אפליקציה סלולרית או עיצוב רספונסיבי?

אתר המבוסס על עיצוב רספונסיבי מתאים את המבנה שלו לגודל ולסוג מסך הממשק של הגולש. תכנון והקמת אתר כזה מאפשר לחברות ולארגונים רבים לחסוך את העלויות הנוגעות להקמת ולתחזוקת מספר פלטפורמות נפרדות, ובייחוד אפליקציות סלולריות. השינוי הטכנולוגי המדובר כבר מזמן אינו "טרי" והוא מתאים במיוחד לנסיבות בהן עסקינן בתעבורת מידע המצריכה חיבור לאינטרנט.

היתרון הגדול של תכנון ועיצוב רספונסיבי נעוץ בכך שכל שינוי מבני או תכני מתבצע פעם אחת בלבד, במקום אחד, כלומר מתחזקים רק גרסה אחת וכל שינוי שמתבצע בה מתבטא בכל הפלטפורמות.

ראוי להבהיר שהנוכחות בזירה הסלולרית אינה מותרות ושהאתר הסלולרי הנגזר ממערכת רספונסיבית אינו בהכרח תעתיק זהה של האתר לדסקטופ או של האתר לטאבלט. בעזרת הגדרות מתאימות אנו יכולים לגרום לאתר הסלולרי להציף רק חלק מהתכנים המופיעים באתר לדסקטופ או לטאבלט ובאופן שיותאמו מיטבית למסך הסלולר בו משתמש הגולש.

קייזר פרמננטה: כך נראה האתר בגלישה סלולרית. אין אפליקציה סלולרית

מעדיפים להשתמש בדפדפן הסלולרי

להקמת אתר המבוסס על עיצוב רספונסיבי יש גם יתרונות מבחינת המשתמש. הוא לא נזקק להוריד את האפליקציה, לעדכן גרסאות וגם לא לאתר אותה בין מאות האפליקציות המאכלסות את מכשירו, כל פעם שנזקק להשתמש בה.

אם סוקרים את ממשק הסלולר, מגלים ים אדיר של אפליקציות שהמשתמש כבר מזמן הולך לאיבוד ביניהן. לא בכדי מערכות ההפעלה מספקות מנגנון חיפוש שמפחית את הצורך לנווט בין 10 מסכים כדי לאתר את האפליקציה הרלוונטית. מסתבר שבמקרים רבים נתוני הגלישה מראים שכאשר ארגון מפעיל הן אפליקציה סלולרית והן אתר מותאם לסלולר, המשתמש מעדיף להשתמש בדפדפן הסלולרי – גם אם הוא צריך להגיע לאתר באמצעות גוגל (Google) או באמצעות המועדפים.

הולכים לאיבוד בים האפליקציות

פיתוח אפליקציה סלולרית הוא בזבוז משאבים

החיסרון העיקרי של אתר רספונסיבי הוא זמן הפיתוח. כדי לפתח אתר מבוסס עיצוב רספונסיבי נדרשת עבודת תכנון ועיצוב עבור שלוש פלטפורמות, ומטבע הדברים יידרש לכך פרק זמן ארוך יותר מזה הנדרש לתכנון ועיצוב אתר דסקטופ בלבד, או אפליקציה סלולרית בלבד. בצד זאת, כדי לתכנן ולעצב אתר רספונסיבי ראוי נדרשת מומחיות ייחודית שעדיין אינה מן הנפוצות במקומותינו.

למרבית הארגונים והחברות בישראל פיתוח אפליקציה סלולרית נפרדת מהאתר לדסקטופ הוא בזבוז משאבים שלא תורם דבר. כאשר אתם מספקים מידע, או שואבים מידע (מוקלד או כזה שנבחר בעזרת מנגנוני בחירה) אשר מצריך חיבוריות לאינטרנט, אין צורך אמיתי באפליקציה סלולרית ויש עדיפות לאתר רספונסיבי. הדברים תקפים לנושאי כרטוס, פיננסים, סחר אלקטרוני ואפילו למידע רפואי.

האם אפליקציה בטוחה יותר?

ההצדקה לאפליקציה סלולרית קיימת בעיקר בשלשה מקרים: כאשר מעוניינים לספק מידע או שירות שאינו מצריך בהכרח חיבור לאינטרנט, כאשר האפליקציה שואבת מידע מהמשתמש בעזרת חיישנים, וכאשר מהותי לדחוף מידע למשתמש בזמן אמת. בנוסף, ארגונים שלא מפתחים אפליקציות סלולריות צריכים לקחת בחשבון שהלוגו של חברתם לא יפאר איזושהי פינה במסך הסלולר של המשתמש – כאמור, המחיר שהם משלמים בתמורה לפינה זו הוא יקר מאוד.

הטענה שהשימוש באפליקציות סלולריות בטוח יותר למשתמש מאשר השימוש באתרי אינטרנט מוצפנים היא שולית למדי. הרי כל אותם ארגונים וחברות המפעילים אפליקציות סלולריות גם מפעילים את אותו השירות באמצעות אתר אינטרנט מסוג דסקטופ (שולחני) – לרבות בנקים, אתרי סחר או ספקי שירותי בריאות.

בעולם המערבי המתקדם ארגונים רבים חדלו לפתח אפליקציות סלולריות ועברו לשימוש באתרים מבוססי עיצוב רספונסיבי בלבד. תמוה שבישראל, בה חברות וארגונים אינם משופעים בעודף משאבים, טרם ניכרת מגמה זו, ועדיין מוקמות חדשות לבקרים אפליקציות ייחודיות לסלולר, כולל על ידי גופים ציבוריים דוגמת רכבת ישראל, רשות שדות התעופה, מפעל הפיס ואחרים.