Management 1.0 – הניהול של המאה ה-20
ישנה טענה שההמצאה החשובה ביותר ב-100 השנים האחרונות היא זאת של הניהול ● בדרך כלל אנחנו לא חושבים על זה כהמצאה, אך אם נחשוב על כל הכלים והשיטות הגורמים לאנשים לעבוד ביחד, להניע ולגרום להם להיות פרודוקטיביים - זו בעצם המצאה
ברשימת ההמצאות הגדולות של המאה האחרונה, ההמצאות ששינו את חיינו ואיננו יכולים לדמיין איך ניתן לחיות בלעדיהן, נמצא בין היתר את מנוע הקיטור, מוליכים למחצה, תרופות שמשמשות אותנו היום, האינטרנט, המנוע החשמלי, הטלפון, ה- GPS, המכונית המודרנית, האנטיביוטיקה, הפלסטיק, הטלוויזיה, תיעוד הגנום האנושי ועוד רשימה ארוכה של המצאות שהפכו את חיינו לקלים, נוחים ומהנים יותר.
טוענים שההמצאה החשובה ביותר ב-100 השנים האחרונות היא ההמצאה של הניהול, בדרך כלל אנחנו לא חושבים על הניהול כהמצאה, אבל אם נחשוב על כל הכלים והשיטות הגורמים לאנשים לעבוד ביחד, להניע ולגרום להם להיות פרודוקטיביים, זו בעצם המצאה.
הארגונים עומדים בתקופתנו בפני אתגרים חדשים ובלתי צפויים. לכן, נדרש להמציא את הניהול מחדש, להמציא את הדרך בה מנהיגים, מובילים, מתכננים , מתארגנים, מגייסים אנשים ויוצרים מוטיבציה.
לפני 120 שנה ב- 1890, בעולם המפותח: ארה"ב, גרמניה או בריטניה 90% מהאוכלוסייה העובדת עסקה בחקלאות, בחברה תעשייתית עבדו בממוצע פחות מארבעה עובדים, השוק מפוצל והארגונים קטנים.
בתום דור, 25 שנים ב – 1915, חברת פורד מייצרת יותר מחצי מיליון מכוניות בשנה, US STEEL הופכת לחברה הראשונה בעולם בעלת שווי שוק של ביליון דולר.
ב 25 שנים אלו הומצאו גם רוב כלי הניהול המודרני כמו תקצוב הוני, ניהול המותג, חלוקה לחטיבות, תכנון משימות, תגמול על ביצועים ועוד.
כל המושגים, הכלים והשיטות עליהם שומעים עד היום, הומצאו למעשה בתקופה שלפני 1920 ורובם הומצאו על ידי אנשים שנולדו באמצע המאה ה-19. לכן אנחנו יכולים לקרוא להמצאת הניהול הזו – MANAGEMENT 1.0.
מטרת ההמצאות הניהוליות במאה השנים הקודמות הייתה להפוך עובדים לחצאי רובוטים מתוכנתים. בדרך זו הפכו את החקלאים, עקרות הבית ובעלי המלאכה למסוגלים לעמוד ליד המכונות ולבצע את אותן פעולות פעם אחר פעם .
התפתחות הניהול ב-100 השנים האחרונות מתנהגת כגרף S טכנולוגי: המצאות גדולות בתחילת הדרך, פריצות דרך בהמשך והאטה לקראת הבגרות.
ב-50 השנים האחרונות, דרכי הניהול כמעט ולא השתנו, העקרונות, הכלים והשיטות לניהול שמוצאים היום בארגונים הינם מורשת – Legacy, של גורו ניהוליים, מנכ"לים לשעבר, ומומחים מקצועיים בניהול, שלמעשה חלקם הלך לעולמו או פרש מעבודתו, ועדיין ההסתכלות שלהם על הניהול מניעה את הארגונים שלנו.
הגיעה, לכן, העת לשנות את הגישות הללו. השינוי ניצב בפני מספר אתגרים מהותיים:
● התמודדות עם שינוי אקספוננציאלי מואץ
אנחנו הדור הראשון המתמודד עם שינוי בתאוצה גוברת. השינוי השתנה וממשיך להשתנות, אנחנו חיים בעולם מגוון עם מעט שיווי משקל ואיזון, השינוי מתווסף , אינו מרפה ותמיד מפתיע.
הגידול בפליטת הגז CO2 בעולם, מספר החיבורים לאינטרנט, הביקוש לשטחי אחסון נתונים, מספר המכשירים הניידים המחוברים לרשת, כמות הגנים המוכרים שהתגלו, כולם משתנים בקצב אקספוננציאלי.
ב-100 השנים לאחור, דבר לא השתנה בקצב שכזה. הקצב חדש ומאפיין את תקופתנו. השינוי המואץ דורש מהארגונים התאמה מהירה.
● התמודדות עם תחרות הולכת וגוברת
בעבר נבנו הגנות בפני תחרות אגרסיבית היכולה להרוס ולחסל עסק, החוק הגן על רווחיות החברות תוך שמירה על רמת מחירים גבוהה ועל המיצוב בשוק. הגנות אלו נעלמות מהשוק החופשי והתחרותי של היום ומכריחות את החברות להיאבק זו בזו כדי להגן על מיצובם ורווחיותם. הדרך היחידה להתמודדות היא באמצעות חדשנות.
● התמודדות עם הפיכת הידע לקומודיטי
לארגונים קשה יותר לבדל את עצמם לעומת המתחרה. יתרון הידע נעלם, כוח העבודה נייד, העובדים הטובים יכולים בנקל לעבור ולעבוד אצל המתחרה, היועצים בשוק עורכים השוואות בין החברות ומעבירים את הידע גם לפחות מתוחכמות, כולם נמצאים באותן רשתות של שותפים עסקיים, לקוחות ויצרנים המאפשרים זרימת ידע באופן חופשי. ההתמודדות היא ברמת היצירתיות – מהירות יצירת מידע וידע חדשים.
האתגר הוא לבנות חברה שיכולה להשתנות בקצב בו משתנה השינוי.
ועל כך במאמר הבא.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר – I-amIT.
תגובות
(0)