שקופים ושמם עובדי ההוראה

ביום ה' האחרון צוין בישראל יום המורה. האירוע החגיגי קיבל התייחסות מינורית באמצעי התקשורת ובכלל בציבוריות הישראלית, מלבד בקרב המורים עצמם.

בעולם אוטופי, יום המורה היה צריך להיות יום חג לאומי, בדומה לחגים אחרים לא דתיים שנחגגים בישראל. אבל מי שעוקב אחר הנעשה במערכת החינוך לא צריך להתפלא.

אם ניסע לרגע אחורה במנהרת הזמן, נניח 30 שנים – מעמד המורה היה אז הרבה יותר טוב, בפרט מעמדו בחברה. כיום, 120 אלף המורים והמורות, היועצים ואנשי החינוך שעובדים בישראל הם המגזר הכי שקוף שקיים בחברה שלנו. הם שקופים לא על רקע דת, מין או כל בידול אחר, אלא בגלל המקצוע שבחרו בו. כל "חטאם" הוא בכך שהם קמים בכל בוקר, חלקם כבר יותר משלושה עשורים, צועדים אל המוסד החינוכי בו הם עובדים ומנסים לעצב את הדור הבא של החברה הישראלית.

מורי ומורות ישראל שקופים כי מעמדם נמצא בתחתית סולם הפירמידה של המקצועות המבוקשים. הם שקופים כי הם משויכים מיד למאבקים פופוליסטיים שמנהלים הורים נגד החופשות שלהם. לדידם של אותם הורים, המורה צריך לעבוד כל השנה, כולל בחופשות, כיוון שהם, ההורים, צריכים לעשות קריירה.

בקיצור, להיות מורה כיום בישראל זה עדיין לא בושה, אבל גם לא כבוד גדול כל כך.

זה לא היה כך תמיד, כאמור. חלק גדול מאיתנו הוא בוגר מערכת חינוך שבה המורה היה הסמכות החינוכית העליונה, שזכתה לכבוד ונימוס מההורים ומהילדים. מערכת החינוך ההיא הצמיחה את כלות וחתני פרס נובל, את המהנדסים והמוחות המבריקים שמובילים כיום את ענפי הטכנולוגיה והיי-טק.

הטכנולוגיה – הסיבה המרכזית לשחיקה

השחיקה במעמד המורה לא התקיימה ביום אחד. המסרים שממשלות ישראל לדורותיהן שידרו לאזרחים בארץ הם שחינוך זה חשוב, אבל לא מאוד חשוב. אם על תקציב הביטחון נאבקים כמעט כל השנה וזה איום שיכול לפרק ממשלות, על תקציב החינוך אין מי שיילחם.

השר הנוכחי, נפתלי בנט, החל לצעוד בכמה כיוונים טובים ואף הוכיח את רצינותו, אבל האתגרים עדיין רבים. ביום ה' האחרון פרסמה גילה קליין, יו"ר האופוזיציה בהסתדרות המורים, פוסט מרגש בפייסבוק (Facebook) שבו היא קוראת לשר ולממשלה להתחיל להתייחס למורים, לדבר איתם, לשמוע מה מציק להם ולדאוג לתנאי השכר שלהם – שלא רק שלא השתפרו עם הרפורמות הגדולות אלא אף נשחקו ריאלית. זו הסיבה, מציינת קליין נתון גלוי, ששיעור הנשירה של המורים ממערכת החינוך הולך וגדל בכל שנה (כרגע הוא עומד על 12%) וקצב כניסת המורים החדשים למערכת קטן בהרבה.

סיבה נוספת לשחיקה במעמד המורים היא התמורות שחלו בחברה הישראלית, האלימות המילולית והפיסית שחדרה אל הכיתות ואל חדרי המורים.

אלא שלמרבה האירוניה, דווקא הטכנולוגיה, שעשתה דברים נפלאים לטובת שיפור אמצעי ההוראה בכיתות, היא הגורם המרכזי שגרם לשחיקה במעמד המורים, ולא מעט באחריותם.

הטכנולוגיה, המחשבים, החיבור לעולם הפתוח והרשתות החברתיות, שלא לדבר על עולם המובייל, נעצרו במשך זמן רב, יותר מדי, בשערי בתי הספר. אט אט הילדים הפכו להיות בעלי גישה לידע הרבה יותר מהמורים. הם יצאו מהבית בבוקר אחרי שגלשו באינטרנט, התכתבו בווטסאפ (WhatsApp) והגיעו לבית ספר שעדיין "תקועים" עם הלוח והגיר.

מערכת החינוך עוסקת כיום בהישרדות. היא מנסה להדביק פערים טכנולוגיים ולהכניס לחדר המורים את המערכות שיאפשרו למורים לתקשר טוב יותר עם התלמידים.
לפני כמעט עשור קמו יזמים מתוך התעשייה והבינו שכדי לשדרג את מעמד המורה צריך לתת לו מחשב – כלי שכל מזכירה מתחילה בכל משרד עובדת איתו. אצל המורים זה לא היה מובן מאליו. אורי בן ארי, שיזם את הקמת קרן אתנה, המובילה את פרויקט מחשב לכל מורה, עבר דרך ארוכה מאוד עד שהרעיון חלחל במערכת החינוך וכיום זהו חלק בלתי נפרד מהניסיון לשקם את מעמד המורה.

במקביל, נעשות בתוך המערכת פעולות רחבות להעמקת התקשוב במסגרת ההוראה, מחשוב כיתות לימוד ובעיקר הצפת הרשת בתכנים שנועדו לקדם את רמת התלמידים. מאמצים רבים מושקעים בעידוד תלמידים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה, כדי למלא את השורות הן ביחידות הטכנולוגיות בצבא והן, אחר כך, בתעשייה.

אלא שכל אלה לא יכולים לבוא מעצמם. לכן, צריכה להיעשות פעולה ברמה הלאומית לשינוי, מיצוב וקידום מעמד המורה.

ביום ו' הלך לעולמו יוסי שריד ז"ל. בין ים ההספדים שנאמרו עליו צוינה תקופתו כשר החינוך כאחת התקופות הטובות ביותר למערכת, כי הוא עסק בעיקר בדאגה לשכר המורים ומצד שני בהורדת שכר הלימוד לאוניברסיטאות, עבור תושבי הפריפריה.

יש לקוות ששר החינוך הנוכחי, יבדל"א, יידע לשלב בין עידוד התלמידים ללכת ללמוד מקצועות מדעיים לבין יכולת לשמור על המורים שלא ינטשו ולהעלות את מעמדם של אלה שנשארו. נתחיל בזה שבשנה הבאה יצוין יום המורה בצורה יותר ממלכתית וכל אחד מאיתנו שיפגוש מורה יגיד לו פשוט תודה.

מתעניינים במחשוב וחינוך? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס EduTech של אנשים ומחשבים.