IBA דוט כישלון

בשעה שבעולם המערבי חלו תמורות מהותיות במפת המדיה והתוכן, נדמה שרשות השידור בחרה להתעלם מהן ● העפת מבט באתר מגלה את כל סיפור הכישלון התפישתי והטקטי ● התקווה היא שהתאגיד החדש ישנה משהו

12/01/2016 10:07
אריאל אשל, יועץ וארכיטקט ממשקי משתמש

צריכת המדיה שלי בכל הנוגע לרשות השידור (IBA) מסתכמת בהאזנה אקראית אגב נהיגה לתוכניתה המצוינת של ענת דולב, ומדי פעם לרצועת קשקשת של רשת ב'. תיאור זה ממצה את הכישלון של קברניטי רשות השידור והצורך להמירה ב"תאגיד השידור הישראלי".

בשעה שבעולם המערבי חלו תמורות מהותיות במפת המדיה והתוכן, כולל בתאגידי שידור רבי שנים דוגמת ה-BBC, נדמה שרשות השידור בחרה להתעלם מהצורך להתעדכן, היינו להכיר במשמעויות של הופעת האינטרנט ובצורך לייצר תכני איכות ייחודיים. התוצאה היא נטישה של הצרכן לטובת ערוצים אחרים. זה עדיין לא אומר שהערוצים האחרים מספקים "סחורה מובחרת" בפורמט מיטבי, אבל מדגיש את מידת הסטגנציה של רשות השידור.

שינוי מתבקש בדפוסי ההגשה, פרסונליזציה ואינטראקציה

העולם המקצועי של התוכן מתאפיין כיום בריבוי פלטפורמות, כשמרכז הכובד נמצא באינטרנט. מעבר לאפשרויות שיצר האינטרנט, הוא גרם לשינוי מועדי צריכת התוכן – פרט לחדשות או אירועי ספורט אין משמעות קריטית לצריכת המידע בעיתוי מוגדר, כי אני יכול לצרוך אותו בעזרת "ספריית תוכן" מתי שנוח לי. הדברים תקפים אף לגבי רדיו שעיקר ההאזנה אליו היא בעת פעילות שאינה מאפשרת צפייה, קריאה או אינטראקציה.

בנוסף, הופעת האינטרנט אפשרה שינוי מתבקש בדפוסי ההגשה – לא רק מהדורת חדשות (או תוכנית אחרת) בפורמט טלוויזיוני בן חצי שעה או שעה, אלא גם (ובעיקר) רכיבי מידע מפוצלים על פי מוקדי העניין של הצרכן, כשהווידיאו הוא רק נדבך אחד בכל אייטם. כמובן שללא פיתוח רכיבי אינטראקציה חכמה, פרסונליזציה וקסטומיזציה של מידע, לא ניצלנו כיאות את האינטרנט.

בעוד שעתיים אוכל לצפות בתוכנית ישנה

העפת מבט באתר IBA מגלה פארסה תפישתית וטקטית. נעזוב לרגע את מנגנון החיפוש הרע (פרט לא זניח) – תפישת האתר היא "ספריית תוכן" (כולל שידורים חיים) על בסיס פורמט רדיו או טלוויזיה. כלומר, האתר הוא שיקוף אחד לאחד של הפעילות ברדיו ובטלוויזיה, מבלי ליצור שום ערך מוסף.

נחמד שמאפשרים לי להאזין לתוכנית בשעה הנוחה לי, אבל זו רק תחילת הדרך. אין פיצול מתבקש של חומרים, אין אינטראקציה, אין פרסונליזציה, אין קסטומיזציה מושכלת של חומרי תוכן, ואין שום ניסיון לפתות אותי לשמור איתם על קשר (למשל באמצעות שירות תזכורות לתוכנית).

אם הזכרנו האזנה או צפייה בתוכנית בשעה הנוחה לי, אז לא ממש – הם למשל מספרים לי שרק בעוד שעתיים אוכל לצפות בתוכנית שירי עוזי חיטמן עליו השלום, שהוקלטה לפני שנים רבות ומעלה אבק בספריה.

"טעמים - המטבח הבריא": המחשה מושלמת לכישלון

"טעמים – המטבח הבריא": המחשה מושלמת לכישלון

ניסיתי לחפש באתר IBA "מתכוני בריאות" (נושא חם שהוא חלק מתחומי מומחיותי) וכמובן שאין תוצאות, אבל בסופו של יום איתרתי את התוכנית "טעמים – המטבח הבריא". בקלות יחסית ניתן להפיק תוכנית היוצרת מעטפת של חווית בישול, בטיחות ובריאות, עם מתן אפשרות לאינטראקציה עם הצרכן.

ראשית התוכנית עצמה היא בגדר מביכה, משעממת וחובבנית, חסרת כל מיקוד נושאי, וכלל לא ברור הקשר בינה ובין "המטבח הבריא" (נראה שאין שום גורם של בקרת איכות ברשות השידור). שנית, כדי לאתר את המתכונים הם מעלים פריים שמייעץ לי להקליד את הכתובת של אתר מסחרי מיושן כלשהו (אין מה לדבר על קישורית ישירה למתכונים הרלוונטיים).

ממש לא חשוב להם לדעת מה אני, הצרכן, חושב על התוכנית, ולדבר על משלוח תזכורת לתוכנית הבאה – אין מה לדבר. אם לא היה ברור, אז לכל פרק של התוכנית אשר מופיע בספריה אין נושא, אלא רק "תאריך".

הציפייה לגלות בתחתית המסך תוכניות בעלות מאפיינים דומים (בריאות, בישול) אין לה על מה לסמוך. הם מבינים שאם צפיתי בתוכנית ההזויה הזו מגיע לי פיצוי תרבותי עם נעמי שמר, חיים אדור או יובל מסקין. אתם מבינים שאנחנו מימנו במשך שנים את הפארסה הזו?

התקווה היא שהתאגיד החדש יתווה אסטרטגיה אשר תתחשב בשינויים האבולוציוניים שעברו על דפוסי צריכת המדיה ב-15 השנים האחרונות. שינויים אלו ניזונו בראש ובראשונה מהתפתחות תשתיות אינטרנטיות ומזמינותן, ולא משינוי הטבע האנושי. הטבע האנושי והצרכים של קהלי המטרה לא השתנו – כלומר רק דרכי ותצורות האספקה של התוכן השתכללו ומוקדו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים