מדוע הצליחו הסוסים הכחושים במקום שנכשלו אלה המשובחים?

ארבעה סוסים חסונים ומשובחים אמורים לעשות עבודה טובה יותר משני סוסים רזים וכחושים. זה דבר מתקבל על הדעת, שלא לומר מתבקש. הלא כך? מסתבר שלא תמיד.

אספר לכם את סיפורו של עשיר מופלג, בעל עסקים חובקי עולם. אלפי פועלים עובדים למענו בעשרות מפעלים וספינות עמוסות בסחורותיו משייטות במימי האוקיינוס, בדרכן למדינות רחוקות. מיודענו היה איש עסוק עוד לפני שהעולם הפך לכפר גלובלי. הוא ניהל את מפעליו ביד רמה, והרווחים היו בהתאם.

תמיד היה האיש שלנו טרוד וכמעט שלא מצא פנאי לעיסוק אחר, מלבד עסקיו המסועפים. כמעט, שכן לעיסוק אחד היה לו פנאי תמיד, ועל חשבון כל דבר: החולשה שלו הייתה נתונה לסוסים. הוא מוכן היה לנסוע לקצה העולם אם רק שמע שיש שם סוס מגזע משובח, סוס גזעי עם עבר מפואר. האיש מעולם לא חסך בממון ובמאמצים – הכול היה כדאי כדי להאדיר ולהגדיל את אוסף הסוסים שלו.

באחד הימים שמע האיש על יריד סוסים גדול המתקיים אי שם באחת הערים הרחוקות. גונבה לאוזניו השמועה כי מדובר ביריד איכותי, וכי מארגניו הבטיחו הפתעות. מיודענו לא התמהמה ונטל ארבעה סוסים משובחים ביותר – האחד מזן מצרי, השני סוס הודי, השלישי מדרום אמריקה והרביעי מטקסס – רתם אותם אל המרכבה ויצא לדרך.

כל עוד השמש החמימה שלחה את קרניה ורוח נעימה הרעידה קלות את רעמות הסוסים, היו הללו שועטים קדימה בהרמוניה מלאה ומסיבים מנה גדושה של נחת לבעליהם. אולם אך נעלמה השמש, נתכסתה בעננים ורוח חזקה החלה נושבת ומורידה גשמי זלעפות, החלו הסוסים מתמרדים, זה פנה לימין וזה לשמאל.

מהיכן תבוא הישועה?

לא ארכה השעה והעשיר מצא את עצמו שקוע עם ארבעת סוסיו היקרים בשלולית מים. בחמת זעם נטל את השוט והחל מכה על ימין ועל שמאל, אך לשווא. הסוסים לא הצליחו לחלץ את העגלה מן הבוץ.

התיישב האיש על מושבו והמתין בייאוש לפתרון כלשהו, והנה הוא רואה איש זקן, לבוש בגדים בלויים, ישוב על עגלת קרשים עלובה, שאליה רתומים שני סוסים דלים וכחושים, שנראים כאילו הם בקושי נושאים את עצמם. אלא שלמרבה הפלא, השניים נושאים את עגלת הקרשים בזריזות, מדשדשים קלות בבוץ וממהרים להיחלץ ולהתקדם הלאה בקלילות.

האיש מביט ומשתאה, עומד הוא וקורא: "עצור!" הזקן עוצר וניגש לראות מה מבוקשו של האיש.

סיפר לו העשיר על סרבנותם של סוסיו, על הבוץ ועל התקלות שבדרך, עד כדי שסוסיו הכחושים והדלים של הזקן נראים בעיניו שווים יותר מסוסים עצלים וסרבנים אלה.

חייך הזקן ושאל: "מה מקורו של הסוס האפור?"

"מהודו!" השיב האיש.

"ומה מקורו של הסוס השחור?"

"ממצרים!"

"עכשיו הכול ברור", אמר הזקן. "הסוסים שלך משובחים וטובים כל אחד כשלעצמו, אך ארבעתם יחד לא יצלחו למלאכה, בעוד סוסיי שלי – אחים הם, שגדלו באותה אורווה ואכלו מאותו אבוס, כך שבכל מכה שאני מכה את האחד מתגייס השני לעזרתו, למען לא יסבול אחיו. לכן, צולחים הם מסלולים ארוכים ומצליחים לצאת מביצות טובעניות. כל אחד מגייס את כל כוחותיו כדי למנוע סבל מיותר ממשנהו. לעומת זאת, סוסיך זרים זה לזה, אין האחד כואב את כאב זולתו, כך שכל אחד מוביל לכיוון אחר וכל אחד דואג לעצמו.

ידידיי היקרים, חישבו על זה: כל אח מוכן לעשות הכול כדי שלאחיו לא יכאב. יחד עם זאת, האחווה מסוגלת להתפשט ולכלול לאו דווקא אחים בני אם אחת. ידידות אמת כמוה כאחווה. ידיד אמת בעל לב רחב ועמוק מסוגל לחוש היטב בצער של אחד מידידיו. הלוואי ונזכה כולנו לחברים וידידי אמת, שבשעת צרה תתגלה גדולתם במלוא הדרה.

ואם ניקח את מוסר ההשכל הזה לתחום שלנו, מחלקת מערכות מידע שפועלת "כאיש אחד בלב אחד", בהרמוניה ובשיתוף פעולה מלא בין כל מרכיביה, תייצר לארגון הרבה יותר תפוקות.