האם האקזיטים טובים לישראל?

"האקזיטים הם אסון למשק הישראלי", כך צוטט ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) בכנס משקיעים שהתקיים לפני ימים אחדים בתל אביב. הציטוט עורר תגובות חריפות לא מעטות, ובכלל זה הרמת גבה מצד בכירים בהיי-טק שמכירים ומוקירים אותו ולא האמינו שהוא מחזיק בדעות כאלה.

במאמר שפרסם אתמול (ב') בגלובס כתב טרכטנברג כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי הוא ממש לא סבור שהאקזיטים הם אסון. אולם, ציין, הוא סבור שהם לא תורמים לכלכלה הישראלית ושההתלהבות מהם חסרת פרופורציה. גם אמירה זו היא לא שגרתית וכדאי לבחון אותה.

במבחן המספרים, יש אמת בדבריו של טרכנטנברג, אם מסתכלים על משקלם היחסי של הסטארט-אפים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. התעשייה הזו, ובפרט החברות הרב לאומיות, מייצאת בממוצע בכל שנה ב-26 מיליארד דולר, ואם נוסיף לזה את הייצוא של החברות המקומיות נגיע ל-30 מיליארד. לעומת זאת, יש בישראל כ-5,000 חברות סטארט-אפ, שגייסו ב-2015 קצת יותר משישה מיליארד דולר ועשו אקזיטים ב-3.5 מיליארד. כאשר החברות האלה נרכשות על ידי חברות זרות, הרווח השולי למדינה הוא קטן. הרוכשת נהנית מזכויות על קניין רוחני ולרוב היא תשאיר את הפעילות בארץ אבל תעביר לאט לאט משאבים לחו"ל, שלא לדבר על הרווחים שתעשה מהפטנטים שרכשה יחד עם החברה

האם המסקנה מכל זה היא שהאקזיטים הם דבר לא טוב לישראל? התשובה היא: כמובן שלא. ראשית, מפני שמדובר בתופעה שאי אפשר לעצור אותה ובהכרה ביתרון היחסי של ישראל בעולם המדעי-טכנולוגי – ההון האנושי. לשם כך באות לכאן חברות ופותחות בארץ מרכזי פעילות, וזו אחת הסיבות שסטארט-אפים כחול לבן מהווים יעד אטרקטיבי להשקעה. עניין הקניין הרוחני והזכויות של המדינה, במקרים שבהם אותן חברות נהנו מהשקעות המדען הראשי, נדונו בפורומים שונים, כולל בממשלה, והדילמה היא קשה: מצד אחד, יש למדינה זכות לדרוש החזרי תמלוגים עבור השקעות שהיא ביצעה. אולם, מצד שני, החלטה כזו עלולה להרתיע משקיעים פוטנציאליים.

הסיבה למציאות הא-נורמלית הזאת קשורה בשורה של מהלכים שמדינת ישראל צריכה לעשות כבר שנים רבות ולא עושה, מהלכים שהביאו לכך שבישראל לא נפתחו חברות היי-טק יצרניות כבר הרבה שנים. החלום להקים חברה רב לאומית גדולה שמוצאה מישראל – "נוקיה (Nokia) הישראלית", כפי שאמרו בימי הזוהר של הענקית לשעבר מפינלנד – נגוז מזמן. בנוסף, יש האומרים שישראל צריכה למנף את ההון האנושי שלה ולא להתחרות בקווי ייצור. יש בכך היגיון אבל די להסתכל בחברות הרב לאומיות שמייצרות בישרל ולהבין שהפוטנציאל להקמת חברות היי-טק יצרניות ומייצאות חדשות לא תם.

איפה הממשלה והגופים הפיננסיים?

אלישע ינאי, נשיא התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מציג כבר כמה שנים מצגת שבה הוא מוכיח כיצד ממשלת ישראל, בלי הרבה מאמץ, יכולה להזרים כסף לתעשייה ולייצר מקומות עבודה חדשים בהיי-טק מבלי שיזדקקו לגיוסים מבחוץ.

היא יכולה גם לעודד גורמים אחרים להשקיע בהיי-טק, למשל מהמגזר הפיננסי. בנקים, חברות ביטוח והמשקיעים המוסדיים, שמחזיקים כספים רבים שלנו (למשל הפנסיה וההשתלמות, שהיקפן המוערך הוא 1.2 טריליון שקלים), לא משקיעים עד היום בהיי-טק, מטעמים היסטוריים. הרגולציה לא מונעת זאת מהם ואין סיבה שהם לא יפתחו את הארנק.

אלא שבנק ישראל, משרד האוצר ושאר הרשויות המפקחות נמנעים באופן גלוי ממלחוץ על גופים אלה להזרים כספים לתעשיית ההיי-טק, ובכך לייצר חברות ישראליות שלא יעשו אקזיטים ויתרמו לכלכלה שלנו.

ינאי מרגיע את הגופים הפיננסיים ואומר שמה שהוא מבקש הוא שישקיעו לא יותר משני מיליארד שקלים – השקעות שלא מסכנות במאומה את הכספים הרבים שאותם קומץ גופים מחזיק. אסור לשכוח, כאמור, שאלה כספים שלנו ושל ילדינו, כספי הפנסיה – גם של עובדי ההיי-טק, וכספים של הסטארט-אפיסטים, שאנחנו רוצים שיישארו פה.

מתקשר לכך הסיפור העצוב של העדפת חברות ההיי-טק הישראליות הצעירות להדיר רגליהן מהבורסה בתל אביב. אלה מעדיפות להיסחר בבורסות אחרות או אפיקי השקעה חוץ בורסאיים. אקזיטים, למשל.
המציאות הזו משקפת את כלל הנעשה במשק הישראלי. ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית וכיום סגנית נשיא EMC, אמרה לא מכבר שצריך להפסיק לתת משקל יתר לסיסמה שההיי-טק הוא הקטר של המשק. ההיי-טק לא יכול לשאת על גבו את כל חוליי המשק ובוודאי שלא את כלל בעיות התעשיה, שזועקת כבר שנים על קיפוח והעדר עידוד השקעות.

גם ח"כ טרכטנברג מסכים שהמפתח מצוי בידי הממשלה. עליה להשקיע בתשתיות פיזיות, בפיננסים ובהון אנושי, כדי לייצר פה עוד חברות כמו צ'ק פוינט (Check Point), קומברס וטבע. כבודם של הסטארט-אפים במקומו מונח. נמשיך לפרגן להם ולמחוא כפיים לאלה שמצליחים לעשות אקזיט (אגב, מדובר בפחות מ-1% מכלל המיזמים), אבל ברמה הכלל לאומית, אסור לאבד את הפרופורציות. ישראל עדיין מפרנסת את עצמה מייצור, מעבודה פיזית ליד מערכות חכמות ומייצוא של מוצרים חובקי עולם. הגיע הזמן להפוך בחזרה את הפירמידה ולהעמיד את ההיי-טק כולו בראש.