תזמורת ה-IT האלמונית שמסייעת בסיכול הטרור

בדצמבר האחרון הופיע ראש השב"כ, יורם כהן, בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, ודיבר על מרכזיותן של מערכות המידע במילוי המשימה המבצעית של הארגון: מניעת טרור וסיכול מדויק של המפגעים והפיגועים. כהן קיבל באותו מעמד את אות מצטייני המחשוב, שהוענק לאגף מערכות המידע של השב"כ ולמנמ"ר הארגון, ש'. יצוין כי ראש השב"כ הוא זה שקיבל את הפרס מאחר שכללי הארגון וחשאיותו מאפשרים רק לו להיחשף בציבור.

מרכזיותן של מערכות המידע והחשיבות של ה-IT בתפקוד של השב"כ באות לידי ביטוי בעצם מעמדו של ש'. הוא חבר הנהלה, דרגתו מקבילה לדרגות בכירות מאוד בשב"כ ובמסגרות ביטחוניות דומות, ובתוך הארגון הוא נחשב לדמות בעלת השפעה רבה ומוערכת מאוד.

אם תרצו, ש' מיישם כמה מהדברים המרכזיים כאשר מדברים על מעמדו של המנמ"ר: חבר בצוות הניהול, מוביל ומחובר היטב לליבה העסקית של הארגון.

בראיון איתו, שפרסמנו היום (א'), ש' מדמה את הפעילות שלו כמי שמנצח על תזמורת שתפקידה לנגן בצורה חלקה ומתואמת בין הנגנים.

כגוף מודיעיני, החומר המרכזי שהשב"כ עובד איתו הוא המידע. אותה פיסת ידיעה שמצביעה על מישהו או משהו שעומד להתרחש הופכת להתראה ומסתיימת בפעילות מבצעית. לאורך כל התהליך הזה, ה-IT הוא פקטור מרכזי ביותר, חיוני ואפילו קריטי. שם המשחק הוא מהירות, זמינות וחיבור נכון, וכן תיאום מלא, פשוט ומידי בין כל המערכות והשחקנים בארגון – החל ממי שמקבל את המידע ועד אחרון הלוחמים בשטח. בשפה המקצועית-טכנולוגית קוראים לזה אינטגרציה. מעולם לא הייתה למונח הזה משמעות כל כך חשובה ומעשית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשב"כ.

המדדים להצלחת עבודת הסנכרון והאינטגרציה בין ה-"נגנים" ב-"תזמורת" השב"כ הם סיכול פעילות עוינת והצלת חיי אדם. למרבה הצער, המציאות הישראלית בחצי השנה האחרונה חשפה את הציבור למקרים לא מעטים שבהם ה-"תזמורת" הזאת לא מצליחה למנוע בזמן את היציאה לפעילות עוינת. הסיבה אינה קשורה בתפקוד שלה, אלא בקושי בהשגת אותה ידיעה בודדת שתהפוך לסיכוי לבצע את המשימה. אבל אנחנו לא יודעים ואולי לא נדע לעולם על מאות מקרים, שקורים יום יום ושעה שעה, שבהם פעולות עוינות נבלמות עוד לפני שהן מתחילות להיווצר ואולי רגע לפני שהן ממומשות. הטכנולוגיה מסייעת בכך סיוע קריטי.

גוף ה-IT של השב"כ – כמו בכל ארגון אחר

מעבר לעיסוק הליבה שלו, גוף מערכות המידע בשב"כ דומה לכל גוף בארגון גדול אחר. הוא מתמודד עם אתגרים טכנולוגיים שקיימים בכל ארגון, כמו Big Data. זו מופיעה במלוא עוצמתה בארגון זה, בגלל ים המידע שזורם בתוכו. האתגר המבצעי הוא לנתח את המידע הזה במהירות ולהביא אותו לידיעת מי שצריך בזמן אפס. לשם כך משתמש הארגון בכלים שונים, ביניהם כלי אנליטיקה ומחסני נתונים. זאת, בנוסף למערכות ליבה, יישומים ופתרונות שנועדו לאפשר לכל בעל תפקיד בארגון למלא את משימתו, ולמנוע מצב שבגלל העדר מידע או כלים, משימה כלשהי לא הצליחה, חלילה.

בדומה לכל גוף מערכות מידע, גם בשב"כ הפסיקו מזמן להמציא את הגלגל. ש' אמר בראיון כמה פעמים שבמקרים שבהם יש פתרונות מדף, הוא יאמץ אותם ללא שום היסוס. חברות היי-טק וספקיות שירותים עובדות עם הגוף הזה באופן צמוד. מצד שני, השב"כ מיישם תופעה בריאה שקיימת כיום כמעט בכל ארגון טכנולוגי: עידוד החדשנות. הדבר בא לידי ביטוי בכך שעובדי אגף הטכנולוגיה, בעצם כל עובד, מוזמנים להציע רעיונות לפיתוח פתרונות שמשרתים את הליבה העיקרית של הארגון. היוזמות האלו כבר הניבו לא מעט דברים יפים, שהשתיקה כמובן מתחייבת. גם בשב"כ מחפשים את האג'יליות, את הפשטות, שתאפשר, וכן, יש להם ענן, פרטי כמובן.

ש' גם מפתיע בשיחה ואומר שבניגוד למה שחושבים בדרך כלל, הוא מצליח לשמר את המוחות הטובים אצלו ויש לו יכולת להתמודד כדי שעובדים לא יתפתו להצעות מפתות שמציעות חברות. מה גם שהשילוב של חדשנות ברמה הכי גבוהה עם הזדהות עם המטרות של הארגון, שהם חלק מסוד הקיום שלנו פה, מייצרים ביקוש רב לעבודה בשירות ונותנים אפשרות לש' ולצוות הניהולי שלו לבחור את ה-"נגנים" הטובים ביותר, הגם שנגינתם לא תמיד נשמעת וזהותם לא תיוודע כנראה לעולם.

השורה התחתונה: בימים אלה מסיים יורם כהן את תפקידו כראש השב"כ. בשיחה איתו, ש' הדגיש מספר פעמים את העובדה שהמרכזיות של מערכות המידע בפעילות השב"כ היא בראש ובראשונה תוצאה של מדיניות שהכתיב כהן, ובתקופתו אף הגיעה לעוצמות מאוד גבוהות, כפי ששמענו מהמעט שש' יכול היה לחשוף בראיון. יש לקוות שגם מחליפו של כהן יידע לנצל את מערכות המידע ואת האנשים שעובדים בה לטובת מימוש האתגרים הרבים שעומדים בפני ארגון חשוב זה.