תיקים באפלה

בשנת 2005 ראיינו, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים והח"מ, את ת', מי שהיה אז מנמ"ר השב"כ – בראיון בלעדי. כה אמר ת': "השב"כ הוא ארגון טכנולוגי מתקדם. ה-IT מאפשר לו לבצע איסוף נתונים בהיקף עצום ולברור ממאגר נתונים זה את מה שניתן ליצור ממנו מידע בכלל וידע מודיעיני מבצעי בפרט. ללא ה-IT, היינו מתקשים לעמוד במשימה ולתת מענה ללקוחותינו – בארגון ומחוצה לו".

חלפו להן מעט יותר מעשור שנים, ונראה כי המשפטים הללו תקפים גם עבור ש', מנמ"ר השב"כ הנוכחי, שהתראיין אף הוא לאנשים ומחשבים. לכאורה, דבר לא השתנה במהות, אלא שמבחינה טכנולוגית – הכל שונה לחלוטין.

ראשית המחשוב בשירות היא בימי אסתר לבנון, מי שהייתה מנכ"לית הבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנים 1973-1985 הקימה וניהלה לבנון את אגף המחשוב של השב"כ, אליו הצטרפה בהזמנת סגן ראש השב"כ, אברהם אחיטוב. עד אמצע שנות ה-90', המחשוב בשב"כ לא היה מפותח, ועבודת הארגון התבססה על נייר וארכיונים. לפני שני עשורים עשה אגף מערכות מידע בשב"כ קפיצת מדרגה, והשירות השקיע רבות בטכנולוגיה. יורם כהן, ראש השירות הנוכחי, שדרג את גוף ה-IT ממטה לאגף, ו-ש' הפך לחבר הנהלה – מה שמעיד על החשיבות שמייחס הארגון למחשוב.

ה-IT בשב"כ, כמו בכל ארגון, מסייע ומאפשר "עסקית". אלא שלמרות הדמיון בין השב"כ ושאר הארגונים העסקיים, רב השוני. בעוד שבמפעל לאריזת תפוחים, המוצר הוא פיזי, הרי שבשב"כ המוצר הוא מידע מודיעיני – שהוא המהות ואין בלתו. הדבר משליך על פעילות המחשוב בשב"כ בכמה היבטים: האחד, הצורך בייצור של מידע איכותי. השני, הצורך בשינוע המידע בצורה מהירה, קרוב ו/או בזמן אמת – והעברתו למקבלי ההחלטות – אנשי השטח, החוקרים, הדסקאים ולשאר בעלי המקצועות המודיעיניים בשירות. במידה ומכולה ובה ארגזי תפוחים תתעכב ותגיע במספר שעות איחור למרכול בכרמיאל, דבר לא יקרה. ואילו התראה, או מידע בעל ערך, חייבים להגיע ליעדם בטרם קרה הפיגוע – שכן מדובר בדיני נפשות.

וכך אמר ש' בראיון: "אנו ארגון של מודיעין מסכל, המתאפיין בעבודה מעכשיו לעכשיו. המטרה היא לתפוס את המפגע מבעוד מועד ולא לאחר מעשה. כל אנשי השירות הם 'צרכנים' שלי. יש לנו מערכות IT הפועלות סביב השעון בקליטה ובעיבוד נתונים בהיקפי ענק, ממקורות ומחיישנים שונים. בסופו של דבר, יש לנו יכולות להפיק תובנות ולהקפיץ התראות, שנועדו לסייע בקבלת החלטות לגבי פעילות מונעת ומצילת חיים".

שילוב מערכות ותזמור שלהן

ל-IT תפקיד קריטי בסיכול הטרור ובאיתור מבצעיו, ובהשגת מידע אודות הבחורים הרעים, כך שיקדימו את עלייתם השמיימה. לשם כך נדרש ה-IT בשב"כ לכמה משימות: שילוב מערכות, איסוף מידע ממספר מקורות רב – אנושיים ואלקטרוניים, ולהיתוך המידע. אתגר נוסף הינו למניעת היצף מידע, ולהנפקת המידע הרלוונטי והמדויק לכל צרכן . האתגרים המחשוביים הם בעולם חדש-ישן, ה-Big Data. בעולם האזרחי, כלי ה-BI עסקו בעבר בעיקר בניתוח נתוני עבר ובהפקת תובנות.

ה-IT בשב"כ עוסק, זה שנים רבות, בשלב הבא, המתוחכם יותר, של ה-BI: ה-Predictive Analytics – ניתוח צופה פני עתיד. המשמעות היא היכולת להעריך ולצפות היכן יתקיים הפיגוע הבא, מה תהיה פעולתו הבאה של היעד המודיעיני. לשם כך מבצעות מערכות ה-IT של השב"כ ניתוחים אנליטיים לניבוי, תוך שימוש בכלים סטטיסטיים, בניית מודלים לחיזוי, למידת מכונה, כריית נתונים, חיבור עבר-עתיד, עריכת קורולציות (התאמות) ושימוש באלגוריתמים מתוחכמים.

בעולם העסקי, הטיפול בתחום ה-Big Data נועד ליצור מודלים של חיזוי, על מנת לנצל דפוסים שנמצאו על בסיס נתונים היסטוריים, וזאת כדי לזהות סיכונים והזדמנויות. בשב"כ, אין המדובר בהזדמנויות עסקיות – אלא בחיי אדם. במובן זה, יש דמיון מסוים בין עבודת השב"כ ובין פעילותם של גופים פיננסיים: עובדי השירות יוצרים מעין "מיפוי סיכונים" לפעילות הרעים, עושים עליהם "הערכת סיכוני אשראי" ומעניקים להם "ניקוד אשראי" – על בסיס פעילותם הנוכחית והצפי לפעילותם העתידית.

על מנת ליצור את ההלימה בין ה-IT וצרכניו, מקפיד ש' לעשות את מה שקורה בתכניות דוגמת "בוס בהסוואה", ו"אמא בהחלפה": אנשיו יורדים לשטח ורואים כיצד תוצרי הפיתוח שלהם משרתים את הלקוחות – משתמשי הארגון ולקוחות חיצוניים, בהם צה"ל והמשטרה.

ולסיום, בחזרה לדוגמת מפעל האריזה לתפוחים: האתגר העיקרי העומד בפני ש' ומאות אנשי הסתר והדממה שתחתיו הוא לדאוג להפריד, בתשומת לב, במקצוענות ובדיוק מירבי, בין התפוחים הרקובים – והטובים.