כי מציון תצא סייבר ניישן

עידן האינטרנט והמרחב הקיברנטי מעמידים את ישראל בפני אתגרים הנוגעים לאיום הסייבר. ישראל היא אחת המדינות המרכזיות שכלפיה נעשים הניסיונות הרבים ביותר למתקפות מסיבות אידיאולוגיות, כלכליות ומצד ארגונים עוינים. האירועים הפוליטיים הבינלאומיים האחרונים והמאבק בהסכם הגרעין עם איראן העלו שוב לסדר היום הישראלי-ביטחוני את הקריטיות של הסייבר.

יכולת ההגנה מפני סייבר הפכה את ישראל לסייבר ניישן, נוסף על היותה אומת הסטארט-אפ. משלחות מכל העולם מגיעות לכאן כדי להיפגש עם אנשי מקצוע. הן כוללות חברות וגורמי ממשל שרוצים לעמוד מקרוב על הטכנולוגיה הישראלית פורצת הדרך. בארץ פועלים לא פחות מ-250 סטארט-אפים שעוסקים בפיתוח ושיווק פתרונות אבטחת סייבר. זו אחת הסיבות שהניעו את מכון הייצוא להקים לפני כשנה מחלקה עצמאית למתן סיוע לאלה מאותם סטארט-אפים שמעוניינים לפרוץ לשווקים בחו"ל, המשוועים לידע ישראלי בתחום זה. על פי הערכות המכון, היקף הייצוא הישראלי בתחום הסייבר עמד בשנה שעברה על 2.5 מיליארד דולר והצפי הוא לגידול של 8% בשנה במשך העשור הקרוב.

עד כה הייתה פעילות הסייבר במכון הייצוא חלק מהפעילות שעסקה בענף ההיי-טק. בראש מחלקת הסייבר החדשה עומד אחיעד אלתר, שנכנס לתפקידו זה באוגוסט בשנה שעברה. לפני כן הוא היה מתאם שיווק בענף ביטחון המולדת במכון.

שוק היעד המרכזי של הסטארט-אפים הישראליים בתחום הסייבר הוא השוק האמריקני, ורוב הטכנולוגיות שהם מייצאים אליו עוסקים בהגנה על תשתיות – נושא מאוד חם. בשבוע הבא יקיים המכון כנס לחברות מישראל שרוצות לפתוח שווקים בארצות הברית  בתחום הסייבר. בין הדוברים בכנס, שזוכה להתעניינות רבה, יהיו ניר צוק, המייסד וה-CTO של פאלו אלטו (Palo Alto), ומיקי בודאי, מייסד Impreva.

אולם, השוק האמריקני הוא לא היחיד. מכון הייצוא מעודד חברות ישראליות להתפתח גם לשווקים במזרח ובאירופה. כך, למשל, בתחילת החודש יצאה משלחת ישראלית לבנגקוק כדי להשתתף בתערוכת סייבר שנערכת במקום. מיד לאחר החגים, באוקטובר, אמורה לצאת משלחת ליפן ובנובמבר – לפריז.

קודם כל קשרים

לדברי אלתר, אחת הפעולות המרכזיות שהמכון עשה לרגל הקמת היחידה היא כינון מאגר עדכני ומפורט של סטארט-אפים ישראליים שפועלים בתחום הסייבר. "יש כיום במאגר יותר מ-100 חברות ואנחנו מעדכנים אותו כל הזמן", ציין.

"אנחנו מעניקים לחברות הסייבר את השירותים המרכזיים שהן צריכות, אבל בראש ובראשונה מסייעים להן ביצירת קשרים", אמר אלתר. "זה נעשה באמצעות חיבור של אותן חברות עם יזמים, כמו גם עם גופי אבטחה ומודיעין בעולם, וסיוע והכוונה לתערוכות לא מעטות שנערכות במדינות שונות, שם אנחנו עושים פעילות של מיתוג ושיווק של הטכנולוגיה הישראלית". הוא ציין כי הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם הנספחים של ישראל ברחבי העולם, מאחר ש-"המדינה רואה את הסייבר כתחום מרכזי בייצוא הטכנולוגיה".

מדי יום מגיעות אל המכון פניות של חברות ישראליות המבקשות לפרוץ לשווקים אחרים ולהסתייע בשירותיו כדי להשתתף בתערוכות בחו"ל. "ההשתתפות בתערוכות חשובה מאוד עבור החברות האלה", אמר אלתר. "לרובן אין את היכולת והאמצעים לקבל שטחים עצמאיים בתערוכות גדולות ולכן, החבירה אלינו חשובה להן מאוד".

אלתר הוסיף כי בעקבות הפעילות של המכון ליצירת קשרים, לחיבור בין הסטארט-אפים הישראליים ליזמים ברחבי העולם, נולדו לא מעט יזמויות.

לדבריו, לפעילות הישראלית בתחום הסייבר יש חשיבות מיוחדת במיוחד בתקופה הזו, על רקע איומי החרמות והאווירה הבינלאומית הלא אוהדת במיוחד לישראל בחלק מהמדינות. כמו ההיי-טק, גם הסייבר משמש את משרד החוץ ואת השגרירים בחו"ל כמנוף לשפר את התדמית של ישראל – לא רק כסטארט-אפ ניישן אלא גם כאומת סייבר.