מיהו הסטארט-אפ של 2015?

סצנת הסטארט-אפים הישראלית המשיכה השנה לרתוח. קמו חברות חדשות, הועלו רעיונות חדשים והומצאו טכנולוגיות חדשות. כמובן שגם חברות ותיקות רבות המשיכו לעשות השנה חיל, התפתחו וצמחו. כמו כן, גם ב-2015 התקיימו האקתונים לרוב, מה שמראה שחברות ענק מבינות יותר ויותר את הפוטנציאל ורוצות את המוח האנושי הישראלי אצלן.

מכל אותם סטארט-אפים נתבקשתי על ידי העורכים לבחור אילו בלטו במיוחד. הבחירה הייתה קשה, כי יש היצע גדול ורב לבחור ממנו, אבל בסופו של דבר, סטארט-אפ השנה שלי הוא סטורדוט.

החברה הוקמה על ידי ד"ר דורון מאירסדורף, המנכ"ל, פרופ' שמעון ליצין ופרופ' גיל רוזנמן. היא גייסה עד כה כ-80 מיליון דולר ממשקיעים בולטים בארץ ובעולם כמו רומן אברמוביץ', סמסונג ונצ'רס, סינגולריטים של משה חוגג ואפילו סטף ורטהיימר, שאינו חסיד גדול של תעשיית ההיי-טק.

סטורדוט הסעירה בשנה שעברה את העולם כשהציגה יכולת לטעינת סמארטפון ב-30 שניות. בימים אלה היא חושפת חידוש טכנולוגי מסעיר נוסף, הפעם בתחום המסכים: היא פיתחה טכנולוגיה בשם MolecuLED, שעושה שימוש בחומרים אורגניים בלבד ומאפשרת לצבעים להיראות חיים יותר מבכל פתרון קיים. הטכנולוגיה הזו יעילה ב-20% יותר בצריכת האנרגיה של המסכים וייצור השכבה הפעילה זול ב-90% מהמוצרים המתחרים, כך לפחות על פי החברה.

לדברי מאירסדורף, "הרעיון שעומד מאחורי פיתוח המוצר הוא הפקת צבע לבן מושלם, שהוא המקור לאיכות טובה של צבעים במסך LCD. הפתרון של סטורדוט מזריק למסך צבע לבן אידיאלי ולכן, מתקבלת תמונה חיה ובעלת צבעים טבעיים. הלבן נקי הרבה יותר, והירוק והאדום המתקבלים עשירים הרבה יותר מהמקובל בטכנולוגיות הקיימות".

StoreDot

"האתגר במוצר מסוג זה הוא להבטיח ביצועים באיכות גבוהה לאורך זמן", הרחיב. "על מנת לאפשר את שילוב הפתרון לא רק במכשירים ניידים אלא גם בטלוויזיות ומסכים גדולים, השקענו מאמץ פיתוחי רב להבטיח את העמידות של תכונות המוצר לאורך עשרות אלפי שעות".

בחרתי בסטורדוט משום שלמרות הקושי העצום שקיים לחברה צעירה, היא פיתחה פתרון טכנולוגי מתקדם וחדשני, כזה שאינו רק פיתוח תוכנה אלא מוצר "אמיתי".

"המוצרים האמיתיים" נמצאים פחות ופחות בכותרות בשנים האחרונות והמשקיעים מחפשים את האפליקציה הבאה שאפשר לסחוף אליה, עם כוח אדם מצומצם, מאות מיליוני משתמשים ולייצר רווחים במהירות ובקלות.

סטורדוט הצליחה להתמודד מול ענקים בשוק ולהציג מוצרים שפותרים בעיות משמעותיות. ניתוק התלות בזמן הארוך של טעינת הסלולר בימינו וקיצורו לכדי חצי דקה בלבד פותחים פתח ליצרניות המכשירים לפנות מקום במכשיר, מבחינת גודל הסוללה, לפיתוחים טכנולוגיים חדשים.

איכות הסביבה היא סיבה משמעותית נוספת לבחירה זו. מדובר במוצר שהייצור שלו לא פוגע בסביבה ותורם, למעשה, לצמצום הזיהום. כאן יוער שיש צורך אמיתי לעודד חברות להציג פתרונות טכנולוגיים שיעשו את הדברים הללו.

Playbuzz

סטורדוט מקבלת אצלי את הציון 10, אבל אל לה לנוח על זרי הדפנה: מוטלת עליה חובת הוכחה להמשיך לפעול בנחישות ולהביא את המוצרים שלה לשוק – אתגר לא פשוט בשוק תחרותי עם מתחרים ענקיים.

תכנים וחידונים

חברה נוספת שבחרתי להתעכב עליה ברשימה היא PlayBuzz. החברה הזו מוכיחה שעם הצלחה, או, במקרה שלה, הצלחה פנומנלית, לא מתווכחים.

PlayBuzz, שבראשה עומד שאול אולמרט (הבן של…), בנתה פלטפורמה שלוקחת תכנים שונים ומעצבת אותם בצורה של חידונים, רשימות או קומיקס. החברה מציעה פלטפורמה שמאפשרת למפרסמים להתאים את התוכן שלהם לצורה בה צורכים תוכן כיום. היא עובדת עם אמצעי תקשורת גדולים ובולטים בעולם, בהם AOL ,Seventeen ,MTV ,FOX, הטלגרף (The Telegraph) ועוד רבים אחרים.

המספרים שמציגה החברה מדברים בעד עצמם: מדי חודש משתפים את הפוסטים שלה בפייסבוק (Facebook) למעלה מתשעה מיליון פעמים – יותר מהאפינגטון פוסט (Huffington post), יותר מ-Buzzfeed ויותר מאשר שתיים מרשתות החדשות המובילות, Fox news ו-NBC News, ביחד.

טריפל סייבר

לא אחד, לא שניים… טריפל

החברה הבאה בסקירה היא טריפל סייבר (Triple Cyber), שהוקמה ב-2013 על ידי שלושה יוצאי קהילת המודיעין ומערך הסייבר של צה"ל: נדב תבור, ראובן ארונשוילי ויעקב הרן. עובדים בה כיום 12 איש ויש לה כבר 10 לקוחות מהתחומים הפיננסי והביטחוני, ביניהם בנק ישראלי גדול. בנוסף, היא מנהלת מגעים להקמת פעילויות דומות במספר מדינות במזרח הרחוק.

יצוין כי החברה פועלת בשתי זרועות, שמשלימות האחת את השנייה: טריפל סייבר שירותים – מרכז האנליטיקה, וטריפל סייבר טכנולוגיות.

חברות נוספות שראויות לציון

מספר חברות שכתבתי עליהן השנה, ושראויות לציון ברשימת הסטארט-אפים של 2015, הן:

CyderSoft, שפיתחה פלטפורמת פרסום ל-וידיאו על גבי המובייל, זוכה להצלחה מהירה ומייצרת דרישות של כ-100 מיליון סרטים ביום; Inst-Ore, שמאפשרת למותגים באינסטגרם (Instagram) למכור אונליין את הסחורה אותם הם מראים בתמונות; Imonomy, שפיתחה אלגוריתם שמבין מה יש בתמונה ולפי זה מתאים מודעה שממנה ניתן להרוויח מפרסום; PayBox, שהמוצר שלה הוא רשת תשלומים חברתית שנועדה להקל על ביצוע וניהול של תהליכי תשלומים קבוצתיים: חשבון בנק/עו״ש קבוצתי בלחיצת כפתור; ובלנדר, פלטפורמה פיננסית אינטרנטית המתמחה בהלוואות p2p.

2016 ודאי תהיה שנה מרתקת ומסעירה בקהילת הסטארט-אפ של אומת הסטארט-אפ, ותניב פיתוחים רבים ורעיונות חדשניים. נותר לראות אילו חברות יעטרו את רשימה דומה לזאת בסופה של השנה הבאה.