אנשים וחדשנים: השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על התעסוקה במשק

הנרטיב החיובי אודות טכנולוגיה וקדמה, שולט בהיסטוריה. השיפור ברמת החיים המורגש אצל רבים מדור לדור והסכימה של חידושים המשנים אורח חיים החל ממכונת הקיטור ועד להמצאת האנטיביוטיקה, התקשורת, המדיה ועוד הפכו את הקדמה למוחשית ואמיתית.

מעת לעת מלווה הנרטיב בפחדים באשר להשלכות ההרסניות האפשריות כתוצאה מטכנולוגיה. מתקופת הלודטים במאה ה-18 ועד לנביאי הזעם בימינו המתעקשים להחזיק בתזה שלפיה שיפור המכונות מרושש והורס את ההזדמנויות לבני אנוש.

הגישה שוב היא של זהירות. ההתקדמות ביכולת הלמידה של המכונות והגידול המהותי בשטחי האחסון, כוח העיבוד ונפחי התקשורת מאפשרים למכונות להתמודד עם פעולות מורכבות המשלבות יכולת חשיבה, הסקת מסקנות, ושיפוט שהייתה נחלתם הבלעדית של בני אנוש. עבודות הופכות להיות אוטומטיות מהר יותר, או שופכות להיות פחות תלויות בכוח עבודה אנושי.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון המחקר PEW בארצות הברית בקרב מומחי טכנולוגיה, מגלה ש-48% מהם חושבים שרובוטים וסוכנים דיגיטליים אחרים יחליפו וייתרו כמות נכבדה של עובדים בעלי כישורים מגוונים (מוכשרים או לא) שתוביל להגדלת שיעור האבטלה . דאגות מסוג זה משליכות גם על יכולת הצמיחה הכלכלית לטווח ארוך בעולם המערבי.

לוויכוח על הטכנולוגיה אספקטים שונים הכוללים נושאי חינוך, אי-שוויון ותפוקות של כוח העבודה. המסמך עוסק בתעסוקה תחת הטיית השיח לאפקטים של פגיעה בעבודות על ידי שינויים טכנולוגיים בשל חוסר היכולת היחסית להתנבא על האספקטים היצירתיים של התופעה. מקריאת מחקרים ונתונים שונים שנאספו ונערכו בעולם בנושא, ניתן לזהות ארבעה מנגנונים שונים באמצעותם טכנולוגיה משפיעה על התעסוקה:
● טכנולוגיה מחליפה כוח עבודה – מגדילה תפוקה ומורידה עלויות עם דוגמאות אופייניות בחקלאות ובתעשייה.
● מגזרים המהווים את המקור לחדשנות הטכנולוגית, מתפתחים במהירות ודורשים כמות הולכת וגדלה של כוח עבודה – למשל, מהנדסי תוכנה, עובדי מחקר, עובדי ידע ועוד.
● טכנולוגיה משלימה, תומכת ומסייעת בעבודה המובילה לשיפור התוצאות בתחומים אשר כתוצאה מכך יצרו ביקושים נוספים לכוח עבודה – כגון רפואה, ניהול ועוד.
● עלות ייצור נמוכה ומחירים נוחים מאפשרת לצרכנים להסיט את הוצאותיהם לתחומים הדורשים שיקול דעת בצריכה כמו: בידור וספורט המייצרת ביקוש לכוח עבודה.

חדשנות: יוצאת מכליה, לא מתואמת ומתפשטת

הטכנולוגיה מתפתחת לאורך הזמן באופן בלתי נצפה ואקראי. כשאנחנו מנסים לחשוב על רגע בהיסטוריה שבו המצאה גאונית שינתה את העולם – המציאות הרבה יותר ריאליסטית ופרוזאית, כתהליך התקדמות ארוך וכאוטי שבו כוחות לא מתואמים לאורך הזמן הוסיפו, שיפרו ואימצו טכנולוגיה.

מכונת הקיטור שבלב המהפכה התעשייתית מדגימה יפה את התהליך. היא הומצאה על ידי תומס ניוקומן ב-1711 לשאיבת מים ממכרות שהוצפו, רק 50 שנה מאוחר יותר ג'יימס וואט שיפר את יכולת התפוקה שלה והפך אותה ליישום רחב יותר ובהמשך. היו רבים נוספים ששיפרו אותה עד שהפכה לטכנולוגיה כללית המיושמת בתעשייה ובתחבורה (בים וביבשה).

בסך הכל לקח 150 שנה להבין את הפוטנציאל האמיתי של הקיטור. ההתקדמות של החשמל הייתה מהירה יותר, השפעתו על התעשייה הייתה ב-1920 כאשר מפעלי התעשייה בארצות הברית אימצו אותה – 40 שנה אחרי הניסיונות המוצלחים של תומס אדיסון.

היישום הסופי של טכנולוגיה הוא לעתים רחוק בהרבה ממה שהממציאים העלו בדעתם או בדמיונם. רעיונות הנבנים בעולם כאוטי, שוק חופשי, מלווים בכשלונות רבים בדרך ולעיתים מגיעים לדרך ללא מוצא. משמעות התהליך, שמרבית המשמעויות העמוקות של הטכנולוגיה הם בלתי ישירים ולא ניתנים לחיזוי, למשל, השימוש ברכב היווה תנאי מקדים לגידול ולצמיחה של ערי הפרבר בארצות הברית.

התפתחות הצילום בשנים האחרונות הייתה מונעת על ידי מה שנראה בהתחלה כצירוף לא ישים של טלפון+מצלמה.

חתן פרס נובל, הרבט סיימון, מציין שלפני המצאת הרכב, התכונה החיונית של הרופא הייתה יכולתו לרכב על סוס או לנהוג מרכבה רתומה לסוסים, כדי להגיע לבית החולה. עם המצאת הרכב – החולים מגיעים למרפאתו של הרופא.

בסופו של דבר הטכנולוגיה מעצבת את החברה, הצמיחה של כוח העבודה הנשי נתמכת על ידי המצאות כמו הגלולה למניעת היריון או טכנולוגיות המקלות וחוסכות בעבודות משק הבית או המזון המוכן.

לא ניתן לנבא איך הטכנולוגיה של היום תשפיע על החברה העתידית או איזה ביקוש צפוי למוצרים ושירותים. מי, למשל, יכול היה לצפות את תפקיד בתי הקפה לפני 60 שנה כמו גם את מכונות הכושר או המובייל ותפקידם בחיינו בתחילת המאה ה 21.