דו"ח ממשל זמין: זמינות משתפרת בהילוך נמוך

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה בשבוע שעבר דיון שעסק בדו"ח ממשל זמין השנתי. מטרת הדו"ח היא לתת תמונת מצב על קצב ההתקדמות והפעילות של המשרדים והיחידות הממשלתיות בהיבטים מחשוביים שונים, בהם בכל מה שקשור לממשל אונליין, אתרי ממשלה, תכנים, ערוצים דיגיטליים, נגישות ואפליקציות סלולריות.

הדו"ח כולל 600 עמודים והוא מפלח את 49 המשרדים והגופים שמצוינים בו לפי שורה ארוכה של פרמטרים, שביחד אמורים לענות על השאלה: עד כמה מדינת ישראל קרובה להיות מדינה בעלת ממשל זמין אמיתי, עובד ויעיל, ובעיקר עם רייטינג גבוה אצל האזרחים?

ישיבת הוועדה הייתה חגיגית, בין היתר מפני שבין המשרדים והגופים שזכו לשבחים בדו"ח נכללה הכנסת. הפרלמנט שלנו השתפר ב-4% בקטגוריה של מנהל, מטה ומידע. מדובר במקום שני ומכובד אחרי משרד המדע ולפני משרד החוץ, שהגיע למקום השלישי. בין הגופים הנוספים שצוינו לשבח נמצאים הרשות לניירות ערך, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.

יצוין כי מדובר בדו"ח יסודי ביותר ומקיף (כאמור, 600 עמודים). אפשר לראות בו את האור בקצה המנהרה, משום שמבחינה כמותית חל שינוי מהותי בכל מה שקשור לממשל זמין בפעילותם של משרדי הממשלה.

אלא שעיון מעמיק בו מביא למסקנה שהוא לוקה בשני חסרונות עיקריים בולטים: תקפותו של הדו"ח והבולטות שתופס הניסיון להציג את הדברים באור חיובי.

איפה המקל?

אף על פי שהוגש בסוף 2015, הדו"ח מתייחס לפעילות משרדי הממשלה בשנים 2013-2014. בהתחשב בזה שהדו"ח מודד הישגים טכנולוגיים, קדמה ושירותים חכמים, שנתיים הן נצח והעובדה שאנחנו לא יודעים כבר עכשיו מי מסתמנים כמצטיינים של 2015, ובעיקר מי כמשרדים שעדיין משתרכים מאחור – מן הראוי שתתוקן, ובדחיפות.

כאמור, הבעיה השנייה במסמך היא שיש ניסיון נמרץ מדי להציג את הדברים הטובים והיפים שקורים במשרדי הממשלה, ופחות מדי את אותם משרדים שאינם ממלאים את חובתם בכל מה שקשור לשירות לאזרח והקלה על מגעיו עם משרדי הממשלה. במילים אחרות, אם נשתמש במשל המקל והגזר, בדו"ח הזה יש הרבה גזר וכמעט שאין מקל.
אין בו חשיפה בולטת של החידלון של המשרדים בנושאים מסוימים ויותר חמור מזה, לא מוזכרות או נרמזות בו סנקציות שהופעלו או יופעלו על משרדים שעל פי הדו"ח עצמו לא השתפרו, או אף "ירדו כיתה".

את המקל יש להפנות קודם כל לשרי הממשלה. הם האחראים הישירים, כי חלק מאי העשייה של אותם משרדים בתחום ממשל זמין מתקיים בניגוד להחלטות ממשלה שהם בעצמם קיבלו, וחלקם אף בניגוד לחוק. למשל, בתחום הנגישות. הטלת אחריות על הדרג הניהולי – השרים והמנכ"לים מתחתם – הוא בנוסף עשיית צדק עם הגורמים הטכנולוגיים במשרד. במרבית המקרים, אם לא בכולם, הציונים הנמוכים ניתנו בתחומים של תוכן חובה או שקיפות לציבור – נושאים שהם באחריות הדרג המנהל ולא המנמ"רים. בוודאי שהאחריות אינה של רשות התקשוב, שבאחריותה לספק את הפלטפורמה.

נכון לסוף 2015, אין מחסום טכנולוגי באף משרד שרוצה להצטיין בכל מה שקשור לממשל זמין. ההוכחה הטובה ביותר היא אותם משרדים שקיבלו צל"שים. העובדה שיש אחרים שמשתרכים אחרונים בטבלה מחייבת בירור עם הממונים על הנושאים הללו במשרדים, כולל השר והמנכ"ל, כדי שיסבירו הכיצד.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, מהחרוצים והישרים מבין חברי הכנסת, הרעיף שבחים על הממשלה בישיבת הוועדה שקיבלה את הדו"ח. הוא אף הפליג ואמר שהדו"ח משקף את אחת ההשלכות של המחאה החברתית, שהובילה לכך שהממשלה שינתה את מדיניותה והיא שואפת לשפר את הקשר עם האזרח.

אם מותר לנו לייעץ ליו"ר הוועדה, אחרי תרועת הפסטיבלים רצוי שיזמן דיון עם נציגי אותם משרדים שקיבלו ציונים נמוכים, חלקם אף נמוכים ביותר, יבקש הסברים וידאג לעקוב. אל לו להמתין עד לדו"ח הבא, שיתפרסם אולי בעוד שנתיים, לפי הקצב הזה. זהו תפקידה של ועדה בכנסת.

מיהן הרשויות שזקוקות לשיפור?

להלן כמה דוגמאות לגופים ורשויות שזקוקים לניעור ולשיפור, אלא אם כן מצבם השתנה בשנה האחרונה ואנחנו לא יודעים על כך (כזכור, הדו"ח עוסק ב-2013-2014). למשל, בקטגוריה המשווה את איכות השירותים הדיגיטליים בגופים הממשלתיים, רשות שדות התעופה קיבלה ציון נמוך (6.75) לעומת משרד הבריאות, שקיבל ציון 11.85. כנ"ל לגבי השירות המטאורולוגי, רשות ההגבלים ועוד. הפער בינם לביו המצטיינים בולט ודי מכעיס.

בקטגוריה של תוכן חובה, שהוא באחריות הבלעדית של מנהלי המשרדים ושריהם, מככב שוב השירות המטאורולוגי, שם כנראה לא סבורים שמידע מעניין לציבור הוא חשוב, ואיתו המשרד לשירותי דת.

לא מכבר נכנס לתוקפו החוק שמחייב את כל העסקים בארץ לסיים את כל ההכנות לקראת הפיכת האתרים שלהם לנגישים, עם עונש של קנסות כספיים כבדים למי שלא יעמוד. והנה, באופן בלתי מפתיע, יש משרדי ממשלה שהחוק כנראה לא חל עליהם: האתרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רשות מקרקעי ישראל ורשות האוכלוסין וההגירה לוקים בנושא הנגישות. המצטיינים, לעומתם, הם הביטוח הלאומי, המשרד לקליטה ועלייה ומשרד הבינוי והשיכון.

ידע מקוון הוא אחד היסודות של ממשל זמין. בקטגוריה של רשויות וגופים שנתמכים על ידי הממשלה קיבלה משטרת ישראל ציון נמוך במדד של איכות המדע המקוון. לתשומת ליבו של המפכ"ל החדש, שאמר עם כניסתו לתפקיד שהוא רוצה להגביר את הפעילות ששמה את האזרח במרכז.

השורה התחתונה: דו"ח ממשל זמין, שמודד את פעילות המשרדים בכל מה שקשור לשירותים מקוונים וממשלה אונליין, הוא מבורך, כי גם בשירות הציבורי, מה שלא מדיד – לא מנוהל. אולם, יש לדאוג לכך שהדו"ח יהיה עם שיניים.