להוריד את השאלטר
כנס המיחשוב IT מוניציפאלי שידר אווירה אופטימית של שינוי לטובה ● אבל המנמ"רים ברשויות המקומיות, שהם החיילים הראשונים בחזית התיקשוב המקומית, חייבים להמשיך ולהסתער, להאיץ את תהליך השינוי, ומהר מאוד הם יגלו שהם לא לבד ● מי מהם ירים את הכפפה ויישא את נס המרד?
כנס IT מוניציפאלי השנתי שנערך אתמול (ד') במרכז הכנסים אבניו, הניב כמה תובנות חשובות, שמאירות את מצבו ומיצובו של השלטון המקומי בישראל. התובנה המרכזית הייתה אופטימית: מעמדם של המיחשוב ומערכות המידע בשלון המקומי השתפר עד מאוד בשנים האחרונות. המחשב שודרג מפריט ששימש בעיני ראשי הערים כמתקן נוח להנחת עציצים, או עצם בלתי מזוהה – הפך לכלי חשוב, שבמקרים לא מעטים אי אפשר בלעדיו.
זה קרה בעיקר בגלל הלחץ מלמטה, מהתושבים. יותר ויותר אזרחים ברשויות המקומיות גילו את נפלאות הטכנולוגיה, שמאפשרת להם לחסוך מעצמם את התענוג המפוקפק הכרוך בהגעה למשרדי העירייה, על מנת לקבל שירות. לא חשוב אילו מאמצים כנים יעשו עובדי הרשות, על מנת לתת את השירות המיטבי, עדיין, ביקור אצל הפקיד במחלקת הגבייה או הרישום לגנים – אף פעם אינו מסתכם כחוויה טובה.
במערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות, שנערכה לפני שנה, תפסו הבלוגים, הרשתות החברתיות וה-ווב, מקום של כבוד בקמפיין של ראשי הערים. הפוליטיקאים המקומיים נמצאים בחלקם בגילאים שהאינטרנט הוא כבר חלק מהוויית יומם ושגרת חייהם. הם הבינו שבעזרת האינטרנט הם יכולים לשפר באמת את השירות לתושבים. והרי זהו אחד המדדים המרכזיים לפיהם הם "נשפטים" עליהם ביום הבוחר.
לאחר שגילו תובנה זו, הבינו ראשי הערים והנהלות הרשויות המקומיות, שאת המהפכה האמיתית, הן ביחס לתושב והן בתוך הרשות פנימה, עליהם לעשות בעזרת המנמ"רים שלהם ויחידות המיחשוב. זה גם היה המסר שעלה מדברי המנמ"רים שהשתתפו בפאנל שחתם את הכנס אתמול: משהו זז באוויר, יש שינוי, אבל הדרך אל האושר עוד רחוקה. אחת הסיבות למצב ביניים זה היא הזלזול המופגן של השלטון המרכזי במיחשוב של הרשויות, בערך כמו יחסו המזלזל של השלטון המרכזי לכלל השלטון המקומי. בעוד שבממשלה, המיחשוב של כל משרד ממשלתי נשלט ברובו על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הרי שהמיחשוב ברשויות המקומיות הוא מבוזר ואינו מצוי תחת שליטה של גורם מרכזי אחד.
המנמ"רים ברשויות המקומיות צריכים לפעול יחד
נדמה כי המסקנה מהכנס אתמול היא שעל המנמ"רים ברשויות המקומיות להגביר את התיאום ביניהם. עליהם למצוא כל דרך כדי להגביר את שיתופי הפעולה שלהם, בינם לבין עצמם ובינם מול השלטון המרכזי. שלב המילים היפות, הבקשות והתחינות – כנראה הסתיים. רבים מהמנמ"רים בפורום הרשויות המקומיות זוכרים את הישיבה שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, לפני שלוש שנים, אז עמד בראש הוועדה ח"כ זבולון אורלב. שם דנו לראשונה בתקציבים למיחשוב ברשויות המקומיות. כולם זוכרים, והדברים מתועדים, את דבריו המקוממים והמזלזלים של מנכ"ל משרד האוצר דאז, רם בלניקוב. כזכור, הוא אמר אז שהוא כלל לא מבין למה צריך לתת כסף למיחשוב בשלטון המקומי. כמובן שגם הדיון הסוער שהתפתח בעקבות דבריו אלו לא סייע בדבר.
מאז התחלפו כמה בעלי תפקידים במשרד האוצר. אתמול אמר ד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום מנמ"רים ברשויות המקומיות, שהם מנסים כבר זמן רב להיפגש עם טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר ומי שאחראי למיחשוב הממשלתי, אולם ללא הצלחה. הרמתי הוזמן על ידי המנמ"רים להשתתף בפאנל, אבל בסופו של דבר לא הגיע.
המנמ"רים צריכים ליצור לעצמם עמדת כוח חזקה. עליהם לנקוט בשורת פעולות, ציבוריות, חוקיות ולגיטימיות, וכן לרתום לצידם את ראשי הרשויות המקומיות. כמו בעניינים אחרים, מי שנדרש להוביל את המהלך הן הערים הגדולות: תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה ובאר שבע. ראשי הערים הללו צריכים להיאבק על כל גרוש שהממשלה מקצה לטובת פרויקטים כמו מרכבה או מימשל זמין, ולקבל חלק יחסי, קטן אבל חשוב – לטובת תקציבי המיחשוב ברשויות.
המנמ"רים צריכים ללמוד מוועדי עובדים כמו אלה של חברת החשמל, שיודעים לשים את היד על השאלטר מתי שצריך, ורגע לפני שהם מורידים אותו – לפתע הכל מסתדר. כפי שנאמר בכנס, לפיו המיחשוב הפך להיות קריטי ברשויות המקומיות. נראה כי הקריטיות הזו יכולה להיות מתורגמת להורדת השאלטרים של מערכות מיחשוב ומידע. זאת, במחאה נגד הזלזול מצד השלטון הארצי כלפי זה המקומי. פעולה זו צריכה להיעשות לצד המשך פעולות הסברה, ימי עיון, יוזמות והגברת שיתוף הפעולה הפנימי בין המנמ"רים. המנמ"רים אתמול סיפרו כי עיקר שיתוף הפעולה שלהם הוא במישור של העברת ידע, אבל זה לא מספיק. יש פרויקטים רבים שנעשים ברשויות שיכולים להתאים לכולן, והם יכולים להביא להתייעלות רבה. אילו היו מסירים חסמים רגולטורים ושיקולים פוליטיים שאין דבר בינם ובין מיחשוב – אפשר היה לחסוך הרבה כסף.
השורה התחתונה: כנס המיחשוב בשלטון המקומי שידר אווירה אופטימית של שינוי לטובה, אבל המנמ"רים, החיילים הראשונים בחזית התיקשוב המקומית, חייבים להמשיך ולהסתער, להאיץ את תהליך השינוי, ומהר מאוד הם יגלו שהם לא לבד.
תגובות
(0)