עבר, הווה ועתיד באוקראינה – חלק א'

לא מכבר חזרתי ממסע הרצאות באוקראינה, בו "הרבצתי" לאנשי היי-טק מקומיים את תורת הנמר להצלחה בעסקים. הייתי בשלוש ערים בשלושה ימים – מסע אינטנסיבי משהו.

ההרצאות שלי מתובלות בהומור, שהרי זו הדרך הכי טובה להעביר מסרים. אלא שבתולדות העם היהודי, אוקראינה היא ארץ ש…, אם להתנסח בעדינות, לא מתקשרת אסוציאטיבית עם הומור, אלא עם פרקים אפלים בהיסטוריה שלנו.

יחד אתי נסע לאוקראינה אבירם אייזנברג, הבעלים של Ignite, שנתנה חסות למסע. בחרתי לארח אותו הפעם במדור, לתת לו את הבימה. לצד המסע העסקי, הוא מספר על הצד הערכי והאישי שחווינו:

"לא נולדתי באוקראינה, לא חוויתי את מוראות השואה, מעולם לא הרגשתי נרדף בגין היותי יהודי. גדלתי כצבר, ישראלי גאה, צמחתי בתעשיית ההיי-טק הישראלית והשתלשלות עסקית גרידא הובילה אותי לתובנה שהחיבור בין תעשיית הסטארט-אפ שלנו לסצנת התוכנה באוקראינה הוא נכון וייעודי.

גדלתי על סיפורי אבי, ניצול אושוויץ, שניסה לחסוך ממני את הפרטים המזעזעים אבל עדיין להחדיר את המורשת. בין השורות, ומבני משפחה אחרים, הבנתי, רק קצת, ממה שעבר עליו. במשך שנים רבות נותרו הסיפורים הללו כזיכרון ילדות עמום, חלק מהווייתי אבל לא חלק מעולמי העסקי ומהקריירה שבחרתי לעצמי. עולם ההיי-טק הוא עולם ציני, מפוכח, גלובלי ומתוחכם, עולם שמתרחק מפוליטיקה, מהיסטוריה ומרגשות.

זה שמונה שנים שאני פעיל עסקית באוקראינה. בשנים הראשונות זה היה מתוך מוטיב עסקי טהור: גיוס מפתחים אוקראינים איכותיים וזולים שיעבדו עבור לקוחותיי – חברות היי-טק ישראליות. פה ושם נוצר חיבור מקרי להווייתי כיהודי: הרב הראשי של ז'יטומיר, שסיפר לי על ההשמדה של יהודי העיר, שבה בחרתי להקים את חברתי; אשת משאבי אנוש שגייסתי באוקראינה וגיליתי בדיעבד שהיא יהודייה והורינו בישראל היו שכנים; או קולגה מאוקראינה שמספר לי שהוא גר כיום בבאבי יאר, מבלי להתרגש ולהבין מה משמעות השם הנורא הזה בעיניי – עבורו זה רק פרבר של קייב.

הנמר בדרכים

כאיש היי-טק, ניסיתי תמיד לדחוק את הרגעים האלו הצידה ולהתמקד בעסקים – שהרי It's strictly business. אבל זהו, שלא. אולי אלה השנים שעוברות ומשבר גיל העמידה, אולי זו מורשת אבי שניסיתי להדחיק ושמפעפעת החוצה עם השנים ואולי זה היהודי שבתוכי שמזדעק.

איך ביאליק קשור לעניין?

כשתכננתי את המסע עם פלי, לא כיוונתי ולא ידעתי איך הדברים יתגלגלו. לפתע, כשראיתי את התכנון המלא – כנס חלוקת תעודות בוגר האוניברסיטה של Ignite בז'יטומיר, פאנל באינקובטור בקייב והרצאה בכנס תוכנה באודסה – זה היכה בי: אלה נקודות הציון של ביאליק באוקראינה. אנחנו עושים מסע בעקבות המשורר הלאומי.

רוב הישראלים שמגיעים לאוקראינה באים לבקר חברים ומשפחה, למסע שורשים, וחלקם באים לצרכי עסקים בלבד. מעטים הם המבקרים המשלבים את שניהם: מגיעים לצרכי עסקים אבל לא מפסיקים לחשוב על ההקשר היהודי. זו הפכה להיות החוויה האוקראינית שלי – חוויה רבת ממדים: הקשר עסקי עם זיקה יהודית.

אוקראינה היא מדינה מוזרה: נמצאת באירופה אבל לא אירופית. מדינה בה ל-70% מהאוכלוסייה יש תואר אקדמי אבל עדיין, הם חיים במיץ של הזבל. מדינה של רופאים משכילים שתוחלת החיים בה עומדת מעט יותר מ-70 שנה בלבד, הרבה פחות ממקומות רבים בעולם. מדינה שקל לשנוא ומצד שני, מדינה שקל להתאהב בה.

המסע שתכננו בא לתאר את סיפור ההצלחה של ישראל כ-"אומת סטארט-אפ". בכל מקום אנחנו מתקבלים באהדה ובמחיאות כפיים נלהבות, שותים בצמא את דברינו. אוקראינה תולה תקוות גדולות בתעשיית התוכנה שלה ובאיחוד עם אירופה, ומקווה לשחזר את סיפור ההצלחה הישראלי.

פלי הרביץ באוקראינים את תורתו על יזמות ומנהיגות. הוא נמר צבעוני במדינה אפרורית – הם לא ראו עוד חיה כמוהו. נמר זקוף ראש במדינה בה רוב האוכלוסייה שחוחי ראש. מציאות הקיום היומיומית באוקראינה מורידה אותך למטה. פלי רץ, זז, מקרין אנרגיה וזוכה לתשואות כפיים נלהבות.

וכך, שזרנו במסע הזה עבר עם עתיד: ההיסטוריה העגומה של העם היהודי באוקראינה עם מבט להמשך הצמיחה של ישראל כמדינת היי-טק משגשגת והפצת הבשורה של התעשייה הישראלית. וזה אולי הניצחון הגדול של כולנו על מי שרצה להשמיד אותנו והגשמת המורשת הציונית של אנשים כמו ביאליק".

מימין: אבירם אייזנברג ופלי הנמר במשרדי Ignite בקייב, בירת אוקראינה

אולגה, המזכירה, בכניסה לבניין המשרדים במרכז קייב, בו שוכנים משרדי Ignite

כיתה של Ignite באוניברסיטה של ז'יטומיר

פלי הנמר מקשיב לשאלות של הצעירים האוקראינים

המשך יבוא…