכשירים חדשים . השקעה לא קטנה, בלשון המעטה.

אבל יש גם שוק אחר, לא פחות פעיל והרבה יותר עמוס בהיצע. זהו השוק של המכשירים הזולים, עם תוויות מחיר שנעות סביב ה-1,000 שקלים ואף נמוך מכך. לא מעט יבואניות פעילות בשוק הזה בארץ, והמכשירים המוצעים בדרך כלל מציגים למשתמש בחירה בין פשרה כזו או אחרת בה משתמשות היצרניות כדי להגיע למחירים כאלה.

אלה הם גם המחירים אותם מוצאים משתמשים רבים שמזמינים את המכשירים שלהם מחו"ל, בעיקר מחנויות סיניות. גם אם לא מדובר ברוב השוק, זהו מגזר שהולך ומתפתח, ודי לראות שבקבוצה מכשירים סיניים בישראל בפייסבוק (Facebook) יש יותר מ-7,000 חברים ופעילות אין סופית כדי להבין עד כמה השוק הזה מתפתח בארץ.

ה-M1 Note של מייזו (Meizu) מנסה לתת פתרונות לאלה שלא רוצים לרכוש מחיר בחו"ל ועדיין לא מעוניינים להוציא מהכיס אלפי שקלים, ובמקביל להוציא מכל שקל שהם משקיעים את התמורה הגבוהה ביותר. עם מחיר של 999 שקלים ברשת באג (Bug), שמייבאת אותו, הוא מציע מסך בגודל 5.5 אינץ' ברזולוציה של 1,920 על 1,080, והוא אחד המכשירים היחידים סביב נקודת המחיר הזו ומטה שמציע רזולוציה כזו.

על פניו הוא אכן נראה מציאה. הוא מצויד גם במצלמת 13 מגה-פיקסל שמלווה במבזק כפול, מגיע עם מערכת על שבב מהירה יחסית ונראה טוב מאוד. עם זאת, יש כמובן קצת קיצורי דרך: הוא אמנם מגיע עם 2 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה ו-16 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון, אבל הגוף שלו סגור, כך שאי אפשר להחליף את הסוללה וגם אין חריץ הרחבה לזיכרון נוסף. כשפותחים את הקופסה גם מגלים שאין אוזניות, וזה עוד כמה גרושים שהחברה חוסכת לעצמה ומוסיפה לעלות של הרוכש.

יתרונות וחסרונות

יש עוד דבר שמייחד את המכשיר הזה מול מכשירי אנדרואיד (Android) אחרים בשוק: הוא מצויד בכפתור יחיד עגול שנמצא מקדימה למטה, ואם מישהו חושב iPhone, הוא לא טועה. אין כל ספק מהיכן מייזו שאבה את ההשראה. הכפתור הזה, לטוב ולרע, הוא למעשה מה שמייצג את המכשיר. מדוע? כי מערכת ההפעלה שלו, שיושבת מעל אנדרואיד בגרסה 4.4.4, בנויה ומותאמת לשימוש בכפתור יחיד. את מה שאין בכפתורים, מקבלים דרך השימוש במערכת: למשל כפתור חזור שמשולב מעל כל אפליקציה שמריצים. המערכת הזו, Flyme OS, דורשת זמן לימוד. כל האפליקציות שבדרך כלל מגיעות כברירת מחדל מגוגל (Google), הוחלפו והן נראות קצת אחרת ומתנהגות קצת אחרת. בנוסף, תגלו שחלק קטן מאוד מהאפליקציות, בעיקר משחקים, לא ניתנות להתקנה במכשיר במיוחד אם מדובר במשחק שצריך מסך מלא.

קיימים גם כמה יתרונות חזקים ל-Flyme וזה היכולת להשתמש במחוות. כך, כברירת מחדל, נקישה כפולה על מסך הטלפון, כשהוא כבוי, מדליקה אותו. עוד אפשר לבחור איזו אפליקציה תופעל בשרטוט האות W על המסך, או U, ואלו אפליקציות יופעלו מיד ממסך הנעילה אם תבוצע גרירה ימינה או שמאלה, והכל ניתן להגדרה קלה דרך מסך ההגדרות – שהדרך היחידה להגיע אליו היא להפעיל את האפליקציה שלו. כן, אי אפשר להגיע לשם מפס ההתראות, שזה עוד שינוי שצריך להתרגל אליו.
כאשר מתרגלים וגם לומדים להגדיר את המכשיר, אפשר ליהנות מהמסך שמבוסס על טכנולוגיית IGZO של שארפ (Sharp) המציע בהירות גבוהה, צבעים נהדרים ואבחנה טובה בין גוונים. הוא גם מאוד בהיר יחסית, 450 ניטס, וזה עוזר לעבוד איתו גם בשמש. אהבנו מאוד גם את אפליקציית המצלמה שכוללת בתוכה גם יישום עריכת תמונות מלא. התוצאות טובות גם בתאורה חלשה, והיכולת להפוך את הצילומים הללו ליצירות אומנות רק מוסיפה לחוויית השימוש.

עוד נקודה חשובה לטובת המכשיר היא הסוללה שלו. היא מציעה נפח עבודה של 3,140mAh, והתוצאה בפועל מצוינת. בשימוש קל תזדקקו לשקע פעם בשלושה ימים, ולכל הפחות, בשימוש יותר כבד, תוכלו להחזיק איתו מעמד יממה. במבחן PCMark, שמריץ מגוון מצבי שימוש במכשיר באופן רציף עד שהסוללה מגיעה ל-20% מנפחה, הוא הגיע לתשע שעות ו-19 דקות, שזה הרבה יותר מכל מכשיר אחר שבדקנו עד היום.

בשורה התחתונה מדובר במכשיר שמציע תמורה מצוינת לכסף, מצד אחד, ומצד שני בהחלט מספק חוויית שימוש מהנה ביותר. אם אתם חובבי מסכים גדולים, וכאמור לא שופעים בכסף מיותר, זה אחד המכשירים שאתם צריכים לכלול ברשימה המאוד קצרה של האפשרויות שלכם. מומלץ.