מנהיגות תוצרת אומת הסטארט-אפים

את שנת 2015 סגרתי רחוק מאומת הסטארט-אפים, ובזמן שמדינתנו חגגה עם חנוכיה וסופגניות הייתי באווירת כריסמס בסין הרחוקה, כולל ביקור בטייוואן השכנה, כחלק ממשלחת ישראל שעסקה בחדשנות ויזמות.

לא משנה מה אתם חושבים על סין, זה עדיין לא קרוב למה שניתן לתאר במילים. פעם סיפר לי שותף לעסקים שחבר טוב שלו ביקר בישראל, אכל קצת חומוס וטייל בנגב, ומאז הוא מספר לכל מי ששואל על ישראל שהכל פה מדבר – אוכלים רק חומוס ורוכבים על גמלים. זה בערך מה שקורה כאשר מנסים לתאר את סין מניסיון אישי, כי לא משנה כמה ראיתם וכמה פעמים הייתם, זה אפילו לא 0.1% (גם אם אתם מכירים מיליון סינים, עדיין יש עוד יותר ממיליארד) וככל שמביטים וחוקרים יותר, רואים שזה ממש לא דומה – כמו לדוגמא שנגחאי והונג-קונג, שמלבד העיינים המלוכסנות הדימיון הולך ומתמעט.

הסין שאני מבין (קצת) היא סין מתקדמת ועוצמתית, המקימה ערים חכמות ופרויקט רכבות מהירות המחבר בין יבשות מרוחקות, במקביל לחיפוש קדחתני אחר טכנולוגיות חדישות וייחודיות ממקום של מעצמה טכנולוגית עם מימון וכוח שוק אינסופי. לסין יש את היכולת לרכוש טכנולוגיות באופן מלא וגם את הכוח להוביל מהלכים הרבה יותר חזקים, כמו לדוגמה בתחום הסמארטפונים: בעוד אנו חושבים שמכשיר ה-iPhone פופולרי, תחשבו רגע מי באמת רוכש iPhone; האם הצבא? האם החברות הממשלתיות? לא. לסין יש את הכוח להוביל מהלכים שאין כמעט בשום מקום אחר בעולם. כל מוצר שהיא מייצרת תמיד יקבל יתרון יחסי מבחינת עלות, עקב הכמות ויכולת ההטמעה של הטכנולוגיה בחצר הבית, לפני הייצוא לעולם במחירים שלא ניתן להתחרות בהם.

דורון אמיר כפי שהוצג בתקשורת המקומית: שופט בתחרויות המצויינות של אנשים ומחשבים וכמנהל הטכנולוגיות הראשי ב-TLV Ventures

אבל בכל זאת אנו פה במדינת הגמדים, קטנים וחצופים, מצליחים לעורר התפעלות בעולם מכמויות הסטארט-אפים האיכותיים שיש פה, ובכל זאת אנו מעדיפים את המשקיעים מארצות הברית על אלו שמגיעים מסין. מדוע?

אולי זה קשור לתרבות או ל-DNA הסיני, אך מה שבטוח זה שיש הבדל מהותי כאשר מדובר על סטארט-אפ: הסינים תמיד יעדיפו לקבל מוצר (הרי הם אלופי ה-cost, כך שתמיד הם ידעו איך לייצר בזול יותר ומהר יותר) ויחשבו הרבה לפני שיקחו סיכון. מבחינתם יש להם את כל הזמן שבעולם והחוזים יכולים לקחת זמן רב, הרבה מעבר למה שהסטארט-אפיסט הישראלי חושב.

דורון אמיר מטעם משלחת ישראל לחדשנות ויזמות בטאפי ( טאייוון)

כן ברור שמי שמצליח לחדור לשוק הסיני, ללא ספק ירוויח בגודל. אך זמן החדירה עלול להיות קטלני למי שאינו ערוך למשא ומתן ארוך, מתוחכם ומפותל, לעומת המשקיעים האמריקנים אשר נוטלים סיכונים ומשקיעים מהר יותר ובסכומים גדולים יותר (שזה כמובן מסביר מדוע אנו רואים יותר עסקות סטארט-אפ מול חברות אמריקניות).

אבל במנהיגות כמו במנהיגות, לא תמיד הולכים למקומות שקל או למקומות שאנו מתקבלים בזרועות פתוחות. הדרך לסין היא דרך זרה לישראלי אך משולבת אנשים מיוחדים שאוהבים ורוצים לעבוד עם ישראל. ישנה הערכה רבה לטכנולוגיות תוצרת הארץ, אך האמון הבינאישי חשוב מהכל וזאת הסיבה שהדרך לסין חייבת לבוא ממקום של חברה או אדם המוכרים גם לצד השני. ראו זאת כחובה ולא כהמלצה, הרי החברות הראשונות שיצליחו לחדור את שריון האמון יזכו לכניסה אל זירה הגדולה בעולם.

הכותב הינו מנהל טכנולוגיות ראשי ב-TLV Ventures המחזיקה ומשקיעה בטכנולוגיות ייחודיות.