התקשוב הממשלתי: שנת מימוש החזון של ישראל דיגיטלית

בתחילת אפריל השנה מונה יאיר פראנק למנהל רשות התקשוב הממשלתית, שהוכפפה ערב הבחירות האחרונות לאחריות משרד ראש הממשלה. פראנק קיבל את המושכות מרז הייפרמן, שמילא את מקומה של כרמלה אבנר, מנהלת התקשוב הממשלתי, שפרשה בשלהי 2013. מאז ועד למינויו של פראנק פעל התקשוב הממשלתי, שהוא גוף אסטרטגי במדינה, ללא מנהל בפועל.

בסוף השנה שעברה החליטה הממשלה להקים רשות לתקשוב, שתפעל תחת משרד ראש הממשלה ותהיה חלק מהמיזם הרחב של ישראל דיגיטלית. הרשות היא אחת מארבע יחידות דיגיטליות שהוקמו תחת אחריות משרדו של בנימין נתניהו. פרט לה נמצאות שם ישראל דיגיטלית, המטה הקיברנטי הלאומי והיחידה ליישומים ביומטריים. לאחר הבחירות, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, קיבלה השרה גילה גמליאל את ישראל דיגיטלית תחת אחריותה. תשע"ו תהיה שנת המבחן של השפעות השינוי הארגוני הנוסף על התקשוב הממשלתי ועל הפעילות של היחידות המרכיבות אותו.

באופן טבעי, עם כניסתו לתפקיד עסק פראנק בפעולות הקשורות בהתארגנות ובארגון פעילות הרשות. מדובר ביחידה חדשה שלא הייתה קיימת ועל פראנק הוטלה המשימה להגדיר את החזון שלה ולייצר תוכניות אסטרטגיות למימושו.

ערב מינויו של פראנק, שירטט הייפרמן את האתגרים של הרשות. בראיון לאנשים ומחשבים הוא ציין כי מדובר בקידום ישראל דיגיטלית, ממשל פתוח, העברת מידע בצורה שקופה בין משרדי הממשלה, ניהול סיכונים, הגנת סייבר, הקמת ענן פרטי, הקמת רשת תקשורת ממשלתית חכמה ושיפור השירות לאזרח.

משימה אחרת, לא פחות חשובה, היא שינוי ולמעשה החלפה של כל הממשקים האינטרנטיים שיש לממשלה, במסגרת הפעילות הענפה של eGov.

הממשלה חייבת להתאים את עצמה לעידן האפליקציות, הסמארטפונים ובקרוב גם השעונים החכמים. היא צריכה להגיש ולהנגיש לאזרח את שירותי הממשלה בכלים שהוא מכיר. הדבר מתקשר לישראל דיגיטלית, שהחזון שלה הוא להעביר את מוקד הכוח של הידע מפקידי הממשלה לאזרח. חלק גדול מהמידע, שיושב בארכיוני משרדי הממשלה או במחשבים בלתי נגישים, שייך לאזרח, ורק הוא אמור להיות בעל היכולת להחליט מה לעשות איתו. בוודאי שלא יעלה על הדעת שבקשה למידע אישי מהאזרח עצמו תתקל בסירוב. בעידן הנוכחי, הלא ממוחשב, זה קורה. וזו רק דוגמה אחת.

על הגופים הרלוונטיים בממשלה לפתח את הפלטפורמות והמערכות המתאימות ולהעמידן לרשות המשרדים. המבחן העיקרי בנושא של מנהלי המשרדים ושריהם יהיה לממש את זה, שכן נכון לעכשיו, אין כמעט משרדי ממשלה שיכולים לקבל על כך ציון טוב מאוד. המקום לשיפורים רב.

הממשלה והתעשייה

הממשלה, כמובן, אינה פועלת לבד והיא נעזרת בתעשייה המקומית כדי שתתרום את הידע שלה לטובת פרויקטים ממשלתיים. ד"ר יאיר שינדל, מנהל ישראל דיגיטלית, אמר בכנס לשכת מנתחי מערכות המידע שנערך השנה כי הוא אופטימי לגבי מימוש החזון של הגוף שבראשו הוא עומד, ולו מסיבה אחת: יש לישראל נקודת פתיחה מצוינת, עם יותר מ-5000 סטארט-אפים שפועלים בה – הנתון השני בגודלו בעולם. חברות אלה, וכמובן – החברות הגדולות יותר, לא רק מסייעות לייצוא הישראלי, אלא הן גם יכולות לתת רעיונות טובים לממשלה בדרך למימוש החזון הדיגיטלי.

באותה ההרצאה שרטט ד"ר שינדל את יעדי ישראל דיגיטלית: שיפור השירותים הממשלתיים, קידום הצמיחה הכלכלית, צמצום הפער הדיגיטלי, והתייעלות וחיסכון תקציבי. הוא ציין שהחזון הזה ממומש בצורה ורטיקאלית, על ידי צוותים בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך והתקשוב.

כל אלה צריכים לייצר גם מקורות פעילות והכנסה לחברות ה-IT הפועלות בשוק, ובמיוחד לחברות האינטגרציה. בשנים האחרונות חלה סטגנציה בחלק מהפעילות של התעשייה עם הממשלה, ולא נרשם גידול משמעותי בהיקף המכרזים והתקציבים. הציפייה היא שבשנה הבאה תמלא הממשלה תפקיד חשוב בעידוד ושיתוף פעולה עם תעשיית ה-IT המקומית.

ומה בכנסת?

הפרלמנט שלנו צפוי להיות בתשע"ו מעורב יותר בסוגיות הטכנולוגיות, ובפרט בפיקוח ומעקב אחר פעילות התקשוב הממשלתי. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, נכנס במרץ רב לתפקידו באביב האחרון, וכבר הספיק לקיים שורה של דיונים חשובים בנושאים הקשורים לתקשוב הממשלתי, כולל החינוך הטכנולוגי, הנגשת אתרי הממשלה ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. ח"כ מקלב לא הסתיר את כוונתו לחוקק חוקים, אם יהיה צורך, שמשמעותם היא הגדלת תקציבי התקשוב הממשלתיים, כדי לשפר את השירות לאזרח.

בכנסת הוקמה ועדה נוספת, בראשותה של ח"כ סתיו שפיר, שמתמקדת במעקב אחר השקיפות של המידע מהממשלה לאזרח, נבירה בתתי סעיפים קטנים וחבויים בתוך ספרי התקציב, והבאתם לידיעת הציבור.

כמו כן, עם סיום השנה העברית, הושלמו הרפורמות בפעילות המדען הראשי, שאמורות לשחרר יותר כספי סיוע לחברות שזקוקות לכך.

הפעולות האלה, שהוזכרו, ואחרות מבוססות על משאבים כספיים. ערב ראש השנה תשע"ו כל משרדי הממשלה, כולל רשות התקשוב, עובדים עדיין בתקציבים חלקיים. זאת מאחר שתקציב המדינה ל-2015-2016 טרם אושר סופית בכנסת. ראשי המשרדים, המנמ"רים והמנהלים לא יודעים להגיד כיום כמה כסף עומד לרשותם לשנה הבאה ולכן כל התוכניות שקיימות הן בגדר רצון טוב והן בגדר חזון.

השורה התחתונה: השנה הבאה תהיה ללא ספק שנת מבחן לתקשוב הממשלתי ומימוש החזון של ישראל דיגיטלית. כל הרפורמות הארגוניות הושלמו, התוכניות מוכנות, יש לא מעט הצהרות וגם שינוי באווירה הציבורית, שמפנים שהתקשוב הממשלתי הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת של הממשל בישראל. התקשוב הממשלתי הוא כבר לא רק מאפשר אלא המניע, ולעתים הוא הסיפור בפני עצמו.

מערכת אנשים ומחשבים מאחלת לקוראיה ולכולם שנה טובה ומתוקה.