למחשב את תהליכי המחקר

הפיתוחים הטכנולוגיים הם בין היתר תוצאה של מחקרים מורכבים ועתירי טכנולוגיה בעצמם, שמהווים עולם שלם בפני עצמו.

שאלה מרכזית שעומדת בפני כל חוקר היא קודם כל תכנון ועיצוב נושא המחקר שלו, שתלוי במידה רבה בהיקף הידע והמקורות שהוא מסוגל להיות נגיש אליהם. אין דבר יותר מתסכל, וגם יקר כלכלית, מאשר לגלות אחרי תקופה לא קצרה של מחקרי שטח ומחקרי מעבדה, כי המחקר שלך כבר בוצע או שהעובדות עליהן התבססת לא היו מספיק מעמיקות או מדויקות.

כל מי שהתעמק קצת בתחום וביקר במעבדות מחקר מכיר את האתגרים שהחוקרים מתמודדים איתם מדי יום: מחקר המבוסס על ניסויים ומדידות מייצר כמויות גדולות של מידע שיש לארגן ולנהל, הצורך לעקוב אחרי הנעשה בעולם בתחומים דומים וכמובן הסקת המסקנות הנכונות. מי שחושב שאלה דברים טריוויאליים טועה ולא מבין את עומק האתגרים איתם מתמודד כל חוקר מתחיל.

הנושא הזה העסיק גם את ד"ר אוהד זוהר בעת שעשה בטכניון את עבודת המחקר שלו בתחום הננו-טכנולוגיה – תחום שהוא מתמחה בו.

לדברי ד"ר זוהר, "כל ניסוי הוא מאוד ספציפי ומייצר סוגים שונים של מידע. האתגר הוא לתעד את כל ההיבטים הרלוונטיים של הניסוי, לארגן נכון את המידע שנאסף ולנתח אותו בצורה חכמה. כמו כן, צריך להכיר היטב מחקרים ופרסומים של קבוצות אחרות בעולם המחקר המדעי. באופן כללי, כלי המחקר במעבדות לא נותנים מענה לאתגרים אלה, והחוקרים מתמודדים עם הבעיות הללו בצורות שונות, לא אחידות, לא מעט באלתורים. זאת מאחר שבאמצע יש אתגר לא פחות חשוב: משאבים, זמן וכסף".

לייעד טכנולוגיות מוכרות למחקר המדעי

ד"ר זוהר לא היה מוכן לקבל את מה שיש כמובן מאליו והחליט לעשות. הוא הקים את אומניסול, שהחלה כסטארט-אפ ופיתחה סט של כלים שנועדו לסייע בניהול מחקרים טכנולוגיים באקדמיה וגם בתעשייה, בגופים שמבצעים מחקר ופיתוח. "הכלים שפיתחנו מכסים למעשה את כל מחזור החיים של המחקר – החל מסקירת הספרות המקצועית, דרך תיעוד וניהול המידע המופק בניסויים בצורה ברורה ונגישה, שיתוף מידע מקצועי בין חוקרים ואפילו איתור מקורות מימון לשלבים מסויימים של המחקר", ציין.

סט הכלים מבוסס על טכנולוגיה חדשנית שפותחה בחברה ומשתמש בטכנולוגיות מוכרות כמו Data Mining ו-BI, אבל ממקד ומייעד אותן לתחום של המחקר המדעי, על שלביו השונים. "הפלטפורמה כוללת רכיבים שונים, שכל אחד מהם יכול לעמוד בפני עצמו אבל הוא גם חלק מהפתרון המלא, שמסייע לחוקרים לנהל טוב יותר את שלבי המחקר שלהם", אמר ד"ר זוהר.

הפורטפוליו כולל חמישה מוצרים, בין היתר מוצר שמאפשר חשיפה למידע על הנעשה בעולם המחקר האקדמי, כלי תוכנה בשם Insightful  לניהול ניסויים מדעיים והפקת תובנות, וכלי לניהול ידע מקצועי. היתרון הגדול הוא ארגון לוגי של הנתונים – שלב בסיסי בכל מחקר, שמגדיל את הסיכוי להגיע לתובנות מדעיות ממוקדות וטובות יותר. כלי "חוקר הרשת המדעית", למשל, מאפשר לחוקר לשאול שאלות מורכבות בתחום המחקר ויכול לסייע לחוקר לקבל מידע חיוני.

"כמות המידע הרלוונטי שמצוי באינטרנט היא עצומה", הוסיף ד"ר זוהר. "האתגר הוא לארגן את המידע באופן שיאפשר להפוך אותו לידע יעיל ואיכותי. הכלי יכול לשמש גם חברה שרוצה להיכנס למחקר ופיתוח בתחום חדש, וצריכה לברר מה יש בשוק, מה כבר נחקר ומה ניתן עוד לעשות. באמצעות הכלי שפיתחנו אפשר לקבל את המידע הנחוץ בזמן אמת".

"חשוב להבין שהמערכת שפיתחנו היא גנרית", הסביר ד"ר זוהר. "כל חוקר או מעבדה יכולים להתאים את המערכת לצרכים שלהם, וזו בעצם הייחודיות שלה".

המערכת שפיתחה אומניסול משרתת גופים גדולים בארץ, כמו אוניברסיטת חיפה, אלביט, רפאל, הטכניון, מוסד שמואל נאמן, בית ברל ומפא"ת. האתגר של החברה כעת הוא להרחיב את שוק המוצרים שלה לעוד גופי מו"פ בתעשייה. והנה, חברות שמייצרות ציוד למעבדות מתעניינות במוצרים האלה, שכן הן רוצות להבין באילו מעבדות קיים ביקוש למוצרים שלהן ולאילו מוצרים חדשים יש דרישה.

השורה התחתונה: אם אתם בדרך לביצוע מחקר במעבדה או שיש לכם שאלות מחקר בלתי פתורות, כדאי שתנהלו שיחה קצרה עם ד"ר זוהר. בשיחה איתו תקבלו תשובות גם על שאלות שלא חשבתם לשאול.