הטכנולוגיה לא תחליף את המורים

לא מכבר פורסם סקר שמיפה את המקצועות שעלולים להיעלם. המורים ואנשי האקדמיה והחינוך מוקמו במקום לא הכי טוב, מכיוון שלדעת עורכי הסקר, הטכנולוגיה תייתר חלק מהתפקידים שלהם.

מי שביקר השבוע בכנס Edutech 2016 של אנשים ומחשבים, בשיתוף קרן אתנה, הבין שבניגוד להערכות ולחששות, אין טכנולוגיה או תוכנית תקשוב בתחום ההוראה והלמידה שיחליפו את המורה בכיתה. הטכנולוגיה היא סט של כלים שיכולים להקל על המורה להתאים את עצמו ואת תוכניות הלימודים לעידן הדיגיטלי, ובמיוחד להיטיב את הקשר עם התלמידים, שנולדו לתוך עולם מתקושב וממוחשב, אולם היא לא באה במקומו.

בכך נסגר מעגל מסוים, שנפתח עוד בסוף המאה הקודמת, כשהחלו פרויקטים לתקשוב מערכת החינוך כמו מח"ר 98. התוכנית לא הצליחה – לא בגלל משאבים או מחסור בתוכניות לימוד, כפי שניסו להציג זאת, אלא כי המורים לא התלהבו ממנה. הם חששו שאם הם יאמצו את קופסת הברזל הגדולה שהניחו להם על השולחן בכיתה, ייפתח מסלול היציאה שלהם ממערכת החינוך. מאז חלפו כמה וכמה שנים וכיום אין כמעט בית ספר שהתקשוב הוא לא כלי בו.

נושא המחשוב עמד, ועדיין עומד, במקום גבוה בסדר היום של ארגוני המורים. הם לא יכולים היו להתנגד להכנסת מחשבים לכיתות, אבל לא התאמצו יותר מדי כדי להשתלב בעולם הזה. הפער הבין דורי עבד גם פה ומורים עם ותק של 20-30 שנים במערכת חששו מהטכנולוגיה.

גם משרד החינוך, כמשרד שאחראי על עיצוב ההוראה, ישב זמן רב על הגדר ורק לפני שנים אחדות המדיניות שונתה, כששרי חינוך שונים החלו להזרים תקציבים ומשאבים. כך נולדה תוכנית התקשוב בתקופתו של גדעון סער, שרופדה בהרבה מאוד מיליוני שקלים, המשיך אחריו הרב שי פירון, ונפתלי בנט העמיד בתחילת השנה הנוכחית את נושא התקשוב והחינוך הטכנולוגי במקום גבוה בסדר העדיפויות.

משרד החינוך והסתדרות המורים – בקול אחד

בכנס Edutech 2016 עמדו על אותה במה מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, ומזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, ודיברו בקול אחד: שניהם אמרו שאין תחליף למורה האנושי, אין תחליף למורה בכיתה, שעומד מול התלמידים. "ילד זקוק להכוונה, למבט חם וליד מכוונת, ואת זה שום מכונה עדיין לא המציאה", כפי שהיטיבה לבטא את זה כהן. וסרמן דיבר על שילוב ידיים בין המורים לאנשי הטכנולוגיה וציין שהוכח שזו לא רק שאינה מאיימת, אלא היא אף מיטיבה עם המורים, מקדמת אותם ומסייעת להם.

תקשוב החינוך מעצים את מעמד המורה, וזה דבר שמוכח בכל מקום שפרויקט מחשב לכל מורה של קרן אתנה נכנס אליו. אורי בן ארי, מייסד הקרן, שמגייסת תרומות ופועלת בשיתוף עם, בין היתר, משרד החינוך והסתדרות המורים, הבהיר בדברי הפתיחה שלו: "לא מספיק לתת למורים מחשבים – צריך לדאוג להכשרה שלהם, כי מפת הטכנולוגיה שינתה את צורת הלמידה של המורים ואת ההוראה בכלל".

ואכן, במהלך היום נערכו מספר פאנלים שבהם נחשפו פרויקטים מדהימים של תקשוב בחינוך, שהביאו לתוצאות בכל מה שקשור לשיפור רמת הציונים והלמידה של הילדים.

היבט אחר בכנס התייחס למקומה של הטכנולוגיה בחייהם של אנשים בעלי מוגבלויות. כמה מהמשתתפים בפאנל שעסק בנושא הזה השוו את המחשב ואת מערכות התקשוב לכיסא הגלגלים של אדם נכה. הפיתוחים והחדשנות בתחום זה שינו את חייהם של מיליוני אנשים בעלי מוגבלויות, עזרו להם להתחבר בחזרה לחברה והצליחו להביא לשילובם במערכת החינוך של ילדים רבים שבגלל מוגבלות פיזית לא יכולים היו להשתלב בה. הטכנולוגיה פתרה את זה.

הפאנל הזה הוא ללא ספק הפאנל שרבים יזכרו אותו, כי הוא האיר בפעם הראשונה באור הזרקורים את החשיבות הבלתי ניתנת לכימות של שילוב מחשבים בחינוך של ילדים בעלי מוגבלויות.

השורה התחתונה: תקשוב בתי ספר, מחשב לכל מורה וחינוך למדעים בעזרת טכנולוגיה, כבר חצו את קו הספיקות, והשאלות הן כבר לא האם צריך ולמה. הטכנולוגיה היא כלי עבודה בידי המורים וכמו כל כלי עבודה, צריך ללמד אותם איך להשתמש בו, להכשיר ולהעשיר אותם. הלוא הם אלה שמכשירים ומחנכים את דור המחר, את אנשי ההיי-טק של הדור הבא ואת המהנדסים והמפתחים הישראליים, ששמם יוצא למרחוק.