Big Data: הגיע הזמן לדבר תכל'ס
אייל בירן רוצה להפיץ את בשורת הפוטנציאל שטמון בדאטה של ארגונים ולטענתו, מפוספס לחלוטין ● לכן הוא פוצח בסדרת טורים חדשה על ה-BI, ה-Big Data והמעבר ביניהם
אני נמצא בימים אלה בעיצומו של מסע, בניסיון להפיץ את בשורת הפוטנציאל שטמון בדאטה של ארגונים ומפוספס לחלוטין. יש הרבה מה לכתוב על זה, אז כדאי שאתחיל ישר במהות, מבלי להציג על ההתחלה מונחים מפוצצים כמו Big Data או Machine Learning. אליהם עוד אגיע.
לא תמצאו כאן קישור סקסי להרצאה הורסת מטד (TED) או לינק למצגת אליפות באנגלית, אלא תובנות מיישום של הדברים וטיפים והמלצות לאחר ניסיון של מספר שנים להטמיע ולהוביל תפיסה של מיצוי פוטנציאל מדאטה בארגון פיננסי גדול.
כמו הרבה סיפורים טובים, גם זה שלנו מתחיל ב-"פעם היה…".
ובכן, פעם היה מקובל להקים ולנהל בארגונים מחלקות של BI. במקומות מסוימים אני עוד שומע את האמירה על ה-BI הישן והטוב. אין ספק שהוא היה טוב – אולם לזמנים קודמים, לתפיסות קודמות ולסביבה עסקית קודמת.
ב-BI הישן והטוב – הכול בעבר, בדיעבד. ככלל, הוא מאופיין בצורה מאד ברורה:
– עוסק בניתוח תוצאות שקרו.
– מכיל הגשת דו"חות רלבנטיים בגין אותן תוצאות.
– מתבצע על ידי הרצות ליליות של הנתונים, עיבודם והגשת הדו"חות בבוקר המחרת.
– יישומו מבוסס על זמן הרצת שאילתא ארוך.
– הוא מתאפיין בתלות כמעט מוחלטת באנשי הטכנולוגיה לצורך ביצוע השאילתות.
– ומטפל במידע שקיים במערכות ארגוניות שלרוב אין קשר ביניהן אלא, במקרה הטוב, כולן זורקות את המידע לאותו מאגר Data Warehouse.
זה בסדר להסתמך על ה-BI הישן והטוב, כפי שעושים רוב הארגונים, אבל זה לא מצוין. היכן הבעיה?
כמו בהרבה סיפורים טובים, בערך בפרק החמישי חל מפנה בעלילה והמתח עולה. לאורך השנים האחרונות, מספר מגמות יוצרות סביב עולם המידע בארגונים אקו-סיסטם חדש לחלוטין, שכולל כמה דברים:
– התרחבות העולם הדיגיטלי, שיוצר צרכנים מחוברים, פעילים ומשתפים. מכאן נוצר עולם שלם של מידע שלא נמצא במערכות התשתית של הארגון אלא בנכסים הדיגיטליים שלו, ככל שישנם כאלה, ובזירות חברתיות, מחוץ לעולם הארגוני.
– עלייה בכוחם של מנהלי השיווק והתרחבות הצרכים העסקיים שלהם, מה שמרחיב את הפעילות הדיגיטלית של הארגונים. הם רוצים להגדיל את נתח הפעילות של הלקוח באינטרנט, במובייל ובמייל, מתרחבים לפעילות שיווקית פרסומית מחוץ לזירות הסטנדרטיות וקושרים סביב הארגון מעטפת דיגיטלית-שיווקית מתקדמת.
– גידול בדרישות הצרכן להיכרות אישית של צרכיו. הציפיה הבסיסית היא כבר לא קבלת שירות טוב ומענה מהיר, אלא הצורך בקבלת הצעות והתראות מתאימות אישית. על אלה לקחת בחשבון את הפעילות הכללית של הלקוח, הפעילות האחרונה שלו, מאפיינים אישיים, העדפות, סגנון פעילות, רמת דיגיטליות ועוד.
– עלות יישום פתרונות ישנים וטובים שעלתה משמעותית. עידן המיינפריים וריבוי מערכות התשתית חולף לו מהעולם. גם קונצרני הענק מבינים שהעננות, הטכנולוגיות והקוד הפתוח מכתיבים סדר עולמי חדש. סמנכ"לי הטכנולוגיה נחשפים לפתרונות תחליפיים קלים ליישום ומהירים פי כמה, שעולים הרבה פחות ממה שהיה מקובל עד היום.
לעבור מהסתכלות אל העבר למבט לעתיד
המעטפת החדשה הזו מאתגרת את תהליכי ה-BI הרגילים: יש צורך באיסוף מידע פרסונלי על כל לקוח; להתחבר לזירות מחוץ לארגון; לנטר, לתייג ולעבד מידע דיגיטלי; ולשנע את כל הדאטה במהירות ולחבר אותו לדאטה הפנים ארגוני. כמות המידע על לקוח בודד מוכפלת עשרות מונים מול העולם הישן והטוב. למשל, יצירת ציון לקוח בעולם האשראי הצרכני שבעבר התבסס על 10 פרמטרים פנימיים, יכול להכיל בימינו הצלבות ועיבודים של 300 פרמטרים ותתי פרמטרים, והכול כדי שציון הלקוח יהיה מותאם יותר לפעילותו ויאפשר למוסד פיננסי למנף מולו פעילות בצורה אפקטיבית יותר.
זה השינוי המרכזי בהתפתחות של עולם ה-BI לעולם ה-Big Data. לא מדובר ברבולוציה אלא באבולוציה. ה-BI הישן והטוב לא חדל להתקיים, אלא משתבח, מתרחב ומתקדם. ארגונים חייבים לעבור משאילת שאלות על העבר לשאילת שאלות על העתיד, משיקוף תוצאות לחיזוי פוטנציאל, מעבודה מול קבוצות לקוחות לעבודה פרסונלית, ממיקוד בכמה מכרנו למיקוד במי יקנה עוד ולמי עוד נמכור. חיזוי וניבוי.
והנה, בפרק 10 ברב המכר שלנו אנחנו נחשפים לגיבור החדש: עולם ה-Big Data. ביג לא רק בגלל הכמות העצומה של המידע, אלא גם בגלל כמות הערוצים והמערכות המעורבים ויותר מהכול, מה שה-BI הישן לא יכול לתת: ביג בגלל הערך והפוטנציאל הגלום בדאטה שהארגון יכול לאסוף ולנתח על כל לקוח.
תהליך ההתפתחות מה-BI ל-Big Data טומן בחובו כמה אתגרים:
– הוכחת הצלחה ותרומה עסקית של השקעה בטכנולוגיות שיטפלו ב-Big Data.
– שכנוע יחידת הטכנולוגיה לשחרר שליטה ולאפשר ליחידות העסקיות להיות מעורבות יותר בהגדרת וניהול פלטפורמות המידע, עד לרמה שיעשו זאת לבדן.
– חיבור בין דאטה חיצוני לפנימי, תוך התגברות על חששות אבטחת מידע ורגולציה.
– שינוע דאטה ממקום למקום במהירות ובקלות כזו שניתן כמעט בזמן אמת לעבד ממנו תובנות, ללא צורך בהרצות ליליותף מהלכי ענק זוללי זמן או הורדת מערכות לשעות רק כדי לרענן פורמט חדש.
– יצירת שגרת עבודה בין הגורמים העסקיים והטכנולוגיים, שנדמה שצרכיהם והאינטרסים שלהם סותרים.
– הגדרה, בנייה וטיפוח של צוות שידע לגשת למידע וינתח אותו לתובנות עסקיות.
– בחירת פתרונות לכל צורך והדילמה בין פתרון תשתיתי (ישן ויקר) לפתרון סטארט-אפי (חדשני, זול וצעיר).
בטורים הבאים אפרוט את הפרקים והאתגרים שהעליתי הפעם ואתן את הטיפים והתובנות ליישום מוצלח. בשלב הזה אשמח לשמוע בתגובות לטור מה מעניין אתכם מתוך האתגרים מעלה, כדי לדעת למה כדאי שאתייחס בהם יותר. אמרנו פרסונליזציה… לא?
הכותב הינו יועץ מומחה, הבעלים של חברת אייל בירן ביג דאטה ודיגיטל.
תגובות
(0)