המאגר שיפתח לתחרות את שוק האשראי

בנק ישראל פרסם השבוע קול קורא לחברות טכנולוגיות בארץ ובחו"ל, בבקשה לקבל את חוות דעתן לקראת מכרז אסטרטגי, שעיקרו הקמת מאגר נתוני אשראי בישראל.

הקמת המאגר היא פועל יוצא של מסקנות ועדה שהקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באוגוסט 2014, שתפקידה היה להגיש המלצות להקמת מערכת לשיתוף נתוני אשראי. הוועדה הגישה את הדו"ח באוגוסט השנה והיא ממליצה להקים מאגר מרכזי, שירכז מידע ממקורות שונים על פעילות האשראי בשוק הקמעוני בישראל ויועמד לרשות גופים שיוכלו להעניק אשראי ללקוחות.

אחת הבעיות כיום בשוק זה היא שאין שקיפות ואין מידע מדויק על דירוג האשראי של אזרחי המדינה. הענקת אשראי היא קודם כל פונקציה של רמת האמינות של הלקוח – ההכנסות אל מול ההוצאות שלו, האם יש לו היסטוריה חיובית או שלילית בפרעון חובות וכדומה.

המודל הקיים כיום בישראל מתבסס על מתן רישיונות ללשכות אשראי פרטיות לאסוף מידע "שלילי" בעיקר, על לקוחות שלא פורעים בזמן את חובותיהם. אלא שאין מידע "חיובי", שמעיד על התנהגות נורמטיבית של לקוחות, במיוחד על בעלי עסקים קטנים, שמתקשים לגייס אשראי.

במילים אחרות, בנק ישראל רוצה לפתוח את שוק האשראי הצרכני בישראל, והשלב הראשון הוא הקמת המאגר. יצוין שהנושא מעוגן בתיקון לחוק שירותי נתוני אשראי, שנחקק ב-2002.

המחשוב מוביל

חטיבת המחשוב של בנק ישראל, בהובלת המנמ"ר, אבנר זיו, אחראית על קבלת ההצעות שיתקבלו כתוצאה מהקול הקורא, על ניהול המכרז שייצא בשנה הבאה ועל הקמת המאגר. הפנייה כעת לספקים רלוונטית לחברות IT שפועלות בשוק הפיננסי, כגון מטריקס, נס, One1, אמן, טלדור והחברות הרב לאומיות הרלוונטיות שפועלות בישראל. בבנק מקווים לקבל גם הצעות מגופים גדולים בחו"ל שיש להם ניסיון בהקמת מאגרים דומים, מאחר שמדובר באחד הפרויקטים היותר מורכבים שנעשו בשוק הפיננסי בישראל.

סעיף 10 בהמלצות הוועדה מציין כי המאגר יהיה בבעלות המדינה אבל יופעל על ידי זכיין פרטי או במיקור-חוץ. הוא ישמש תשתית ללשכות אשראי פרטיות שיוכלו להציע שירותים אחרי שתהיה להם נגישות לנתוני האשראי של העסקים בישראל. המידע יועבר מהלשכות למאגר המרכזי רק לאחר הסכמת הלקוח, יהיה שקוף בצורה שווה ויינתן תמורת מחיר סביר, שטרם נקבע.

ההצעות אותן מבקש בנק ישראל לקבל בפרסום הקול הקורא נוגעות לאופי המאגר (מודגש שאין מדובר במכרז ולא ב-RFP). המציעים יצטרכו להציג את המתודולוגיה, צורת ניהול הנתונים, פירוט התשתית הטכנולוגית בפתרון המוצע, אבטחת מידע ועוד.

הקמת המאגר היא עוד דוגמה מצוינת למהלך שעיקרו הגברת השקיפות בכל מה שקשור למתן אשראי לאנשים פרטיים ולעסקים בישראל. מהלך זה יגביר בסופו של דבר את הפעילות במשק, יאפשר ליותר עסקים לפעול.

הנקודה האחרונה: המאגר ישנה מעט את השיח המקובל בעולם הפיננסי בכל מה שקשור למי שמבקש מימון אשראי או הלוואה – מבנק או מגוף אחר. הנחת היסוד הראשונה במקרים כאלה כיום היא שהמבקש הוא חשוד ומיד בודקים אם אין לו עבר "שלילי". במידה שכן, סיכוייו לקבל אשראי או הלוואה אפסיים. אבל אם לאותו לווה יש היסטוריה "חיובית" והוא נחשב ללקוח טוב בעולם האשראי, אף אחד לא יודע זאת כיום. המאגר שיוקם יאפשר להחמיא גם לאנשים ישרים שמחזירים בזמן הלוואות.

המאגר ייחשף במלואו בהרצאתו של אבנר זיו, מנמ"ר בנק ישראל, בכנס Fintech 2015 של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ד' הקרוב, 25 בנובמבר.

המוחות שלא יוכלו להילחם בטרור ובסייבר

הקיצוצים שמערכת הביטחון נאלצת לעשות כדי לעמוד ביעדי התקציב שלה חותכים בבשר החי בתחומים שונים בצה"ל. עיקר הקיצוץ הוא בכוח האדם בזרועות השונות. מאחורי המספרים היפים שראשי משרד הביטחון וצה"ל מציגים לאנשי האוצר על התייעלות וקיצוץ עומדים אנשים, שחלקם מוחות מבריקים. הכוונה היא לצעירים בוגרי חמש יחידות לימוד במתמטיקה ומגמות מדעיות וטכנולוגיות, המאיישים עמדות המפתח בלוחמה הקיברנטית, שהופכת להיות חלק בלתי נפרד משדה הקרב הפיזי ולעתים אף משולבת בה.

ימי הטרור האחרונים, שהחלו בסוף השבוע שעבר בפריז, שבו והזכירו שארגוני המחבלים לא פועלים רק בשטח הפיזי, אלא גם בזה הקיברנטי: הם מפעילים האקרים ומומחים שתפקידם לשבש מערכות קריטיות בגיאוגרפיות שונות, כחלק מפעולת טרור משולבת. הדברים כבר קורים כיום.

מדינת ישראל התהדרה ועדיין מתהדרת ביתרון האנושי שלה, באותם צעירים שמאיישים את היחידות הטכנולוגיות בצה"ל ולאחר מכן מאיישים עמדות מפתח מרכזיות בתעשיות ההיי-טק והסטארט-אפים.

עכשיו, כאשר צה"ל נדרש לקצץ בכוח אדם, חלק ממוחות אלה ימצאו את עצמם מחוץ לשורותיו. הנזק החמור שהמהלך הזה יגרום, לטווח ארוך, מצמצם, אם לא מבטל לחלוטין, את היתרון הכלכלי-תקציבי שיהיה למדינה אחרי שישחררו את החיילים והקצינים הללו.

הסכנה אורבת לכל יחידה בצה"ל שיש בה לוחמים ואנשי מקצוע, שהצבא השקיע בהם לא מעט כסף כדי להכשיר אותם. חלקם כבר בגיל שהם מתחילים להחזיר את ההשקעה ולממש את היתרון היחסי, וכעת ממתין להם צו שחרור ויציאה לאזרחות. אף אחד לא מוטרד מהעובדה שיציאתם תהיה לתעשייה האזרחית, שתקלוט אותם בשמחה, אבל במטה הכללי ובמשרד הביטחון מבינים שבמקום המוחות האלה לא יבואו מוחות חדשים במהירות רבה.

מדוע? הסיבה היא שהם פשוט לא קיימים. המיזם הלאומי עליו הכריז שר החינוך, נפתלי בנט, להגברת לימודי המתמטיקה יתחיל לשאת פירות לפחות בעוד 3-4 שנים, ואילו הצורך הוא מיידי. הצבא, כידוע, ממשיך לפעול כל הזמן ובכל תנאי, והמוחות שבכל זאת יתפסו את מקומם של המפוטרים יהיו פחות מנוסים ואולי גם פחות מוכשרים. יהיו בין אלה אנשים שהגיעו לתפקידים הללו רק כי הצבא שלח אותם לשם, ולא בטוח שמרצון. כך נוצרת ומתעמקת אנומליה: אלה שמתאימים לתפקידים הולכים הביתה ואלה שנכנסים במקומם מגיעים מתוך פשרה.

הפתרון אינו פשוט ולא במקרה יצאה הבוקר (ה') קריאה של שר הביטחון, משה יעלון, לראשי צה"ל: עיצרו את בריחת המוחות. על זה נאמר: ויפה שעה אחת קודם.